פורום אוצר החכמה

אבקש את עזרת הציבור החשוב והידען דפה, אם יש למישהו מקורות בהם נראה שרבי חיים מוולאזין נהג דלא כהגר"א או אפילו חלק עליו בפירוש [ויש לדון אם ידע כשנהג כן מה דעת הגר"א].
מפורסם המעשה (אני מעלה אותו כאן בפי די אף) שלא רצה לברך נפשות בשם ומלכות אפילו בפני הגר"א.

יש תשובה שהוא כותב מפורש שהוא חולק על הגר"א

ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

אחימעץ כתב:ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

בס"ד
עוד הפעם עם השטות הזו?
בזמן שהגר"א חתם על החרם הגר"ח הי ילד. ואנא, סיפורי חסידים שישאירו על החסידים, ולא יספרו את סיפורי החסידים על אדוננו הגר"א.

ישא ברכה כתב:יש תשובה שהוא כותב מפורש שהוא חולק על הגר"א

אדרבה, איפה

אחימעץ כתב:ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

נושא לעוס, לא ניגרר אליו. מכל מקום אני מתכוון לנושאים הלכתיים.

אחימעץ כתב:ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

כבר השיבו על כך שהחרם היה של רבני וילנא, ומאחר שלא היה מבני המקום לא היה מקום שיחתום. מאידך יש לבוקסבוים העתק החרם בכת"י של ר' חיים מואלוזין, כך שנראה שהחזיק מכך. בנוסף הרי כל ספר נפש החיים מראה מה דעתו.

יש תשובה שלו שמביא מהגר"א שחובה לחלוק על רבו ומתשמש בכך נגד רבו השאגת אריה. שו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט
"וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא שלא לישא פנים בהוראה כו'." ע"ש הענין.
הרי תיאורית היה צריך לחלוק על הגר"א מצד ציווי הגר"א.

גם בהסבר דברי האריז"ל על הצמצום חלק על דעת הגר"א.

גימפעל כתב:גם בהסבר דברי האריז"ל על הצמצום חלק על דעת הגר"א.

גם זה נדון בהרחבה שלא כן, ח"ו (והעירוני בפעם הראשונה שזה עלה כאן שאין מקומו של דיון מעין זה בפורום)

בברכה המשולשת כתב:

גימפעל כתב:גם בהסבר דברי האריז"ל על הצמצום חלק על דעת הגר"א.

גם זה נדון בהרחבה שלא כן, ח"ו (והעירוני בפעם הראשונה שזה עלה כאן שאין מקומו של דיון מעין זה בפורום)

ואנכוי לא ידעתי, אך מהו הביטוי דיון מעין זה ?

בעמקי תורת הסוד

ע"ז עצמו צריך לדון אם זה מכונה סוד, המכתב מאליהו ואני לא מדבר על תורת חב"ד שלא חושבים שזה סוד.

איני יודע הגדרה כללית, אבל מכיוון שנושא האשכול הוא מרנא הגר"ח מוולוז'ין, נלענ"ד שיש להישאר בהגדרה שלו שזה מכבשוני תורת הסוד

יבנה כתב:יש תשובה שלו שמביא מהגר"א שחובה לחלוק על רבו ומתשמש בכך נגד רבו השאגת אריה. שו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט
"וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא שלא לישא פנים בהוראה כו'." ע"ש הענין.
הרי תיאורית היה צריך לחלוק על הגר"א מצד ציווי הגר"א.

