פורום אוצר החכמה

קומי_אורי כתב:האם כוונתך [היא לשאול האם יש מי שסובר] שקבלנו הוראותיו [של ש"ע] אפילו שחולקים עליו, ואפילו אם אני חולק, דהיינו שנראה לי אחרת, אין הלכה אלא כשו"ע? אזי שאלתך היא האם [יש מי שפוסק שלא כל] מי שקיבל הוראות מרן קיבל הוראות ב"י.

קדוש יאמר לו כתב:פסקי השו"ע הם המסקנות של הדיונים בב"י...ולהפך.

קדוש יאמר לו כתב:לכאורה מחבר השו"ע הוא מחבר הב"י...אז מי שדעתו שאין לחלוק על השו"ע אז באותה מידה אין לחלוק על הב"י כי מדובר באותו מחבר, ולהפך.

אלי כהן כתב:

קדוש יאמר לו כתב:פסקי השו"ע הם המסקנות של הדיונים בב"י...ולהפך.

יש פסקים בב"י שלא הובאו בשו"ע (וכן להפך אם כי ההפך הזה הוא יותר נדיר).

קדוש יאמר לו כתב:לכאורה מחבר השו"ע הוא מחבר הב"י...אז מי שדעתו שאין לחלוק על השו"ע אז באותה מידה אין לחלוק על הב"י כי מדובר באותו מחבר, ולהפך.

אכן צדקת שככה נראה "לכאורה" (כלשונך).
אבל השאלה שלי לא היתה על מה שנראה לכאורה, אלא הייתה להדיא: האם יש מי שפסק באופן שמנוגד אל מה שנראה לכאורה, דהיינו שפסק משהו כמו: "אף על גב דקיבלנו הוראות השו"ע, לא קיבלנו - אלא את מה שמצא לנכון להביא בשו"ע - ולא את מה שמצא לנכון שלא להכניס לשו"ע".

קדוש יאמר לו כתב:כמובן שזה באמת ולא לכאורה

קדוש יאמר לו כתב:היית צריך להסביר יותר ברור ולכתוב משפט כמו 'האם יש מי שפסק שקיבלנו הכרעת מרן המחבר רק לגבי מה שפסק בשו"ע ולא לגבי מה שהביא בב"י בלבד?'

אב בבינה כתב:בתשובות של הגר"י שפירא כתב בפשיטות [לענין פירות גוים] שמעולם לא קיבלו הספרדים כל הוראת הב"י בכ"מ, רק קיבלו פסקיו בשו"ע נגד הפסק של הרמ"א.

בברכה המשולשת כתב:ב. כפי שכתבתי לעיל, אמר לי ת"ח שליט"א בשם הג"ר ניסים רביבו שהקבלה היתה דווקא לב"י ולא לשו"ע

אלי כהן כתב:אני עדין מקווה לקבל - שם של פוסק אחד לפחות - הסובר שיש לחלק בין מה שמובא בש"ע לבין מה שמובא בב"י, כי טרם קיבלתי שם של פוסק כזה (חוץ ממה שכתב אב בבינה - לגבי הגר"י שפירא - אלא שטרם נעניתי היכן כתב כן).

נהר שלום כתב:

אלי כהן כתב:אני עדין מקווה לקבל - שם של פוסק אחד לפחות - הסובר שיש לחלק בין מה שמובא בש"ע לבין מה שמובא בב"י, כי טרם קיבלתי שם של פוסק כזה (חוץ ממה שכתב אב בבינה - לגבי הגר"י שפירא - אלא שטרם נעניתי היכן כתב כן).

t

אולי הגרב"צ אבא שאול

יעקובי כתב:לעצם השאלה האם יש מחלקים בין הב"י לשו"ע, הנה בדבר זה עברה התכתבות רחבה בין הבא"ח להר"ח פאלאג'י, וכמו שהדפיס הרח"פ בספרו חוקות החיים סי' נ"א, יעו"ש.

ורק כדי טעימה, זה לשון הרח"פ שם (דף ס"ז ע"ד): "ומ"מ נראה לומר כי זה שקיבלנו סברת מרן לפסק הלכה בערי המערב, אינו אלא במה שבא בספר שו"ע הדינים בפירוש, אבל במה שהשמיט הדינים ולא כתבם בשו"ע בפירוש אין לומר דהא נמי קיבלו. והכי דייקי דברי הרב שער המים ס"ס י"ט שכתב וזה לשונו, ואמנם שמעתי כי לא תפסו לפסוק כמרן אלא בשו"ע שהביא הסברות בפירוש, ורבו גדולי המורים שהסכימו על ספרו, אמנם בפסקים דיני מרן כמו דיני הפוסקים שבזמננו, יע"ש".

