פורום אוצר החכמה

ב"ה

מתוך קובץ תשובות מהגר"ח קנייבסקי שליט"א שמצורף לספר מסכת כלה עם ביאור כלה נאה

שאלה:
בספר חסידים (אות שס"ז) כתב, חכמים הראשונים לא היו כותבים שמם בספריהם ולא היו מניחים לכתוב שמם בספריהם, כגון מי שחיבר תורת כהנים מכילתא ברייתות ומדרשים ואגדות, לא כתבו אני פלוני בן פלוני כתבתי וחברתי זה הספר, כדי שלא יהנה מהעוה"ז ויפגם שכרו לעוה"ב עכ"ל, וצריך ביאור מדוע היום אין חוששים לדבר זה. ואם אדם כן רוצה לחוש לדברי הס"ח ולהעלים שמו מספרו, האם משנת חסידים היא, או דמחזי כיוהרא.

תשובה:
היום אין כל כך יוהרא, כי הרבה כותבים שטויות.

כידוע בשם הרוקח, יש עניין שאדם ירמוז שמו בשם ספרו, וצ"ב

הרוקח נחלק בדבר זה על רבו המובהק, ר' יהודה החסיד, כשם שחלק עליו בעוד דברים.
עי' תשובות רבינו אלעזר מוורמייזא, ירושלים תשעד, בנספח א.

מהו חיבור זה של רבנו הרקח?

הנה לך שערו

אום אני חומה כתב:כידוע בשם הרוקח, יש עניין שאדם ירמוז שמו בשם ספרו, וצ"ב

לענ"ד אפשר ליישב, כי רוב המחברים אינם כותבים שטויות, ואף אלו שנכשלים לפעמים בזה, רוב דבריהם ניתנים להאמר עכ"פ, ואינם מוגדרים כ'שטויות', לפחות דבר אחד טוב מציל כל הספר, כדברי התו"ג, והגרח"ק מיירי בדורנו השפל, שרובם מלקטים ומאספים ברדידות מן הגורן ומן היקב, והגר"ח ביודעו ומכירו קאמר, ומבשרו יחזה - ממה שמצוטט בשמו...

נטיעות כתב:ב"ה

מתוך קובץ תשובות מהגר"ח קנייבסקי שליט"א שמצורף לספר מסכת כלה עם ביאור כלה נאה

שאלה:
בספר חסידים (אות שס"ז) כתב, חכמים הראשונים לא היו כותבים שמם בספריהם ולא היו מניחים לכתוב שמם בספריהם, כגון מי שחיבר תורת כהנים מכילתא ברייתות ומדרשים ואגדות, לא כתבו אני פלוני בן פלוני כתבתי וחברתי זה הספר, כדי שלא יהנה מהעוה"ז ויפגם שכרו לעוה"ב עכ"ל, וצריך ביאור מדוע היום אין חוששים לדבר זה. ואם אדם כן רוצה לחוש לדברי הס"ח ולהעלים שמו מספרו, האם משנת חסידים היא, או דמחזי כיוהרא.

תשובה:
היום אין כל כך יוהרא, כי הרבה כותבים שטויות.

לא כ"כ הבנתי. הרי הכותבים לא חושבים שהם כותבים שטויות, אלא בטוחים שאלו דברי חכמה שעוד לא נשמעו כמותם, וא"כ עדיין יש חשש יוהרא?

אין סתירה בין דברי הרוקח לדברי ריה"ח, כי לקיים דברי הרוקח מספיק ע"י רמיזת שם המחבר בשם הספר גם באופן שאין הרמז מובן בלי פירוש, וממילא אין חשש יוהרא. וכך נהג הרוקח עצמו. וכך נהג ריה"ח לדברי החיד"א בברית עולם אות א לרמוז שמו בגימטריה בפתיחת ספר חסידים. [וע"ע שה"ג בערך ספר הזכרונות].

חכם באשי כתב:הנה לך שערו

תשובות הרוקח.jpg

תודה רבה וייש"כ
האם אפשר להעלות לכאן את דברי רבינו הרקח בנושא קריאת שמו על ספרו?

ר' חצקל סרנא היה אומר, בכל ספר שמביאים לפני אני מוצא רובו דברי הבאי ומיעוטו דברים של טעם. שאלו השואל, והלמאי לא יאמר למחבר לנפות הספר מדברי התפלות שבו, השיב ר' חצקל בחכמתו: או אז ישמיט המחבר מן הספר את המועט הטוב שבו...

מה שנכון נכון כתב:אין סתירה בין דברי הרוקח לדברי ריה"ח, כי לקיים דברי הרוקח מספיק ע"י רמיזת שם המחבר בשם הספר גם באופן שאין הרמז מובן בלי פירוש, וממילא אין חשש יוהרא. וכך נהג הרוקח עצמו. וכך נהג ריה"ח לדברי החיד"א בברית עולם אות א לרמוז שמו בגימטריה בפתיחת ספר חסידים. [וע"ע שה"ג בערך ספר הזכרונות].

