פורום אוצר החכמה

ישא ברכה כתב:אנא באר את שאלתך, ברור שצריך להיות מי שיודע את ההלכה ויש לו סברא ישרה, שיודע לחלק או לדמות.

ישא ברכה כתב:שמעתי מהרב נבנצל בעיר העתיקה

כי רב לא צריך לדעת הכל, וגם לא ש"ס ושו"ע, וא"א לדעת הכל בזמנינו..

אלא מספיק שהוא ת"ח שיודע תורה, מבין אייך ללמוד, סברא ישרה, רואה את המציאות נכון, ואז כל תחום שהוא יתמקצע בו הוא יהיה ראוי להורות בו.

וזה ההגיון הפשוט..

אלי כהן כתב:זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

ישא ברכה כתב:

אלי כהן כתב:זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

לטובת חלושי כח העיון אנא סכם את העולה לדינא שם

בן אליהו כתב:יש מורה הוראה ומו''צ ויש פוסק ההבדל ביניהם גדול ודומני שחלק מן הכותבים ערבבו בין השניים. על מה הדיון על התנאים למורה הוראה או על התנאים הנוראים והעצומים הנדרשים להיות פוסק, תואר שהוא שיא פסגת הגדלות בתורה?

אלי כהן כתב:

ישא ברכה כתב:

אלי כהן כתב:זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

לטובת חלושי כח העיון אנא סכם את העולה לדינא שם

לסכם את הסיכום? הרי מדובר בדינים קצרים ומסוכמים.
המקסימום שאוכל לעשות בשבילך, זה לפתוח בשבילך את השו"ע, ולהעתיק לך משם מילה במילה את מה שכבר מסוכם שם. האמנם זה מה שהיית רוצה שאעשה בשבילך? אין בעייה, רק תגיד.

ישא ברכה כתב:

אלי כהן כתב:זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

אינני זוכר כעת מה כתוב שם, אבבל אם מדובר על גדרי ת"ח, אז שום קשר לאשכול.

בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי בשם מרן הגראז"מ שהעיקר שהרב הבא לפסוק לשאולים ידע איך ללמוד, ידע איפה לחפש, ותהיה לו ענוה

אלי כהן כתב:

בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי בשם מרן הגראז"מ שהעיקר שהרב הבא לפסוק לשאולים ידע איך ללמוד, ידע איפה לחפש, ותהיה לו ענוה

אתה חוזר על דברים דומים שכתב הרב ישא ברכה, כאן: viewtopic.php?f=17&t=22795&sid=74e17f89f9aa0242a40dc62f0d789350#p226691 . וראה אף יותר מכך, בתגובתי העוקבת לשלו.

אוהב אוצר כתב:השאלה שלי אחרת: מי שקיבל 'היתר הוראה' בכל נושא כלשהו או לאו דווקא, האם יכול לחלוק על אחד מגדולי הדור עם ראיות מוצקות או סברות שנשענות על השכל הישר?
לכאורה מדוע לא? אם יש לו היתר הוראה דהיינו שהוא יכול לפסוק, אז יוכל לחלוק גם על הוראה של אחד גדול ומפורסם בדור לכאורה.

ישא ברכה כתב:האשכול התחיל בענין הלכתי, וגלש לנושא כאוב מאוד..

שלצערינו כנסת ישראל כופפת קומתה, ומתעטים ת"ח בעלי הוראה הראויים להורות בשאלות המצריכות הכרעה. והמוצי"ם שלנו, הם בסה"כ בעלי ידע, יש כאלו שבקיאים באו"ח יור"ד, המופלגים שבמוצי"ם יודעים את הגמ' (אבל גם לא ידיעה הגונה, א"א לשאול אותם שם במיניה וביה, אלא הם יודעים את הענינים מלמעלה, הדרגה פחות זה לדעת את הטור ב"י שו"ע. והפשוטים ביותר זה אלו שיודעים רק שו"ע וספרי הקיצורים, שלהם אסור לענות אלא על רק ההלכות המפורשות, לא יותר!. ולכן עיקר מעשה המו"צ בזה"ז הוא להביא את הידע, מה כתוב בשו"ע, מה המ"ב נוטה.. מה הכריע החזו"א, ומה ר' משה ורש"ז מקילים בעוד הרב אלישיב מחמיר.. וכו'. אבל מעטים מאוד החכמים אשר בכוחן לשבת על שאלה חדשה שמתעוררת היום, וכל שאלה כזו עוברת לדרג הבכיר ביותר.

