פורום אוצר החכמה

בזוהר לך לך ( פרשת לך לך דף צה עמוד א): פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (שמות כ) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ וְגו'. תָּאנָא כָּל מַאן דְּקָרִיב בְּרֵיהּ לְקָרְבָּנָא דָא, כְּאִלּוּ אַקְרִיב כָּל קָרְבָּנִין דְּעָלְמָא לְקַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְאִילּוּ בָּנֵי מַדְבְּחָא שְׁלֵימָתָא קַמֵּיהּ. בְּגִינֵי כָךְ בָּעֵי לְסַדְּרָא מַדְבְּחָא בְּמָאנָא חַד מַלְיָיא אַרְעָא לְמִגְזַר עֲלֵיהּ הַאי קְיָימָא קַדִּישָׁא, וְאִתְחַשִּׁיב קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּאִלּוּ אַדְבַּח עֲלֵיהּ עִלַוָּון וְקָרְבָּנִין עָאנָא וְתוֹרֵי. -היינו כאילו הקריב כל הקרבנות וכאילו בנה מזבח.

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק כח)
וכשנולד יצחק בן שמנת ימים הגיש למילה שנ' וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים, מכאן את למד שכל איש שמגיש בנו למילה, כאילו כהן גדול מקריב מנחתו ונסכו על גבי המזבח, מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזכה להמול את בנו כאברהם שמל את בנו, שנ' וימל אברהם את יצחק בנו וכו',

וקשה לי: 1. וכי מצות מילה לכשעצמה אינה כ"כ חשובה עד שאמרו שכאילו הקריב כל הקרבנות, ומאן יימר לן שהקרבת כל הקרבנות חשובה ממצות מילה.
2. משמע לשון הפרקי דר"א מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות משתה וכו', שזה שייך לכך שהקריב קרבן, ומה השייכות בין הסעודה לקרבן?.
3. לשון הזוהר שכאילו בנה מזבח, וכן מצינו לשון זה בש"ס סכמה מקומות, איזה מצוה היא זו לבנות מזבח?

ובפרט כשהגמרא אומרת על מילה,כי עליך הורגנו כל היום זו מילה,,
אלא דלכאורה המכוון הוא על הנימול וכן גדלות מצות מילה דבכרת ומידה טובה מרובה ,
הזוהר מוסיף גם על גדלות מצות המכניס את בנו למילה דכאילו הקריב כל הקרבנות,