פורום אוצר החכמה

קומי_אורי כתב:נראה לי שבערך חכמה יוונית מובא יוונים ויוונות בא"י

קומי_אורי כתב:כמו"כ היה פעם פולמוס על מה שכתוב בערך איברים שלפי המקובל היום אין בדיוק רמח'

טריד בגירסיה כתב:

קומי_אורי כתב:כמו"כ היה פעם פולמוס על מה שכתוב בערך איברים שלפי המקובל היום אין בדיוק רמח'

??

מתון כתב:נכון שנשתומם מגאונותו, אבל האם זה גורע מהבעיה של הכנסת דברים זרים? אני רק שואל...

יאיר1 כתב:

מתון כתב:נכון שנשתומם מגאונותו, אבל האם זה גורע מהבעיה של הכנסת דברים זרים? אני רק שואל...

שמך מתון ואתה רק שואל.
אז אני אשיב לך במתינות.
מי קובע איזה דבר זר אשר להכניס ואיזה לא?
העורכים הראשיים שם הם אנשים שאותם שואלים את השאלות הללו. לא מדובר ברבני ועדה רוחנית זו או אחרת, מדובר בגדולי תורה ממש.
עיני העדה.

סתם יהודי כתב: יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות).

א. יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, ואין לנוהגים כן על מה שיסמוכו.

...וכמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מא). ובחלק ה' (סימן לה אות ה). ע"ש. ושם כתב שכן הורו הרבנים הראשיים הרבנים הגאונים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ורבי יצחק הלוי הרצוג, רבי איסר י. אונטרמן ורבי יצחק נסים, זצ"ל. [והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאן מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע. ואכמ"ל]. ומה שכתבנו דמכל שכן הוא בליל יום העצמאות, הוא על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (במילואים לסימן ח). ע"ש.

רחמים כתב:

סתם יהודי כתב: יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות).

הר' עובדיה לא סבר שיש לומר הלל, אלא כותב בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא שמי שאומר שלא יברך יעויין שם

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן ריח - דין ברכה על נסים

א. יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, ואין לנוהגים כן על מה שיסמוכו.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן ריח - דין ברכה על נסים

...וכמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מא). ובחלק ה' (סימן לה אות ה). ע"ש. ושם כתב שכן הורו הרבנים הראשיים הרבנים הגאונים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ורבי יצחק הלוי הרצוג, רבי איסר י. אונטרמן ורבי יצחק נסים, זצ"ל. [והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאן מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע. ואכמ"ל]. ומה שכתבנו דמכל שכן הוא בליל יום העצמאות, הוא על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (במילואים לסימן ח). ע"ש.

סתם יהודי כתב:

רחמים כתב:

סתם יהודי כתב: יתר על כן, נשיא האנציקלופדיה היה הרב עובדיה זצ"ל, שסבר שיש לומר אבל בלי ברכה (כמובא להדיא בספר "משא עובדיה" בהקדמה החדשה לתשובה הישנה שנלקחה משו"ת יביע אומר לגבי אמירת הלל ביום העצמאות).

הר' עובדיה לא סבר שיש לומר הלל, אלא כותב בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מא שמי שאומר שלא יברך יעויין שם

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן ריח - דין ברכה על נסים

א. יש להזהיר את הנוהגים לומר הלל ביום ה' באייר, שחלילה מלברך על ההלל ביום זה, והמברך הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ועוונו חמור ביותר, ואסור לענות אחריו "אמן". וכן הורו כל גדולי הדור זיע"א. ומכל שכן שאסור לברך על ההלל בליל יום ה' באייר, ואין לנוהגים כן על מה שיסמוכו.

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן ריח - דין ברכה על נסים

...וכמבואר כל זה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מא). ובחלק ה' (סימן לה אות ה). ע"ש. ושם כתב שכן הורו הרבנים הראשיים הרבנים הגאונים רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, ורבי יצחק הלוי הרצוג, רבי איסר י. אונטרמן ורבי יצחק נסים, זצ"ל. [והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאן מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע. ואכמ"ל]. ומה שכתבנו דמכל שכן הוא בליל יום העצמאות, הוא על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (במילואים לסימן ח). ע"ש.