הסיבה לכך לענ"ד הבעיה איננה רק הדירדור של הציבור שאכן קיים, וכומובן לא הארגוני חסד שמבלבלים את המח לאנשים, (ורבותיי, אני חייב לפרוק מה שבליבי עליהם, צריך להסביר להם שלעקם את החשיבה של האנשים ע"י שטיפת מח, זה לעשות רע!! לאנשים.. מי שיש לו מצוקה והוא נותן חמישים שקל לקופת העיר ומבקש ברכה מר' חיים, וחושב שבזה הסתיים הענין אז קרוב אצלי שהוא בכלל 'דבר ה' בזה', הקב"ה שולח לו בקשת חיזוק, והוא חושב שהקב"ה מבקש תרומה.. חמישים שקל ונגמר. הקב"ה מבקש תשובה ומעשים טובים, תנה בני ליבך לי וכו' וכו', אמונה, תפילה, חסד (אמיתי), קבלות חיזוק וכו'. והיטרוף הזה חדר לאנשים ע"י שמוצאים להם את העיניים בסיפורי ישועות מהודרים, בעלונים צבעוניים, בקיצ'ר כמו שמשווקים במבה.. ויוצרים אוירא ורושם, קצת כסף אתה מסודר.. אני לא מזלזל במצות צדקה, אני מאמין באמונה שלימה שצדקה תציל ממות פשוטו כמשמעו! אבל ברור לי כשמש שהקב"ה לא מביא אדם לקושי בשביל שיתן מאה שקל לתרומה (ודוקא לקופה מסוימת כי שמה גדולי ישראל נוסעים להודו להתפלל, הגזמתי, ואני מתנצל).. הקב"ה רוצה שהחולה או המסכן יפתחו את הלב לפניו בתחינה. אז אם ארגוני חסד שיפסיקו את הרס המחשבה לאלפי קטני הדעת, ובכל אופן ראוי שאיזה רב כבר יתן להם על הראש, הגיע הזמן. וכאן אנייודע שיבואו כולם וישאלו איך הרבנים משתפים פעולה עם זה? ובררתי קצת את הנושא, ואכמ"ל).

