לקרוא בשמות המרגלים

[חמר גמל]

האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים? מצד אחד רשיעי לא מסקינן בשמייהו ומצד שני מצאנו רבי אלעזר בן שמוע וגם לדוד היה בן שמוע.
מצד אחד יש בגמרא שדורשים את השמות שלהם לגנאי ומצד השני יש מדרש ששמותיהם יפים ומעשיהם כעורים.

[מה שנכון נכון]

פני יהושע כתובות קד:

תוספות ד"ה שני דייני כו' וחנן בן אבישלום הכי גורס ר"ת דהא לרבי כו' דאבשלום אין לו חלק לעולם הבא עכ"ל. וקשיא לי דאכתי קשה מהא דתנינן בפ' חלק [סנהדרין ק"ח ע"א] דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא וא"כ כ"ש דמרגלים אין להם חלק לעולם הבא מהאי קרא גופא וכדפשיטא נמי מסברא וא"כ היאך מסקינן בשמייהו דהא שמוע בן זכור היה מהמרגלים ואשכחן ר"א בן שמוע ושפט בן חורי נמי אשכחן טובא בדברי הימים ששמם שפט והרבה כיוצא באלו ואפשר כיון דאמרינן דמרגלים ע"ש מעשיהם נקראו א"כ אין זה עיקר השם שלהן וק"ל מיהו לולי דברי התוספות היה נראה לי דלא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו אלא בשם דואג וכיוצא בו שהשם גופא מורה על זה שהיה רשע כדדרשינן [שם ק"ו ע"ב] דכתיב דואג וקרינן דויג שהיה הקב"ה דואג שמא יצא לתרבות רעה וא"כ שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו. ועוד דמסתמא לא נמצא שום אדם צדיק שהיה לו שם כיוצא בזה משא"כ באבשלום וכיוצא בו דאפשר שקודם לזה כמה צדיקים נקראו בשם זה ואבשלום גופא נראה שהיה צדיק קודם שמרד באביו ולכאורה מילתא דמסתבר הוא דבשם הרגיל ומצוי לצדיקים ולרשעים לא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו וכדמשמע מלשון התוספות עצמן בענין שבנא דאי תרי שבנא הוו אתי שפיר וא"כ אפילו אי חד שבנא הוה בקרא אפ"ה איכא למימר דכמה וכמה שבנא מצינו קודם לזה שהיו צדיקים ולפי זה אין צורך להגיה כלל לא באבשלום ולא בשבנא, כן נראה לי לולי שר"ת לא כתב כן:

הובא בספר כתר שם טוב ח"ב ע"ש עוד.

[לייטנר]

האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים?

ולקרוא ל'ניק' בשמות המרגלים?

[טריד בגירסיה]

תנחומא (ורשא) האזינו ס"ז:

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע כמו שמצינו במרגלים שמוע בן זכור וכו'

[עט סופר]

שמעתי פעם מהגאון רבי יהודה אריה רפפורט שליט"א ששמרן המנחת שלמה היה מעשה בברית שקראו לאב יוסף, ורצה לקרוא לבנו בברית יגאל, והגרש"ז אויערבך מנע ממנו לקרוא כן לבנו, וביאר שמה שלא הקפידו לקרוא שמוע או יגאל הוא מפני שאינו השם המלא, אך יגאל בן יוסף בשם המלא הוא שם של מרגל ואין לקרוא כך. הגרי"א הרחיב ופלפל ע"פ הגמרא הנ"ל ששמותיהם נאים, וכן מה המשמעות של שם האב, וכו'.

[הא לחמא עניא]

מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

[אלי כהן]

האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים?

ולקרוא ל'ניק' בשמות המרגלים?

שאלה זו לא מובנת. האם יעלה על הדעת לאסור לקרוא בשם מיכאל (אביו של סתור)?

[אלי כהן]

האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים? מצד אחד רשיעי לא מסקינן בשמייהו ומצד שני מצאנו רבי אלעזר בן שמוע וגם לדוד היה בן שמוע.
מצד אחד יש בגמרא שדורשים את השמות שלהם לגנאי ומצד השני יש מדרש ששמותיהם יפים ומעשיהם כעורים.

אגב: בימינו, אין לזה כ"כ נ"מ, אלא בשם הנפוץ "יגאל" (וכבר הזכיר "עט סופר" מעשה על זה בשם הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל). ושמעתי, שיש דו"ח של משרד הפנים, שמאז רצח ראש הממשלה לפני עשרים שנה, התחילה ירידה תלולה בקריאת שמות הילודים בשם יגאל, עד שבשנים האחרונות כבר אין יותר הורים הקוראים לבנם בשם זה, ולכן גם הנ"מ - לשאלתך - ע"י השם יגאל, כבר אינה קיימת (או כבר כמעט אינה קיימת) היום.

