פורום אוצר החכמה

האם "צהוב" המוזכר בחז"ל ובראשונים הכוונה לצבע הנקרא בעברית "כתום"?

ברש"י בבא בתרא (עד.): שהיו שוכבין בפנים צהובות כשתויי יין.
ברש"י נדרים (מט:): ואתה שיכור מפני שהיו פניו צהובין.
ברש"י סנהדרין (קה.): צהובין. כעוסין כאדם שכועס פניו צהובין.


איתא בפירוש המשניות להרמב"ם (נגעים י א) וז"ל: צהוב הוא מראה הזהובה והוא מראה מעורב מאדמימות וירקות. עכ"ל.
דהיינו ש"צהוב" בלשון רבותינו, הוא צבע המעורב משני הצבעים הנקראים בעברית אדום וצהוב. (כי "ירוק" בלשון רבותינו הוא מה שאנו קוראים צהוב).
וכן בפירוש המשניות להרמב"ם בתרגומו של ר"י קאפח וז"ל: צהוב הוא כמראה הזהב, והוא מראה מעורב מן הצהיבות והאדמומית.

ולפי דברי הרמב"ם האלו, יתכן ש"צהוב" בלשון רבותינו, הוא הצבע הנקרא בעברית "כתום".


האם זה הבנה נכונה? מה דעתכם?

מדוע לא תשאל ראשית כשכתוב בתורה צהוב לאיזה צבע הכוונה?

צודק. אכן גם זה נכלל בשאלה.

תוספתא נגעים א ד:
ומטמאין בשיער צהב דק שמראיו כתבנית הזהב.

בכלל נראה שצהוב נגזר איך הוא מזהב
הבעיה שגם כתום נגזר מזהב
וכנראה שהיו כמה סוגי זהב
בכל אופן תחילת הציהוב של חז"ל הולך על אפרוחים, שם ברור שמדובר בצהוב ילואו

קומי_אורי כתב:בכל אופן תחילת הציהוב של חז"ל הולך על אפרוחים, שם ברור שמדובר בצהוב ילואו

אז זוהי השאלה, שלגבי אפרוחים [בני יונה] לכאורה ברור שהכוונה על מה שאנו קוראים צהוב,
אולם מרש"י שהבאתי משמע שזה אדום,
ולכן חשבתי ע"פ הרמב"ם שזה צבע אמצעי משולב מצהוב ואדום, דהיינו כתום.

אבל אינני יודע אם מחשבה זו היא נכונה.

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כד

דבר אחר הוי מתלמידיו של אהרן ... וכן איש שהיה צוהב עם חבירו היה אהרן הולך (לו) [אצלו] ואומר לו בני למה צהבת את ריעך עכשיו בא אצלי בוכה (ומתחנן) [ומתחרט] ואומר אוי לי שצהבתי עם חבירי שהוא גדול ממני הריני עומד בשוק לך ובקש לי ממנו.

מכאן משמע שצהוב אינו רק צבע כשאר הצבעים אלא פעולה מסויימת שמולידה צבע, ולכן יש לומר שכאשר מדברים על פנים צהובות הכוונה לסומק בפנים כמו לאחר שתיית יין וכדומה, וכאשר מדברים על יונים הכוונה לצהוב ילואו וכל מקום הצבע לפי ההקשר של פעולת הציהוב.

חולין כב:
זיהוב. ציהוב.
ע״ע מכתם לדוד פרשת ואתחנן.

אין לסמוך על סיפורים. אבל שמועה אומרת שהרוגאטשובי הזמין אליו את אביו של הגאון רבי אליעזר פלצ'ינסקי שהתגורר אז בדווינסק וכשבא אליו היה עסוק בלימוד עם בעלב'ת אחד במסכת נגעים (מן המפורסמות שכושר הסברתו שבעל פה היה צח ובהיר גם לאנשים פשוטים) , והראה לו על זקנו הבהיר / ג'ינג'י של הרב פלצ'ינסקי ואמר בשמחה דאס איז שער צהוב..
עד כאן האגדה.
אולי יש אי מי שיודע מה היה בדיוק צבע זקנו או יודע אם בדותא היא או אמת הדבר

ראשית יש לזכור ש'מניפת הצבעים' בימי חז"ל הכילה הרבה פחות שמות וסוגי גוונים, כך למשל ירוק היה שם כולל לצהוב וירוק (ואולי גם לכחול לפעמים) וגם האדום יכל לכלול קשת רחבה יחסית למקובל היום (לכה"פ מוורוד ועד בורדו, ונעזוב כרגע את ההשלכות על מראות הדמים). ממילא סביר למדי שגם הצהוב (שכמובן נגזר מזהב) יתייחס לקשת רחבה מעט יותר מהמקובל היום.

עי' מש"כ הרב גדעון בן משה בהסכמה לספר אשקך מיין, ותוכן דבריו הוא שחלמון ביצה אורגני הוא כתום, וכמו כן יש באתרוגים גם צבע הנ"ל וכן בכמה סוגי זהב.

כדאי לעיין באשכול זה - לגבי הצבע הירוק
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22412

מצו"ב תמונה שצילמתי הבוקר של גוזלי צוצלת המוגדרת כמין בסוג תור, תחילת הציהוב ניכרת בהם היטב, הצבע הוא הצבע הקרוי גם כיום צהוב.

רבינו יוסף חיים בבניהו על התיקונים מדבר בזה על ענין אתרוג צהוב.

אותם גוזלים כפי שצולמו אתמול, אולי זה השלב הקרוי 'משיזהיבו' [חולין כב.]