הנה הציטוט מחוט המשולש (תשובה לרבי חיים נח צבי ברלין אב"ד אה"ו ראה עליו בספר הישיבה הרמה בפיורדא, הדברים מתייחסים לרבו של רבי חיים רבי רפאל הכהן מהמבורג) "ואולם [אם] הייתי בסנהדרין הייתי דן בחנק על פי הך חזקה דדרך איש ואשה לבעול. יאמר נא ירא ה' היתכן לי לסמוך על פסקא דדינא דמו"ר דחזינא ביה פירכא טובא. והא אתינא קמיה דמו"ר ושלחתי דברי גם אליו לדון לפניו. ואנכי הרואה שלא הובאו דברי לפניו כלל. וגם לפני כת"ר דנתי וגם אותותיו לא ראיתי את ראיותיו ואם אולי שגיתי הבינו לי והאירו נא את עיני להבין ולהורות כהלכה. וטרם ישיבני מדעתי איך הותר לי לצרף לספק מילתא דלא ס"ל כלל להסתפק בזה. וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא שלא לישא פנים בהוראה כו' . ואעפ"כ מעודי זחלתי ואירא מלקבוע הלכה עפ"י דעתי העניה וחלושה. והן בעוד היה על ארצנו שמשו של רבינו הגדול [נ"ע] הנ"ל, לפעמים זכיתי להציע דברי לפניו והוה מנהיר לי שמעתתא, ואחר ששקעה שמשו של אותו צדיק לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה.
אחלי ישים נא עיניו ולבו לב חכם כי"ב על דברי מכתבי הראשון וענותו תרבני להשיבני גם עתה הפעם בדברי טעם. ומגברא דאית ליה בעינא ולתשובת כת"ר אצפה להראות לי הדרך הישר כי בו חפצתי. ואחוי קידה כו' כנפשו ונפש החיים באאמ"ו מוהרי"ץ זללה"ה".
אודות הוכו' יש לציין שבספר עליות אליהו (לרבי יהושע העשיל לוין, הערה ס"ב עמ' 56 במהדורת ווילנא תרנ"ב) הובא ציטוט של חלק זה של התשובה [עם שינויים קלים, שחלקם שולבו כאן בגוף הטקסט בסוגריים] והובא שם המשך למשפט 'שלא לישא פנים בהוראה' – 'אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע'.
עוד אציין שהיה מי שהבין מכך שרבי חיים אחר פטירתו של הגר"א שם פניו לרבי חיים צבי ברלין שיהיה לו לרב ומורה דרך, אצרף פה את המקור לכך.

כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

אמציה בארי כתב:וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

האם מישהו יכול להעלות את הנ"ל.

אמציה בארי כתב:כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

חובב_ספרים כתב:

אמציה בארי כתב:כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

בהחלט, כן.
אינני אוחז משיטת המחקר (ומבעל השיטה ר"ד קמינצקי) שהמתודה שלהם שעלינו להתעקש ולהחזיק בדעותינו למרות הוכחות ברורות כך שהם אינם נותנים להוכחות לבלבל אותם חלילה...

כבר הבאתי במספר אשכולות שהגאון המקובל רי"ל זוסמן זצ"ל האריך בזה (במכתביו הנדפסים בספר מבחירי צדיקיא) והראה שאין כאן מחלוקת בין מרנא הגר"ח מוולוז'ין ואדוננו הגר"א
(ובמחילה מהגרממ"כ שהוזכר לעיל, לא הבין את דעת אדוננו הגר"א)

בברכה המשולשת כתב:כבר הבאתי במספר אשכולות שהגאון המקובל רי"ל זוסמן זצ"ל האריך בזה (במכתביו הנדפסים בספר מבחירי צדיקיא) והראה שאין כאן מחלוקת בין מרנא הגר"ח מוולוז'ין ואדוננו הגר"א
(ובמחילה מהגרממ"כ שהוזכר לעיל, לא הבין את דעת אדוננו הגר"א)

ראיתי מכבר את שכתב בזה הרי"ל זוסמן.

אך על אף דבריו אני על שלי אעמוד שהגר"ח חלק בזה על הגר"א וכפי שכתבו בזה רבים וטובים וכבר נשתברו בזה קולמוסים רבים ואכ"מ (וראה במקומות שנסמנו בספר 'עין תחת עין', ר"א מטוסוב, עמ' 159, הע' 21).

אין לי עין תחת עין, אם תעלה אותו בל"נ אסתכל בו. עד אז אין אלא מה שאמרו חז"ל מטיבן של קרובים כו'.

לומד דף היומי בהלכה - דירשו, הפנה אותי ע"פ הערות דירשו להלכות תפילין, לספר שערי רחמים בו מובא נידון בין רבינו הגר"ח לגר''א בנושא תפילין פרודות
יש לי את הספר אך טרם עיינתי.

לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

משולש כתב:לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

זה אינו ראיה שהוא חלק על הגר"א. פשוט שלא חיפש רבה על דברים שכבר קיבל מרבה.

ירח מלא כתב:אודות הוכו' יש לציין שבספר עליות אליהו (לרבי יהושע העשיל לוין, הערה ס"ב עמ' 56 במהדורת ווילנא תרנ"ב) הובא ציטוט של חלק זה של התשובה [עם שינויים קלים, שחלקם שולבו כאן בגוף הטקסט בסוגריים] והובא שם המשך למשפט 'שלא לישא פנים בהוראה' – 'אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע'.

כך הוא אכן הנוסח ללא הצנזור.
במק"א מובא שהגר"א אמר לר"ח שניתן לחלוק עד הרמ"א מסברא ועד הרא"ש בראיות (ייתכן שהלשון ואולי גם התוכן איננו מדויק דיו).

