פורום אוצר החכמה

נתקשיתי בדברי התוס' במס' מנחות נג: ד"ה בן ידיד ואין פותר אותו לי על נכונה, אבקש בזה חברי הפורום לבוא לעזרתי, וז"ל התוס' בא"ד "חוק בשארו שם זה יצחק שקראו הקב"ה עד שלא נולד.." עכ"ל הנצרך לנו, ואיני מבין מה ענין קריאת שמו יצחק קודם שנלד ל'חוק בשארו שם'?
והיה מי שרצה לומר כי לדבריהם צריכים לגרוס וחק בשארו "שם" כלומר שחק הקב"ה "שמו" של יצחק בעודו בשארו והיינו קודם שנולד, ואין צריך לומר שזה די דחוק.
מי שבידו לבאר דבריהם כראוי נא על ימנע טובה מבעליו.

הקב"ה שם את האותיות "חק" בשארו של אברהם, שקרא לבנו של אברהם בשם יצ"חק", ומה שאמר שהקב"ה קראו לפני שנולד זה בא אגב עיקר ראית התוספות שהקב"ה הוא זה שקרא לו שם זה.

קורא עכביש כתב:נתקשיתי בדברי התוס' במס' מנחות נג: ד"ה בן ידיד ואין פותר אותו לי על נכונה, אבקש בזה חברי הפורום לבוא לעזרתי, וז"ל התוס' בא"ד "חוק בשארו שם זה יצחק שקראו הקב"ה עד שלא נולד.." עכ"ל הנצרך לנו, ואיני מבין מה ענין קריאת שמו יצחק קודם שנלד ל'חוק בשארו שם'?
והיה מי שרצה לומר כי לדבריהם צריכים לגרוס וחק בשארו "שם" כלומר שחק הקב"ה "שמו" של יצחק בעודו בשארו והיינו קודם שנולד, ואין צריך לומר שזה די דחוק.
מי שבידו לבאר דבריהם כראוי נא על ימנע טובה מבעליו.

המהרש"א בשבת מסביר לפי דבריהם ששארו זו אשתו. והיינו שחק בה בעודו בבטנה את שמו של יצחק

תוכן כתב:הקב"ה שם את האותיות "חק" בשארו של אברהם, שקרא לבנו של אברהם בשם יצ"חק", ומה שאמר שהקב"ה קראו לפני שנולד זה בא אגב עיקר ראית התוספות שהקב"ה הוא זה שקרא לו שם זה.

מה שנראה מדבריך הוא שהשם יצחק הוא כעין רמז למילת "חק" ואכתי מאי ענין זה ומעליותו לענין מילה? ועוד לפי זה מהו ה"יצ" שביצחק?
ואולי לפי המדרש נוכל לומר כעין "יצא-חוק" דקאי אמילה דכתיב ביה ויעמידה ליעקב ל"חוק" וכו'. אם אפשר תסביר יותר דבריך בפרוטרוט לעני בדעת כמוני, בתודה.

הנני עני מדעת עוד יותר ממך, ואין בידי לפרש לך יותר ממה שכתבתי.