אני מתפלא על כת"ר שמצטט מילקוט יוסף, שכידוע נכתב ע"י מר בריה דרבינא ולא ע"י הרב עובדיה זצ"ל עצמו, שהעיד רק שעבר על "רוב" הספר (אלמא לא על כולו).

ובפרט שדינם של מחברי ספרים אינו כדינו של נותן ה"הסכמה" להם (אשר כאמור העיד שעבר על "רוב" הספר הנ"ל, ומכלל לאו אתה שומע הן).

ובפרט שבילקוט יוסף לא כתב כלל מה דעת אביו זצ"ל לגבי השאלה האם לומר הלל, כך ששום דבר הכתוב בילקוט יוסף לא סותר את מה שכתבתי אני בהודעתי הקודמת.

ובפרט שבהודעתי הקודמת אני לא ציטטתי מהמקור הבלתי מוכרע הנ"ל, אלא הבאתי את דבריו המוכרעים של הרב עובדיה זצ"ל עצמו במשא עובדיה, והם אגב עומדים בניגוד מוחלט אל דברי ילקוט יוסף על "המצב הרוחני הירוד", ע"ש.

ובכלל כדאי שתדבר עם הרב יהודה דרעי (ראב"ד באר שבע ואחיו של), כדי שיספר לך מה אמר לו הרב עובדיה זצ"ל על מנהגו שלו עצמו (של הרב עובדיה זצ"ל) לגבי אמירת הלל, ואין ספק שתופתע. מן הסתם תופתע עוד יותר, אחרי שתבקש מחתנו, הרב יעקב צ'יקוטאי (ראב"ד מודיעין), למען יספר לך עוד על מנהגי חמיו זצ"ל ב"יום העצמאות", ואכמ"ל.

נהר שלום כתב:

סתם יהודי כתב:אני מתפלא על כת"ר שמצטט מילקוט יוסף, שכידוע נכתב ע"י מר בריה דרבינא ולא ע"י הרב עובדיה זצ"ל עצמו, שהעיד רק שעבר על "רוב" הספר (אלמא לא על כולו).

ובפרט שדינם של מחברי ספרים אינו כדינו של נותן ה"הסכמה" להם (אשר כאמור העיד שעבר על "רוב" הספר הנ"ל, ומכלל לאו אתה שומע הן).

ובפרט שבילקוט יוסף לא כתב כלל מה דעת אביו זצ"ל לגבי השאלה האם לומר הלל, כך ששום דבר הכתוב בילקוט יוסף לא סותר את מה שכתבתי אני בהודעתי הקודמת.

ובפרט שבהודעתי הקודמת אני לא ציטטתי מהמקור הבלתי מוכרע הנ"ל, אלא הבאתי את דבריו המוכרעים של הרב עובדיה זצ"ל עצמו במשא עובדיה, והם אגב עומדים בניגוד מוחלט אל דברי ילקוט יוסף על "המצב הרוחני הירוד", ע"ש.

ובכלל כדאי שתדבר עם הרב יהודה דרעי (ראב"ד באר שבע ואחיו של), כדי שיספר לך מה אמר לו הרב עובדיה זצ"ל על מנהגו שלו עצמו (של הרב עובדיה זצ"ל) לגבי אמירת הלל, ואין ספק שתופתע. מן הסתם תופתע עוד יותר, אחרי שתבקש מחתנו, הרב יעקב צ'יקוטאי (ראב"ד מודיעין), למען יספר לך עוד על מנהגי חמיו זצ"ל ב"יום העצמאות", ואכמ"ל.

גם ספר משא עובדיה זה לא מרן הגר"ע זצוק"ל ממש זה רב שכתב את השיעורים של רבינו, שמעתי שמרן זצ"ל היה נוהג שלא לומר הלל וגם לא תחנון [ואמר שנוהג כמו בן גוריון שלא אמר תחנון וגם הלל...].

יאיר1 כתב:מישהו מכם מכיר את העורכים הראשיים של האינצקלופדיה?
מישהו מכם יודע כמה גדולי ישראל מחשיבים אותם?
חברים להרגע.... ומהר
אם העורך הראשי דהשתא, יכנס להגיב קצת הרי כולכם תבהלו מגאונותו וצדקותו....