פורום אוצר החכמה

נתתי אל לבי שמצאנו כמה או הרבה דברים בתורה"ק שיש לחקור בהם בנוסח הנ"ל ואפרט:
א) חקירת הצ"פ: זיקה ויבום, האם הזיקה היא סיבה לחיוב יבום, או להיפוך, חיוב היבום היא סיבת הזיקה.
ב) חקירת הנ"ל: שעבוד וחובת תשלומין, האם חובת התשלומין היא סיבה לחלות השעבוד או להיפוך - חלות השעבוד גורמת לחובת התשלומין.
ג) חקירת האחרונים ריש ב"ק: חובת שמירת נזקין וחיוב תשלומיה, האם חובת השמירה גורמת לחיוב השתלומין (כדמשמע בטור), או להיפוך, התורה מחייבת לשלם על נזקי ממון וממילא בע"כ שצריך לשמור (כמדומה שכ"כ הרב שרייבר).
ד) כמדומה שיש חקירה גם במצות והשיב את הגזלה: האם גזלן אינו קונה לגזילה מחמת חיוב והשיב [עי' רש"י סנהדרין ע"ב א'] (עי' חו"ב ב"ק ריש סי' י"ב - ודומה לזה יש באחרונים אחרים בהסברת דין שינוי קונה ואכמ"ל), או להיפוך, הוא חייב להשיב מחמת שלא קנה ואינו שלו.
[נא להביא עוד דוגמאות - אם ישנן].

ברצוני לשמוע חוו"ד אם יש לחדש מהלך ג': אין סיבה ואין מסובב, אלא שניהם יצאו מפי הגבורה בשוה. אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי. האם מצינו למחבר שנוגע בדבר הזה?

אם יהיה צורך לבאר יותר - אשמח לעשות כן בע"ה.

-------------------

תודה להמגיבים.
[נשארתי חייב להבהיר קצת]
נזכרתי שבימי חרפי קראתי בספר מפענח צפונות בהרחבה בענין זה, ושם לכאו' ראיתי שתי החקירות הראשונות שהזכרתי.
שמתי אל לבי שלא מדויק לגמרי לקבוע שלשתי הצדדים יש סיבה ומסובב. דלהצד דה"חלות" קודמת לה"חיוב", החלות הוא לא סיבה מחייבת להחיוב אלא הקדמה להחיוב.
החקירה הד' שהזכרתי שונה מיתר החקירות בכך שב' הדברים הם חיובים ואין כאן חלות וחיוב, ולכן ב' הצדדים הם: א' חיוב השמירה קודמת לחיוב התשלומין, ב' שניהם באו ביחד וכלולים בחיוב התשלומין שכתבה תורה.
הנני להוסיף עוד חקירה: מתנו"כ - האם הם נעשים ממון כהן ע"י שחייבה תורה לתתם להם, או להיפוך, מה שהם ממון כהן קודמת וגורמת [לא סיבה מוחלטת - כנ"ל] לחיוב הנתינה.
כעת ראיתי שהרב אחיקם קשת מדבר מסוג חקירות זה בספרו קובץ יסודות וחקירות - וכמובן מביא שם מספר המדות לחקר ההלכה.

לענ"ד הדבר פשוט מאד בכללי החשיבה, שכל המושג של סיבה ומסובב שייך רק אם לא יתכן הָאֶחָד ללא הָאָחֵר אבל יתכן הָאָחֵר ללא חברו.

ולדוגמה: יתכן קידושין ללא גירושין אבל לא יתכן גירושין ללא קידושין, וכן יתכן אדם שאינו יהודי אבל לא יתכן יהודי שאינו אדם, וכן יתכן יהודי שאינו כהן אבל לא יתכן כהן שאינו יהודי (כמובן ב"כהן" אני לא מתכוין לכוונת הפסוק "רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה", אלא אני מתכוין לכוונת הפסוק "ולבש הכהן מדו בד"), וכל כיוצא בכך. לכן בכל אחד משלושת הזוגות הללו יש סיבה ויש מסובב.

מה שאין כן, אם לא יתכן אף אחד משניהם ללא חברו, אז אין שום אפשרות להבחין בין שניהם, ולכן הם לא שניים אלא הם אחד, אלא שלאחד הזה יש שני שמות. למשל, אילן ועץ: אף אחד מהם אינו סיבת חברו, אלא הם דבר אחד שיש לו שני שמות, וכל כיוצא בזה.

ולגוף שאלתך, קודם תשאל את עצמך: האם יתכן חובת יבום ללא זיקת יבום? או להפך: זיקת יבום ללא חובת יבום? ברור שלא. א"כ זיקת יבום וחובת יבום, הכל היינו הך, אלא שיש האומרים זיקת יבום במקום להגיד חובת יבום, ויש האומרים חובת יבום במקום להגיד זיקת יבום, כמו שיש האומרים עץ במקום אילן ויש האומרים אילן במקום עץ, ואם כן הדבר פשוט שלא שייך לשאול האם זיקת יבום היא סיבת חובת היבום, או להפך: שחובת היבום היא סיבת זיקת היבום, כי הכל דבר אחד בעל שני שמות, כמו שלא שייך לשאול האם העץ הוא סיבת האילן או האילן הוא סיבת העץ, כי הכל דבר אחד בעל שני שמות.

כך הדבר פשוט לפי כללי החשיבה, וקל להבין, ודו"ק.

כמדומני שיש בכל זה בהרחבה בספר המדות לחקר הלכה של הגרמ"א עמיאל

יעויין המידות לחקר ההלכה, החל ממידה א.