פורום אוצר החכמה

חיפשתי בפורום ולא מצאתי מענה, שמא תוכלו לעזור לי.
מה המקור והטעם לשימוש ב'זו ואין צריך לומר זו'.
הלא אם אין צריך לומר זו - שלא יאמרוה???

ייש כח מראש!

עי' ביאור פשוט וטוב בספר "בעצתך תנחני" איני זוכר אם חלק א' או ב', עכ"פ זהו פרק שמדבר על דרך הלימוד ומביא לדוגמא את הכלל הזה, ומבאר אותו.

תודה!
יש עוד?

אורי ש כתב:חיפשתי בפורום ולא מצאתי מענה, שמא תוכלו לעזור לי.
מה המקור והטעם לשימוש ב'זו ואין צריך לומר זו'.
הלא אם אין צריך לומר זו - שלא יאמרוה???

ייש כח מראש!

דיברו חכמים כלשון בני אדם. כשאני מדבר איתך, אני נוטה ללכת מהקל אל הכבד: לא מיבעיא הקל, אלא אפילו הכבד. זו דרך הדיבור של בני אדם. לכן קיימת המילה "אפילו" בלשון בני אדם...
אבל לפעמים האדם הולך מהכבד אל הקל: הכבד, וכל שכן הקל. זו דרך הדיבור של בני אדם. לכן קיים הביטוי "כל שכן" בלשון בני אדם...

אלי כהן כתב:

אורי ש כתב:חיפשתי בפורום ולא מצאתי מענה, שמא תוכלו לעזור לי.
מה המקור והטעם לשימוש ב'זו ואין צריך לומר זו'.
הלא אם אין צריך לומר זו - שלא יאמרוה???

ייש כח מראש!

דיברו חכמים כלשון בני אדם. כשאני מדבר איתך, אני נוטה ללכת מהקל אל הכבד: לא מיבעיא הקל, אלא אפילו הכבד. זו דרך הדיבור של בני אדם. לכן קיימת המילה "אפילו" בלשון בני אדם...

ענית על 'לא זו אף זו' ולא על 'זו וא"צ לומר זו'.

אחימעץ כתב:

אלי כהן כתב:

אורי ש כתב:חיפשתי בפורום ולא מצאתי מענה, שמא תוכלו לעזור לי.
מה המקור והטעם לשימוש ב'זו ואין צריך לומר זו'.
הלא אם אין צריך לומר זו - שלא יאמרוה???

ייש כח מראש!

דיברו חכמים כלשון בני אדם. כשאני מדבר איתך, אני נוטה ללכת מהקל אל הכבד: לא מיבעיא הקל, אלא אפילו הכבד. זו דרך הדיבור של בני אדם. לכן קיימת המילה "אפילו" בלשון בני אדם...

ענית על 'לא זו אף זו' ולא על 'זו וא"צ לומר זו'.

אישתמיטתאי, וכעת הוספתי בהודעתי הראשונה גם התייחסות אל "זו ואצ"ל זו". ע"ש.

אה"נ שכך נוהגים, אבל עדיין, יש כל כך הרבה משניות סתומות וטעונות דרש, ולפתע כאן - זו ואי''צ לומר זו!
נ"ל שקיים כלל מאחורי זה.

אורי ש כתב:אה"נ שכך נוהגים, אבל עדיין, יש כל כך הרבה משניות סתומות וטעונות דרש, ולפתע כאן - זו ואי''צ לומר זו!

לענ"ד הקושיא שלך הייתה צריכה להיות הפוכה: לא לשאול - למה לפעמים התנא נוקט בלשון בני אדם (כגון שאומר דבר שמובנו הוא "הכבד וכל שכן הקל") - שהרי זה דווקא טבעי להתחיל מהכבד ולעבור ממנו אל הקל (בדרך של כל שכן וכאמור), אלא היה עליך לשאול דווקא על אותם מקרים אחרים שבהם הגמרא משום מה לא מתרצת שהתנא - אשר התחיל מהכבד ועבר אל הקל - פשוט נקט בלשון בני אדם...

אלי כהן כתב:

אורי ש כתב:אה"נ שכך נוהגים, אבל עדיין, יש כל כך הרבה משניות סתומות וטעונות דרש, ולפתע כאן - זו ואי''צ לומר זו!

לענ"ד הקושיא שלך הייתה צריכה להיות הפוכה: לא לשאול - למה לפעמים התנא נוקט בלשון בני אדם (כגון לומר "א וכל שכן ב") - שהרי זה דווקא טבעי להתחיל מהכבד ולעבור ממנו אל הקל (בדרך של כל שכן וכאמור), אלא היה עליך לשאול דווקא על אותם מקרים אחרים שבהם הגמרא משום מה לא מתרצת שהתנא - אשר התחיל מהכבד ועבר אל הקל - פשוט נקט בלשון בני אדם...

גוט.
אדרבה, יענו העונים גם על זו.
אך ודאי שעל שאלתי ושאלתך א"א 'זו ואין צריך לומר זו'... :-)