בעניין זה יש לציין לדבריו ב'רוח חיים' (אבות פ"א מ"ד):

"ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד, וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזהו ששנינו, יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם, מלשון ויאבק איש עמו, שהוא ענין התאבקות מלחמה, כי מלחמת מצוה היא, וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ, ונשמתם בשמי מרומים, המחברים האמת".

חובב_ספרים כתב:

משולש כתב:לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

זה אינו ראיה שהוא חלק על הגר"א. פשוט שלא חיפש רבה על דברים שכבר קיבל מרבה.

צודק שזה לא ראיה.
אבל זה עוזר שאם נמצא משהו שהוא יחלוק על הגר"א אז נוכל להסביר שיכול להיות שזה בגלל הוראה הפוכה של רבותיו שבאשכנז.

משולש כתב:לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

כבר הבאתי זאת לעיל, והוספתי מסמך להורדה.
א. לדעתי אין ראיה מלשונו שרצה לקבל על עצמו את רבי חיים הערש כרב.
ב. גם השאגת אריה ממץ היה רבו.

יש"כ לאמציה על ההפניה לרוח חיים.

ירח מלא כתב:

משולש כתב:לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

כבר הבאתי זאת לעיל, והוספתי מסמך להורדה.
א. לדעתי אין ראיה מלשונו שרצה לקבל על עצמו את רבי חיים הערש כרב.
ב. גם השאגת אריה ממץ היה רבו.

יש"כ לאמציה על ההפניה לרוח חיים.

איני יודע אם יש עוד מקום שבו הוא מתבטא על בן דורו שדעתו כאחד מן הראשונים.

גם על הגר"א התבטא כך (אמנם לא בכתב) ואמר שדרגתו אולי כדרגת הרמב"ן (ולגירסה אחרת הרשב"א).

יאיר כתב:גם על הגר"א התבטא כך (אמנם לא בכתב) ואמר שדרגתו אולי כדרגת הרמב"ן (ולגירסה אחרת הרשב"א).

ההבדל הקטן שזה שמועה בעל פה, וכאן זה שו"ת שחור על גבי לבן.

מצינו גם שכתב "ולי מה יקר סברת מר אביו הגה"ח נ"י כאחד הראשונים המשמשים במרום" על רעק"א (חוט המשולש סי' ג').
וכידוע כתב במכתב לבנו או נכדו שהראשונים לא השתבחו אלא בסברא ישרה וגדולתם נמדדת בסברא. על כן סברא כאחד הראשונים זה ביטוי בשבילו לסברא ישרה וממילא לגדלות בתורה.

ירח מלא כתב:וכידוע כתב במכתב לבנו או נכדו שהראשונים לא השתבחו אלא בסברא ישרה וגדולתם נמדדת בסברא. על כן סברא כאחד הראשונים זה ביטוי בשבילו לסברא ישרה וממילא לגדלות בתורה.

כוונתך כנראה לאגרת ההדרכה שכתב לנכדו לרגל נישואיו (האגרת נדפסה לראשונה מתוך כת"י בספר 'הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו' עמ' קטז, ועם ביאור רחב בספר 'אגרת רבנו חיים מוולאזין'):

""שתזדרז ללמוד בזריזות וחשק גדול, כי מה שלומדים בעצלות כל היום, יכולים ללמוד בזריזות בכמה שעות, והגיון לבך יהיה תמיד בדברי תורה... העיקר לאחוז בסברא ישרה... שכל גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברה ישרה, כל הישר בסברא גדול מחברו...".

מצורף כאן תצלום מהאגרת בכתב יד של תלמידו רבי יוסף זונדל מסלנט.

משולש כתב:

יאיר כתב:גם על הגר"א התבטא כך (אמנם לא בכתב) ואמר שדרגתו אולי כדרגת הרמב"ן (ולגירסה אחרת הרשב"א).

ההבדל הקטן שזה שמועה בעל פה, וכאן זה שו"ת שחור על גבי לבן.

גם על אדוננו הגר"א התבטא כן בכתב (בהסכמתו לביאור הגר"א לספד"צ)

אמציה בארי כתב:

חובב_ספרים כתב:

אמציה בארי כתב:כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

בהחלט, כן.
אינני אוחז משיטת המחקר (ומבעל השיטה ר"ד קמינצקי) שהמתודה שלהם שעלינו להתעקש ולהחזיק בדעותינו למרות הוכחות ברורות כך שהם אינם נותנים להוכחות לבלבל אותם חלילה...

מי השיב עליו?
הנה מאמר אחד שלו, -זה מישורון כרך כ' , עוד מאמר יש בישורון כרך כ"א- מה שנכון נכון.