אבל לא אלמן ישראל, הציבור גדל, וכמו בכל דבר, יש פסולת, יש בינונים, וכו'. אבל יש גם אלפי בני תורה שמשקיעים עצמם באהלה של תורה, ועכ"ז אנחנו לא רואים בעלי הוראה חדשים היום.
הסיבה לענ"ד היא חינוך הישיבות, מי שמוכשר בכשרונות התורה, העתיד שלו זה רה"י לא פוסק, ולכן הכוחות הטובים נשאירם בכוללים נשים נזיקין, מקבלים חצי שטעלה של משיבון בסד"ב, אח"כ סד"א, עניבה, פראק, ר"מ ישב"ק, ובמקרה הטוב ישב"ג, בן ארבעים לבינה, אז הוא פותח ישיבה. מסותבב בחו"ל, אם חמל עליו השי"ת הרי שהישיבה מצליחה, והוא עסוק בשיעו"כ בבוקר ובסידור קידושין בערב. (כ"ז כמובן כשאין בחירות, או גזירות על כלל ישראל, או חנוכת הבית בת"ת וכו'). ואם מידת הדין עליו, הרי שבבוקר הוא מתקוטט עם בחורים, וב11 הוא מאבד את הסבלנות אחרי שהצעירים שלו לא מבינים את מה שהוא מחדש, כי את הגמ' הם לא הבינו טוב.. בצהריים הוא יושב עם האבות של.. ובערב, חתונות של הבוגרים שעברו מישיבתו לנחשקות יותר.. בקיץ הוא טרוד ברישום, ובאלול.. ובחורף שלא יעזבו את המקום תורה שהוא הקים, תורה בטהרתה..
האם המצב הזה חיובי או לא? תן לחכם ויחכם עוד.
אבל עקרו מהמסלול את החלק של ההלכה. ככה זה היה פעם, אחרי הגמ' עוברים להלכה, אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כמו החזו"א שהוא ממשיך דרך התורה. (וכך היו כל הרה"י בליטא, כולם היו גם רבנים, החל מהנפש החיים שהיה הרב של וולאזין וע רב"ב ור' שמעון).
לכן במקום פסקי הלכה, כמו כל הראשונים וגדולי האחרונים, יש לנו רק עוד שיעורים בלומדע'ס, שיכולים להיות בשיטה שלא נפסקה להלכה, וכו'. (וחלילה אינני מכוין שיגרסו שו"ע, אלא גמרא אליבא דהלכתא, וכמו מרן החזו"א זלל"ה, שהוא ממשיך דרך הראשונים וגדולי האחרונים).
אחיי ורעי, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי. לומדע'ס באויר יש בשפע, כוחות חזקים להורות את בנ"י, אין!!
חוץ מזה שכאמור עיקר הלימוד הוא המגיע עד ההלכה.

כאן תם כח המקליד. חכמים, תנו אזנכם. והביעו דעתכם הכנים דברינו.

ישא ברכה כתב:האשכול התחיל בענין הלכתי, וגלש לנושא כאוב מאוד..

שלצערינו כנסת ישראל כופפת קומתה, ומתעטים ת"ח בעלי הוראה הראויים להורות בשאלות המצריכות הכרעה. והמוצי"ם שלנו, הם בסה"כ בעלי ידע, יש כאלו שבקיאים באו"ח יור"ד, המופלגים שבמוצי"ם יודעים את הגמ' (אבל גם לא ידיעה הגונה, א"א לשאול אותם שם במיניה וביה, אלא הם יודעים את הענינים מלמעלה, הדרגה פחות זה לדעת את הטור ב"י שו"ע. והפשוטים ביותר זה אלו שיודעים רק שו"ע וספרי הקיצורים, שלהם אסור לענות אלא על רק ההלכות המפורשות, לא יותר!. ולכן עיקר מעשה המו"צ בזה"ז הוא להביא את הידע, מה כתוב בשו"ע, מה המ"ב נוטה.. מה הכריע החזו"א, ומה ר' משה ורש"ז מקילים בעוד הרב אלישיב מחמיר.. וכו'. אבל מעטים מאוד החכמים אשר בכוחן לשבת על שאלה חדשה שמתעוררת היום, וכל שאלה כזו עוברת לדרג הבכיר ביותר.

