ואם תמצי לומר שבדיבור יתכן הדבר, כיון שכך התרגל מילדותו שלא לדקדק בכך, ולא גרע מדיבור בלשון לע"ז. האם גם בכתיבה הוא כך. האם יתכן ת"ח מהשורה הראשונה שיוציא מתחת ידו דברי תורה בלשון הקודש עם טעיות גסות בדקדוק.
אני טענתי שהדקדוק בלשון הקודש הוא בעצמו חלק מן התורה שבעל פה, וממילא אם אדם מדבר בלשון הקודש עם טעיות דקדוק גסות, הוא לאות שאינו תלמיד חכם גדול. ואילו הצד שכנגדי טען שאין בכך שום סימן. ואי אפשר לשפוט חכמת אדם על פי טעיותיו בדיבור ולא בכתיבה.
אבקש לשמוע חוות דעתם של חברי הפורום.
(ולא נעלמה ממני תשובת הרמ"א (סי' ו'), אשר המהרש"ל העיר לו על טעיות בדקדוק (על שכתב "משולם" בכתיב מלא). וזה לשון הרמ"א:
עיין עוד שם שמעיר למהרש"ל עצמו על כמה וכמה טעיות דקדוק שהיו במכתבו אליו.ומה שכתב לי אדוני ששגגתי באיזו מלות בדקדוק כאשר העלה מר על ספר, אומר אינני מכת המדברים בעלי הלשון כי כבד פה ולשון אנכי, כי אנכי נזהר בענין המכוון ולא במלות שאינו מעלה ולא מוריד לענין דינא. ואני מודה ששותא דמר לא ידענא. אך אומר שזהו דקדוק עניות ושרי לי מרי. כי ידוע לכל מבין שכזה יקרה לכל גדול בישראל כאשר מחשבתו משוטטת באיזה ענין, שיפול טעות בדבריו, כ"ש שלא יוכל ליזהר בחסרות ויתירות כאשר העלה מר שכתבתי משולם מלא, כי אין זה ספר תורה ליפסל בזה. ואף כי לפעמים דברתי בדרך נכח ונסתר, בכוונה עשיתי זאת כי הוא נמצא במטבע הברכות ובמקראות והוא דרך כבוד בנגלה ונסתר. ומכל מקום איני מתפאר במה שאין בי כי מימי לא למדתי חכמת הדקדוק, אך באלו הדברים המבוארים לא נפל טעות מחמת מיעוט ידיעתי רק מחמת הנחוץ. ויש דברים שכוונתי בהן לכתבן מלא כמלת אדוני להבדיל בין קדש לקדש, וכן כל כיוצא בזה. וראה מה שכתב בעל העקידה סוף זאת הברכה על הרלב"ג שטעה להביא מקרא מפרשה שאינו שם וכל זה גרם לו הנחוץ. כ"ש שכזה יקרני ג"כ בעבור הנחוץ ומהירות הענין כי אין לי סופר מהיר להעתיק לשוני וכו' עכ"ל.
ובכן אינני מתכוון לטעיות כגון אלו שהעיר המהרש"ל לרמ"א. כגון כתיב מלא במקום כתיב חסר, או כתיבת בלשון נסתר חלף כתיבה בלשון נוכח. שאלו לכל היותר המה טעויות דקות שקשה מאד לדקדק בהם בלשון דיבור ואף בכתיבת תשובות בהלכה. כי לשם כתיבה מדוייקת על פי כל כללי הדקדוק הדקים צריך להשקיע מחשבה יתירה ומאמץ רב. ובהחלט טעויות דקות כגון אלו, ראויות לתלמידי חכמים. ואף הרמ"א השיב שלא היה זה בטעות, אלא שעשה זאת בכוונה תחילה כדי להבדיל בין קודש לקודש, ושכן הוא לשון הברכות.
אלא כוונתי לשגיאות בסיסיות וגסות.