מן השורה כתב:מי השיב עליו?
הנה מאמר אחד שלו, -זה מישורון כרך כ' , עוד מאמר יש בישורון כרך כ"א- מה שנכון נכון.

בהיכל הבעש"ט (גילי' כט עמ' קעה) כתב הרב חיים מוסקוביץ - וכמדומה שזהו שם כיסוי מפני שהמאמר כולו או רובו נכתב ע"י הרב נחום גרינוואלד - מאמר תגובה חריף תחת השם 'כיצד חוקרים חסידות בימינו?' ובו יוצא חוצץ נגד טענותיו המופרכות והמגוחכות של קמינצקי. עיי"ש ותמצא נחת.

עוד שמעתי שמונדשיין עבד על ספר נרחב שמיועד כולו לפריכות נגד מאמריו של קמינצקי (פרק מהספר הלזה נדפס ב'המאסר הראשון', עמ' 575-617, והוא בעניין הרב מוולפא וראה שם תחת הכותרת 'משנה הבריות') וחבל על דאבדין.

[לדעתי הר"נ גרינוואלד כתב מאמר מצויין, אבל מקריאת מאמרו יכול לעשות רושם כאילו שאר דברי הבלע המופרכים של קמינצקי כן נכונים, ולא היא! כידוע...]

אמציה בארי כתב:

מן השורה כתב:מי השיב עליו?
הנה מאמר אחד שלו, -זה מישורון כרך כ' , עוד מאמר יש בישורון כרך כ"א- מה שנכון נכון.

בהיכל הבעש"ט (גילי' כט עמ' קעה) כתב הרב חיים מוסקוביץ - וכמדומה שזהו שם כיסוי מפני שהמאמר כולו או רובו נכתב ע"י הרב נחום גרינוואלד - מאמר תגובה חריף תחת השם 'כיצד חוקרים חסידות בימינו?' ובו יוצא חוצץ נגד טענותיו המופרכות והמגוחכות של קמינצקי. עיי"ש ותמצא נחת.

עוד שמעתי שמונדשיין עבד על ספר נרחב שמיועד כולו לפריכות נגד מאמריו של קמינצקי (פרק מהספר הלזה נדפס ב'המאסר הראשון', עמ' 575-617, והוא בעניין הרב מוולפא וראה שם תחת הכותרת 'משנה הבריות') וחבל על דאבדין.

[לדעתי הר"נ גרינוואלד כתב מאמר מצויין, אבל מקריאת מאמרו יכול לעשות רושם כאילו שאר דברי הבלע המופרכים של קמינצקי כן נכונים, ולא היא! כידוע...]

האם מע"כ מוכן להעלותו.
במהדורת האוצר שברשותי (11) גליון כט חסר [במקומו מופיע גליון כה].

אמציה בארי כתב:

חובב_ספרים כתב:

אמציה בארי כתב:כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

בהחלט, כן.
אינני אוחז משיטת המחקר (ומבעל השיטה ר"ד קמינצקי) שהמתודה שלהם שעלינו להתעקש ולהחזיק בדעותינו למרות הוכחות ברורות כך שהם אינם נותנים להוכחות לבלבל אותם חלילה...

לדבריך מוזר מדוע כתב עת מסוים שהאריך להפריך את מאמרו בחריפות לא הסכים לתת לו זכות תגובה, עד שנאלץ לפרסמה בכת"ע אחר.

אמציה בארי כתב:עוד שמעתי שמונדשיין עבד על ספר נרחב שמיועד כולו לפריכות נגד מאמריו של קמינצקי (פרק מהספר הלזה נדפס ב'המאסר הראשון', עמ' 575-617, והוא בעניין הרב מוולפא וראה שם תחת הכותרת 'משנה הבריות') וחבל על דאבדין.

שמעתי מבנו של מונדשיין שאביו הספיק עוד לפני שחלה לערוך את הספר והם ידפיסהו.

עתניאל בן קנז כתב:האם מע"כ מוכן להעלותו.
במהדורת האוצר שברשותי (11) גליון כט חסר [במקומו מופיע גליון כה].

אילו היה ברשותי גישה לאוצה"ח הייתי מעלה לך בשמחה.

גימפעל כתב:שמעתי מבנו של מונדשיין שאביו הספיק עוד לפני שחלה לערוך את הספר והם ידפיסהו.

אכן כן, אני שמעתי על הוצאת הספר ממונדשיין בעצמו, ה'חבל על דאדבדין' היה על האיש ולא על הספר המדובר (אף שאני מסופק אם הספר יצא לאור בתקופה הקרובה ואכמ"ל).

רבינו ירח,
נראה לך שקערת הסדר של מהרח"ו היתה כשל רבו הגר"א?