פורום אוצר החכמה

הא לחמא עניא כתב:יש רבים הנוהגים ביום צאתם לדרך לומר באמצע שמו"ע את תפילת הדרך בברכת שומע תפילה בתפילה הסמוכה לנסיעה. וברצוני לדעת מהיכן לקוח מנהג זה ומהו השורש והטעם לכך.
אשמח לקבל מידע ע"כ.

לענד כתב:עכשיו יצא לאור ספר נפלא על עניני תפילת הדרך, בשם 'קונטרס תפילת הדרך', מאת הרב אהרן שטויבער שליט"א מעיר ליקוואוד - והוא ספר נפלא עם הרבה חידושי דינים והרבה הכרעת מפסקי זמנינו, ומסודר היטב, וראוי לברך עליו ברכת הנהנין
והנה ראיתי שם כמה חידושים, [בקונ' נתיבות הדרך שבסוף הספר], היינו דברים שהם לענ"ד בגדר 'חידושים', דברים מחודשים, בלי מקור קדום בדברי הפוסקים, ובכן ארשום כמה דברים, - כל הדברים הם לענין 'מקום אמירת תפילת הדרך', ולא לענין שיעור הדרך להתחייב באמירתה, דדעת רו"פ דצריך 'לצאת מן העיר' כדי שיוכל לומר תפלה"ד [דלא כדעת הט"ז], ובזה יש כמה ספיקות מה נקרא שיצא חוץ לעיר

א] ב' עיירות שהם סמוכות זל"ז, ויש ביניהם שיעור של קמ"א אמה ושיירים, אע"ג דלגבי ע"ת נחשבים לב' עירות, לגבי תפה"ד נחשבים לעיר אחת, עד שיהא ביניהם מקום פנוי של קרוב לשיעור מיל, [ודלא כמחה"ש]
ב] שני עיירות רחוקות זמ"ז יותר משיעור מיל, אלא ששניהם נקראות על שם עיר אחד, הם עיר אחת, כגון ברוקלין, מאנהטון, סטאסען אוילאנד, כולם נקראים בשם 'נוא יארק סיטי' [והביא כן בשם הגאון בעל אג"מ]
ג] ריבוע העיר אינו נחשב לחלק מהעיר לענין תפילת הדרך, ואינו דומה לע"ת
ד] בתים שאינם נעשה לדירה רגילה, אלא לצורך מחסר, מחסנים, וכדומה, אף דלענין ע"ת נחשבים לחלק מן העיר, לענין תפה"ד אולי אינם נחשבים חלק מן העיר

ואקוה שרבנו 'בית המדרש' ישימו עיניהם בדבריי, ויאירו עיני בדברי התורה