ממתי התחיל המנהג שחתן הבר מצוה קורא כל הפרשה וההפטרה?
פורסם: ב' אוגוסט 03, 2015 10:46 am
בדרך כלל יש עניין לעליה לתורה בשבת, אבל מה המנהג שקורא כל הפרשה?
ב"ה, י"ז אדר א', תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו משושן פו"ק עם הפ"נ המצורף אליו.
בכללות נעם לי לקרות במכתבו ר"פ מעריכת הבר מצוה של בנם... שי' ב... אבל כאן מקום להעיר אתי אף שהרי אין צועקין על העבר, כוונתי לתחלת מכתבו שהבר מצוה קרא כל הסדרה כולה, ובודאי למותר להאריך, אשר לא כימים הראשונים ימים האלה, שמלפנים כל ילדי בני ישראל היו כל המעת לעת כולו באוירה דתורה ומצות, ובהנוגע ללימודים הי' זה שעות רבות בכל יום ויום, ולכן מי שראו בו כשרון לחזור בקלות על טעמי המקרא, עד כדי לקרותו בע"פ הרי למדו ברצון והתעסקו גם בזה בזמן הפנוי לאחרי השעות הרבות שעשו בלימוד בפועל, משא"כ כששעות הלימוד בכלל מצומצמות הן, ומהן חלק מסוים - ללימודי חול, ומזהירים שהבן עליו להשגיח על מצב בריאותו של הגוף, ולכן לא להעסיקו יותר מדי, ושיטייל וכו' וכו' ולפעמים עוד מוסיפים שצריך להדר בזה, ובהביא בחשבון את כל האמור כשמתקרב זמן קבלת עול מצות, הנה מבלים כמה שעות דהכנה לקבלת עול מצות לא בתוספת לימוד בתורה ועניני' כי אם בלימוד טעמי המקרא, ורוב הפעמים ככולם רק באותה הסדרה שבש"ק ינאום הבחור בביהכ"נ, ותו לא מידי, מובן שהשכר המועט שישנו בזה, יוצא וכו'.
ולתרץ מה שכתוב בתחלה, שהרי זה בגדר צועקין על העבר - הוא שלדעתי מצוה לפרסם, שככל שיהי' נעלה הענין דקריאה בתורה בצבור, ישנו עוד ענין נעלה יותר ללמוד תורה בהתמדה ושקידה ולקיים מצות בהידור ככל האפשרי, ובפרט בזמנים מסוגלים שכל שעה יקרה במאד, שזמן הנ"ל היא ג"כ התקופה שלפני קבלת עול מצות, ואף שגם לדעתי תועלת בדרוש שינאום הבר מצוה, שגם זה לוקח זמן חשוב, אבל נוסף שמנהג זה הוקדש משנים קדמוניות, משא"כ שיקרא הבר מצוה בתורה בצבור, הנה בהנאום יש ברירה להכניס בתוכו איזה דברי התעוררות וגם הנאום בפועל בפ"ע התעוררות הוא, אפילו אם הוא רק בפלפול, התעוררות לא רק דהבר מצוה אלא גם להנאספים, משא"כ הקריאה בתורה בצבור, שבכל שבוע ושבוע עושה זה חזן וכיו"ב. ועוד זאת שהרי נטילת זמן ללימוד טעמי הסדרה בא זה בהוספה על נטילת זמן ללימוד הנאומים הנ"ל.