פורום אוצר החכמה

תוספות ד"ה שני דייני כו' וחנן בן אבישלום הכי גורס ר"ת דהא לרבי כו' דאבשלום אין לו חלק לעולם הבא עכ"ל. וקשיא לי דאכתי קשה מהא דתנינן בפ' חלק [סנהדרין ק"ח ע"א] דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא וא"כ כ"ש דמרגלים אין להם חלק לעולם הבא מהאי קרא גופא וכדפשיטא נמי מסברא וא"כ היאך מסקינן בשמייהו דהא שמוע בן זכור היה מהמרגלים ואשכחן ר"א בן שמוע ושפט בן חורי נמי אשכחן טובא בדברי הימים ששמם שפט והרבה כיוצא באלו ואפשר כיון דאמרינן דמרגלים ע"ש מעשיהם נקראו א"כ אין זה עיקר השם שלהן וק"ל מיהו לולי דברי התוספות היה נראה לי דלא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו אלא בשם דואג וכיוצא בו שהשם גופא מורה על זה שהיה רשע כדדרשינן [שם ק"ו ע"ב] דכתיב דואג וקרינן דויג שהיה הקב"ה דואג שמא יצא לתרבות רעה וא"כ שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו. ועוד דמסתמא לא נמצא שום אדם צדיק שהיה לו שם כיוצא בזה משא"כ באבשלום וכיוצא בו דאפשר שקודם לזה כמה צדיקים נקראו בשם זה ואבשלום גופא נראה שהיה צדיק קודם שמרד באביו ולכאורה מילתא דמסתבר הוא דבשם הרגיל ומצוי לצדיקים ולרשעים לא שייך לומר דלא מסקינן בשמייהו וכדמשמע מלשון התוספות עצמן בענין שבנא דאי תרי שבנא הוו אתי שפיר וא"כ אפילו אי חד שבנא הוה בקרא אפ"ה איכא למימר דכמה וכמה שבנא מצינו קודם לזה שהיו צדיקים ולפי זה אין צורך להגיה כלל לא באבשלום ולא בשבנא, כן נראה לי לולי שר"ת לא כתב כן:

חמר גמל כתב:האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים?

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע כמו שמצינו במרגלים שמוע בן זכור וכו'

לייטנר כתב:

חמר גמל כתב:האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים?

ולקרוא ל'ניק' בשמות המרגלים?

חמר גמל כתב:האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים? מצד אחד רשיעי לא מסקינן בשמייהו ומצד שני מצאנו רבי אלעזר בן שמוע וגם לדוד היה בן שמוע.
מצד אחד יש בגמרא שדורשים את השמות שלהם לגנאי ומצד השני יש מדרש ששמותיהם יפים ומעשיהם כעורים.

הא לחמא עניא כתב:מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

ישראל אליהו כתב:

הא לחמא עניא כתב:מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

הרי הקב"ה העניש "יום לשנה". יוצא אם כן ששעה היא כנגד חצי חודש. ובנ"י יצאו ממצרים בט"ו בניסן, ועלו מן הירדן בי' בניסן, הרי שחסרים 4 ימים ל40 שנה. ויש לנכות עוד 11 יום שבין כה היו צריכים ללכת עד א"י - "אחד עשר יום מחורב.. עד קדש ברנע", הרי 15 יום = חצי חודש. ועל כרחנו לומר ששעה אחת מתוך ה40 יום היו כשרים.
[ראיתיו ב'נפלאות מתורתך', בשם הגר"א כמדומני].

הא לחמא עניא כתב:מענין לענין באותו ענין. ענינא דיומא פרשת השבוע.
האם ידוע מהו הווארט של הגה"ק מאוסטרובצא זיע"א שהסביר פעם עם חשבון עמוק את דברי רש"י בפרשתן "באותו שעה כשרים היו", שהוא עושה חשבון שזה היה באמת שעה מסויימת שרק אז היו המרגלים כשרים.
היכן הווארט מופיע ומהו התוכן???
תודה רבה לכל המגלה ומפרסם זאת.

אלי כהן כתב:

לייטנר כתב:

חמר גמל כתב:האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים?

ולקרוא ל'ניק' בשמות המרגלים?

שאלה זו לא מובנת. האם יעלה על הדעת לאסור לקרוא בשם מיכאל (אביו של סתור)?

אלי כהן כתב:

חמר גמל כתב:האם מותר וראוי לקרוא לילד בשמות של המרגלים? מצד אחד רשיעי לא מסקינן בשמייהו ומצד שני מצאנו רבי אלעזר בן שמוע וגם לדוד היה בן שמוע.
מצד אחד יש בגמרא שדורשים את השמות שלהם לגנאי ומצד השני יש מדרש ששמותיהם יפים ומעשיהם כעורים.

אגב: בימינו, אין לזה כ"כ נ"מ, אלא בשם הנפוץ "יגאל" [...] בשנים האחרונות כבר אין יותר הורים הקוראים לבנם בשם זה, ולכן גם הנ"מ - לשאלתך - ע"י השם יגאל, כבר אינה קיימת (או כבר כמעט אינה קיימת) היום.

לייטנר כתב:
ומה עם השם עמיאל?

אחימעץ כתב:

לייטנר כתב:
ומה עם השם עמיאל?

נמצא גם בשמואל ב פרק ט