[הא לחמא עניא]

האם יש עוד מקורות וטעמים בענין נתינת שמות המרגלים???

[ישראל אליהו]

מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

הרי הקב"ה העניש "יום לשנה". יוצא אם כן ששעה היא כנגד חצי חודש. ובנ"י יצאו ממצרים בט"ו בניסן, ועלו מן הירדן בי' בניסן, הרי שחסרים 4 ימים ל40 שנה. ויש לנכות עוד 11 יום שבין כה היו צריכים ללכת עד א"י - "אחד עשר יום מחורב.. עד קדש ברנע", הרי 15 יום = חצי חודש. ועל כרחנו לומר ששעה אחת מתוך ה40 יום היו כשרים.
[ראיתיו ב'נפלאות מתורתך', בשם הגר"א כמדומני].

[ר_חיים_הקטן]

מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

הרי הקב"ה העניש "יום לשנה". יוצא אם כן ששעה היא כנגד חצי חודש. ובנ"י יצאו ממצרים בט"ו בניסן, ועלו מן הירדן בי' בניסן, הרי שחסרים 4 ימים ל40 שנה. ויש לנכות עוד 11 יום שבין כה היו צריכים ללכת עד א"י - "אחד עשר יום מחורב.. עד קדש ברנע", הרי 15 יום = חצי חודש. ועל כרחנו לומר ששעה אחת מתוך ה40 יום היו כשרים.
[ראיתיו ב'נפלאות מתורתך', בשם הגר"א כמדומני].

בדיוק היום ראיתי דבר זה בספר תפארת שלמה [שניידער] בשם פני אריה בשם ר' יצחק מהמבורג ז"ל.

[בקרו טלה]

מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

פנים יפות פרק יג פסוק ב
בילקוט [תשמ"ב] שלח לך אנשים, כך דרש ר' תנחומא בר אבא ילמדינו רבינו מהו לפרוש לים הגדול קודם לשבת ג' ימים וכו' ואם היה שליח מצוה וכו' אבל שלוחים ששלח משה וכו', נראה כוונתו דאותן מ"ם ימים שנחשבו להם כל יום לשנה היינו עם לילותיהם, ואף דאיתא במס' תענית דף כ"ט ששלחם בכ"ט בסיון דהיינו לאחר האסף מרים בכ"ח בסיון, מ"מ הלכו משם ביום כ"ח סמוך לשקיעת החמה שכבר נאספה מרים, והא דלא נענשו על אותו שעה היינו דאותו שעה היו כשרים, בזה א"ש לשון אותו שעה היינו משקיעת החמה עד צאת הכוכבים שהוא לערך שעה, ואמר ע"ז שמה ששלחם בכ"ח בסיון סמוך לשקיעת החמה ולא המתין עד למחר, היינו משום דאמרינן בשבת דף י"ט אין מפליגין בספינה, וכתב הרז"ה וכן הוא בא"ח סי' רמ"ח [ס"ד] וה"ה היוצאים בשיירא דאסורים לפרוש ג' ימים קודם לשבת, ולפ"ז במרגלים שלא היו שלוחי מצוה כנ"ל לא היו יכולים להמתין עד בוקר יום כ"ט, לפי מאי דאמרינן דר"ח ניסן היה באחד בשבת כמ"ש [שבת פז ע"ב] דאותו יום נטל עשר עטרות, ממילא ר"ח אייר היה ביום ג' ור"ח סיון היה ביום ד' וכן כ"ט בסיון והיה אסור למרגלים להפליג והוצרכו להפליג ביום ג' מבערב:

[לייטנר]

האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים?

ולקרוא ל'ניק' בשמות המרגלים?

שאלה זו לא מובנת. האם יעלה על הדעת לאסור לקרוא בשם מיכאל (אביו של סתור)?

נאמר בבדיחות הדעת.

האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים? מצד אחד רשיעי לא מסקינן בשמייהו ומצד שני מצאנו רבי אלעזר בן שמוע וגם לדוד היה בן שמוע.
מצד אחד יש בגמרא שדורשים את השמות שלהם לגנאי ומצד השני יש מדרש ששמותיהם יפים ומעשיהם כעורים.

אגב: בימינו, אין לזה כ"כ נ"מ, אלא בשם הנפוץ "יגאל" [...] בשנים האחרונות כבר אין יותר הורים הקוראים לבנם בשם זה, ולכן גם הנ"מ - לשאלתך - ע"י השם יגאל, כבר אינה קיימת (או כבר כמעט אינה קיימת) היום.

ומה עם השם עמיאל?

[אחימעץ]

ומה עם השם עמיאל?

נמצא גם בשמואל ב פרק ט

[לייטנר]

ומה עם השם עמיאל?

נמצא גם בשמואל ב פרק ט

גם יגאל מופיע בספר שמואל, כאחד מגיבורי דוד