הסיבה לכך לענ"ד הבעיה איננה רק הדירדור של הציבור שאכן קיים, וכומובן לא הארגוני חסד שמבלבלים את המח לאנשים, (ורבותיי, אני חייב לפרוק מה שבליבי עליהם, צריך להסביר להם שלעקם את החשיבה של האנשים ע"י שטיפת מח, זה לעשות רע!! לאנשים.. מי שיש לו מצוקה והוא נותן חמישים שקל לקופת העיר ומבקש ברכה מר' חיים, וחושב שבזה הסתיים הענין אז קרוב אצלי שהוא בכלל 'דבר ה' בזה', הקב"ה שולח לו בקשת חיזוק, והוא חושב שהקב"ה מבקש תרומה.. חמישים שקל ונגמר. הקב"ה מבקש תשובה ומעשים טובים, תנה בני ליבך לי וכו' וכו', אמונה, תפילה, חסד (אמיתי), קבלות חיזוק וכו'. והיטרוף הזה חדר לאנשים ע"י שמוצאים להם את העיניים בסיפורי ישועות מהודרים, בעלונים צבעוניים, בקיצ'ר כמו שמשווקים במבה.. ויוצרים אוירא ורושם, קצת כסף אתה מסודר.. אני לא מזלזל במצות צדקה, אני מאמין באמונה שלימה שצדקה תציל ממות פשוטו כמשמעו! אבל ברור לי כשמש שהקב"ה לא מביא אדם לקושי בשביל שיתן מאה שקל לתרומה (ודוקא לקופה מסוימת כי שמה גדולי ישראל נוסעים להודו להתפלל, הגזמתי, ואני מתנצל).. הקב"ה רוצה שהחולה או המסכן יפתחו את הלב לפניו בתחינה. אז אם ארגוני חסד שיפסיקו את הרס המחשבה לאלפי קטני הדעת, ובכל אופן ראוי שאיזה רב כבר יתן להם על הראש, הגיע הזמן. וכאן אנייודע שיבואו כולם וישאלו איך הרבנים משתפים פעולה עם זה? ובררתי קצת את הנושא, ואכמ"ל).

אבל לא אלמן ישראל, הציבור גדל, וכמו בכל דבר, יש פסולת, יש בינונים, וכו'. אבל יש גם אלפי בני תורה שמשקיעים עצמם באהלה של תורה, ועכ"ז אנחנו לא רואים בעלי הוראה חדשים היום.
הסיבה לענ"ד היא חינוך הישיבות, מי שמוכשר בכשרונות התורה, העתיד שלו זה רה"י לא פוסק, ולכן הכוחות הטובים נשאירם בכוללים נשים נזיקין, מקבלים חצי שטעלה של משיבון בסד"ב, אח"כ סד"א, עניבה, פראק, ר"מ ישב"ק, ובמקרה הטוב ישב"ג, בן ארבעים לבינה, אז הוא פותח ישיבה. מסותבב בחו"ל, אם חמל עליו השי"ת הרי שהישיבה מצליחה, והוא עסוק בשיעו"כ בבוקר ובסידור קידושין בערב. (כ"ז כמובן כשאין בחירות, או גזירות על כלל ישראל, או חנוכת הבית בת"ת וכו'). ואם מידת הדין עליו, הרי שבבוקר הוא מתקוטט עם בחורים, וב11 הוא מאבד את הסבלנות אחרי שהצעירים שלו לא מבינים את מה שהוא מחדש, כי את הגמ' הם לא הבינו טוב.. בצהריים הוא יושב עם האבות של.. ובערב, חתונות של הבוגרים שעברו מישיבתו לנחשקות יותר.. בקיץ הוא טרוד ברישום, ובאלול.. ובחורף שלא יעזבו את המקום תורה שהוא הקים, תורה בטהרתה..
האם המצב הזה חיובי או לא? תן לחכם ויחכם עוד.
אבל עקרו מהמסלול את החלק של ההלכה. ככה זה היה פעם, אחרי הגמ' עוברים להלכה, אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כמו החזו"א שהוא ממשיך דרך התורה. (וכך היו כל הרה"י בליטא, כולם היו גם רבנים, החל מהנפש החיים שהיה הרב של וולאזין וע רב"ב ור' שמעון).
לכן במקום פסקי הלכה, כמו כל הראשונים וגדולי האחרונים, יש לנו רק עוד שיעורים בלומדע'ס, שיכולים להיות בשיטה שלא נפסקה להלכה, וכו'. (וחלילה אינני מכוין שיגרסו שו"ע, אלא גמרא אליבא דהלכתא, וכמו מרן החזו"א זלל"ה, שהוא ממשיך דרך הראשונים וגדולי האחרונים).
אחיי ורעי, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי. לומדע'ס באויר יש בשפע, כוחות חזקים להורות את בנ"י, אין!!
חוץ מזה שכאמור עיקר הלימוד הוא המגיע עד ההלכה.

כאן תם כח המקליד. חכמים, תנו אזנכם. והביעו דעתכם הכנים דברינו.