פורום אוצר החכמה

מצ"ב דעת מרן הגר"ח מוואלזין זצ"ל לבאר את העניין שהזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, שבני העשירים ששכרו להם מלמדים כבר הוציאו את כל יכולותיהם מהכח לפועל לכן לא לומדים כ"כ טוב, א"כ אני שואל מה ההנהגה הנכונה בעניין זה, האם בכלל לא לדאוג שהילדים ילמדו יותר, ולפי סברתו גם עם האבא ילמד הילד יותר מהחיידר אולי גם לא טוב, ואיך נדע הדרך לילך בה?

בזמנו היה לבני העשירים רק מלמדים פרטיים והת"ת היה רק עבור בני העניים (כמפורש בערוך השלחן הלכות ת"ת)

בברכה המשולשת כתב:בזמנו היה לבני העשירים רק מלמדים פרטיים והת"ת היה רק עבור בני העניים (כמפורש בערוך השלחן הלכות ת"ת)

וממילא, מה כוונתך לומר?
מה למעשה הכרעתו אסור להוציא את הכוחות של הילדים מהכוח אל הפועל, בכמה כן מותר וצריך?

מה בכלל ההבנה בדברי הכתר ראש?

מבקש תורה כתב:

בברכה המשולשת כתב:בזמנו היה לבני העשירים רק מלמדים פרטיים והת"ת היה רק עבור בני העניים (כמפורש בערוך השלחן הלכות ת"ת)

וממילא, מה כוונתך לומר?
מה למעשה הכרעתו אסור להוציא את הכוחות של הילדים מהכוח אל הפועל, בכמה כן מותר וצריך?

כוונתו היתה שבפועל זה המצב שמי שהשקיעו הרבה בצעירותו והוא אינו בעל כשרונות גדולים כבר הגיע לרמה מסויימת שמעליה לא יעלה יותר בדרך הטבע

לכאו' כוונתו, שהעשירים הרגישו במיצו את חובתם בחינוך הילדים ע"י שנתנו מכספם למלמדים שיתעסקו בהם, ומכאן והילך הרגישו שלום עלי נפשי... משא"כ בני העניים לא היה לאב כסף עבור מלמדים, והיה מוכרח להתעסק כל הזמן בחינוך הבנים, והילדים נשמו אוירה תורנית, ונחקק בליבם גודל התשוקה והרצון שהיה אצל אביהם שהם יתגדלו כמו שצריך, ואוירה זו שנשמו על כל צעד ושעל יצאה מן הכח אל הפועל כאשר גדלו ונכנסו לשיבות וממילא מהם יצאה תורה.
ויסוד זה כבר כתוב בתנא דביה אליהו שהיה אבא שראה את ילדו הקטן מדבר בבית הכנסת ולא מיחה בסברו שהוא ילד קטן ואינו מבין, ולבסוף נענש, כיון שהיה צריך להראות זעזוע לבן אע"פ שהבן לא היה מבין כ"כ, מ"מ היה נחקק בליבו הזעזוע שראה אצל אביו בשעה שדיבר...
ולענין הלכה למעשה, הקב"ה העניק לדור דור את דורשיו, ואין למידין הלכות מהוראות שנאמרו פעם לפי המציאות של אותם זמנים, ובזמנינו שרוחות אחרות נושבות ברחובות, והדורות חלושים יותר, אין שום ספק לשום בר דעת שאם הבן צריך תמיכה ע"י מלמד פרטי האב חייב לעשות זאת, ואם לא יעשה עתיד ליתן ע"ז את הדין!
ואם הוא עדיין לא השתכנע, שילך לשאול את גדולי דורינו, ב"ה הדור שלנו לא יתום...