כאמור יש בכלל דבריהם שם עוד חילוקים ובירורי דברים בזה, משם תדרשנו. גם יורשה להעיר כי באופן כללי הדברים עוד סובלים אריכות עם מה שדננו כאן בענין השמטות מהב"י לשו"ע.

נהר שלום כתב:עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

נהר שלום כתב:עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

ס''ט כתב:

נהר שלום כתב:עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

לא בדקתי כעת בעין יצחק, אבל לפי מה שהובא כאן הדברים אינם מדוייקים כלל.

הובא כי "כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (ר"פ ח"א יו"ד סי' כ"ב)", אולם זה לשונו ברב פעלים שם: "ומה שטען הרב אהל יוסף דאנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן וקבלנו הוראותיו בין לקולא בין לחומרא, אחר המחילה הא איכא רבים דס"ל דזה הכלל אינו אלא על דברים שפסק בשו"ע ולא על מה שכתב בב"י, וגם למאי דסבר האי כללא אתיא גם על מה שכתב בב"י זה דוקא אם יאמר וכן הלכה, או והכי נקטינן, וכיוצא בלשונות אלו, אבל אם מעתיק ולא דיבר כלום אינו בכלל זה".

איני יודע איך ניתן לקבוע ע"פ דברים אלו כי "כתב שלא קיבלו הוראותיו שבבית יוסף", ועוד להוסיף ולומר כי חזר בו בחלק ב'.

יעקובי כתב:ולגבי מה שהזכירו למעלה שי"א ההפך שהקבלה היתה דוקא לב"י ולא לשו"ע, אכן ידועים בזה דברי השכנה"ג, הובאו ביד מלאכי: "כלל זה נקוט בידך, כל מקום שהרב מוהר"י קארו ז"ל פוסק דין בב"י דעתו לפסוק לכל המקומות ושינהגו בכל המקומות כפי אותו הפסק, אבל כשלא פסק בב"י ההלכה אלא בספר הקצר דעתו שלא יחוייב אותו פסק אלא בארץ המערב לבד, כי הספר ההוא מיוסד כולו ע"פ הרמב"ם ז"ל דנהיגי בארץ המערב כותיה". ויעו"ש עוד ביד מלאכי.

מה שנכון נכון כתב:וכנראה כיון מר רק לציון הדעה, ולא לומר שיש לה מקום למעשה.

יעקובי כתב:ועוד לענ"ד עיקר הקושיא על דברי השכנה"ג, דמהני הני מילי, והלא בהקדמת השו"ע אינו מבואר דבר וחצי דבר מזה, שכאילו לא נתכוין להורות רק לבני המערב בלבד, הלא מפורש כתב כי נתכוין ללקט מתוך הב"י שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכו' למען תהיה תורת ה' תמימה בפי כל איש ישראל... ואיך יאמר מי שיאמר שלא נתכוין בזה אלא לבני מקום אחד בלבד, ובאמת שהיא פליאה נשגבה.

ס''ט כתב:בדקתי שם, ואחר שהביא לשונות ספרים שקיבלו גם דברי הב"י, כתב בזה הלשון: "וכן כתב להדיא הגרי"ח בשו"ת רב פעלים חלק ב' (אה"ע סי' י"ד דף פ"ה ע"ד). ואף שבחלק א' (יו"ד סי' כ"ב) כתב שלא קיבלנו הוראות מרן במה שכתב בב"י, מ"מ הרב ז"ל הדר תבריה לגזיזיה במה שכתב אחר שנים בחלק ב' הנ"ל".

אולם כאמור הדברים אינם נכונים.

ומה שטען הרב אהל יוסף דאנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן וקבלנו הוראותיו בין לקולא בין לחומרא, אחר המחילה הא איכא רבים דס"ל דזה הכלל אינו אלא על דברים שפסק בשו"ע ולא על מה שכתב בב"י, וגם למאי דסבר האי כללא אתיא גם על מה שכתב בב"י זה דוקא אם יאמר וכן הלכה, או והכי נקטינן, וכיוצא בלשונות אלו,

אלי כהן כתב:

נהר שלום כתב:עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

חן חן ! מחר כשאהיה בביהכ"נ אבדוק בל"נ בעין יצחק.

ס''ט כתב:המטרה סיקול טעויות. וב"ה שגם הצלחנו.