אכן כן. ונתכוונתי לומר, שהרוקח חלק על ריה"ח בכך שהוא קרא את שמו במפורש על חיבוריו.

יעויין בקובץ המצורף

לא רק הרוקח חלק בזה על ר"י החסיד. המאירי פותח את כל חיבוריו עם שמו במפורש. והרמב"ן פותח את השגותיו לספה"מ עם שמו.

בכך אין כל חידוש. אבל בזה שהרוקח נקט במובהק שלא כדעת ריה"ח יש חידוש גדול, כי הרוקח ראה את עצמו כתלמיד מובהק של החסיד. עי' בקובץ שהעלתי.

ייש"כ גדול על הדברים, אם כי הדיון בדבר האופי הלקטני של כתבי רבינו הרקח אינו מזכיר את האחידות הבסיסית (בתחום ההלכה, לפחות, בו עסקתי אני הקטן יותר) ואת דרכו לנסח את המקורות המלוקטים בצורה התואמת שיטה הלכתית אחת (אם כי יש שרבינו הרקח לא נהג כן)

חכם באשי כתב:בכך אין כל חידוש. אבל בזה שהרוקח נקט במובהק שלא כדעת ריה"ח יש חידוש גדול, כי הרוקח ראה את עצמו כתלמיד מובהק של החסיד. עי' בקובץ שהעלתי.

החידוש הוא מצד עיקרו של הנושא, שכן לפי זה, לכאורה, ההיתר לכתוב היום שמות על ספרים לא אמור להיות רק מצד שכותבים שטויות, שכן מצינו כאן כמה מחברים חשובים שאינם חשודים על דא, ח"ו.
[ובכלל, איני מבין כיצד יכולה להיות יוהרא בדבר שרוב העולם (שכותבים) עושים אותו]

כמדומני שיש כאן טעות קטנה אבל בסיסית בהבנת דברי השואל ותשובת הגרח"ק.
האוסרים לכתוב את שמו על ספרו הרי אינם מנמקים את האיסור משום יוהרא אלא משום הנאה בעולם הזה.
והשאלה היא על מי שמבקש לנהוג כך בזמנינו ולא לכתוב את שמו, בה בשעה שבזמנינו הרי כולי עלמא נוהגים כיום כן לכתוב את שמם, ושאל השואל, האם בכך שהוא לא יכתוב את שמו על חיבורו הוא יהיה בכך בגדר מחזי כיוהרא.
לא מי שכותב את שמו מחזי כיוהרא. ההיפך. מי שלא כותב את שמו הוא זה שלכאורה מחזי כיוהרא.

מאד מוזרים לי שרשרת הספרים שיוצאים לאור בשנים האחרונות עם שאלות לגרח"ק עם תשובותיו הקצרות. האם הוא יודע שמצטטים אותו בצורה כזו לא מכובדת? ואולי על הספרים האלו גופא הוא התכוון לומר שהיום כותבים שטויות...

נטיעות כתב:כמדומני שיש כאן טעות קטנה אבל בסיסית בהבנת דברי השואל ותשובת הגרח"ק.
האוסרים לכתוב את שמו על ספרו הרי אינם מנמקים את האיסור משום יוהרא אלא משום הנאה בעולם הזה.
והשאלה היא על מי שמבקש לנהוג כך בזמנינו ולא לכתוב את שמו, בה בשעה שבזמנינו הרי כולי עלמא נוהגים כיום כן לכתוב את שמם, ושאל השואל, האם בכך שהוא לא יכתוב את שמו על חיבורו הוא יהיה בכך בגדר מחזי כיוהרא.
לא מי שכותב את שמו מחזי כיוהרא. ההיפך. מי שלא כותב את שמו הוא זה שלכאורה מחזי כיוהרא.

גם אני הבנתי כך את כוונת השואל, והיינו יוהרא מאחד משני פנים, או שס"ל שהספר חשוב כ"כ עד ששמו עליו יגדל אותו ויהיה לו הנאה בעולם הזה וזה עצמו שחושב שספרו חשוב הוא יוהרא, או יוהרא על עצם זה שנמנע מליהנות בעוה"ז כדי שיזכה לעוה"ב שהוא מדת חסידות ומאן יימר שראוי לה.
רק לפי זה לא הבנתי את תשובת הגרח"ק.

אום אני חומה כתב:כידוע בשם הרוקח, יש עניין שאדם ירמוז שמו בשם ספרו, וצ"ב

אני הבנתי את הענין מצד שלא ראוי לפרסם בלי שם, שלא ידעו אנשים אם לסמוך עליו, וממימי מי הם שותים, לכן לכל הפחות ירמוז.

תודה רבה!

עיין באורך בספר שמחת התורה להרב ראובן עמאר שליט"א

ידוע ד' הרוקח על רמיזת שם המחבר בשם הספר, היום התחדש לי לרמוז גם את מקום מגוריו: