פורום אוצר החכמה

תנן פרה פ"ג מ"ה דהפרה הראשונה עשה משה, השניה עשה עזרא וכו'. ויש להתפלא איך הספיקה פרה אדומה אחת מימות משה, דרך יהושע, כל תקופת השופטים, ימי דוד ושלמה כאשר יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב, ואח"כ כל שאר המלכים, אסא, חזקיה, יהושפט, וכו'. ושיעור האפר הנצרך הוא שייראה על המים, ואמנם אפשר גם לעשות לחבית גדולה, ועדיין נשמע שהדבר תמוה. בפרט שבסוף פ"ג דפרה שנינו שהיו מחלקים את האפר לג' חלקים, ורק חלק אחד מתוך הג' היה מיועד לטהרת הציבור הכללי.
ועוד קשה דממנ"פ, אם מספיקה פרה אחת למאות מאות שנים, למה מימות עזרא ואילך היו זקוקים לחמש או שבע פרות (מחלוקת במשנה שם)??!

כמדומני שראיתי פעם שהיה זה דרך נס ולכן לא היה בבית שני

חז"ל הרחיבו על הניסים השונים שהיו במקדש ראשון, ולא נזכר ד"ז.

ועו"ק אם היסוד של "שמן של נס" מסתדר כאן.

ואולי הפרה שעשה משה היתה בממדים גדולים מאד.

בפשטות, בזמן בית ראשון היו ישראל נזהרים מעצמם, שלא לבא לידי טומאה, ולא היו צריכים להשתמש הרבה באפר הפרה.
לדוג' כאשר יאשיהו רצה שישראל ינזרו מהמזבחות והבמות, הוא טמא אותם (ראה מלכים ב' פכ"ג - לדעת כמה מפרשים).

[גם בימי בית שני מצאנו ענין זה, שטומאת מת היתה חמורה עליהם יותר מאיסורים חמורים (ראה יומא כג), אבל שם למסקנא מבואר שהדבר נבע מזלוזל באיסורים, ולא מחומרא בדיני טומאה. וגם שם מדובר מכהנים, ובבית ראשון היה כן בכל העם].

אריך כתב:ואולי הפרה שעשה משה היתה בממדים גדולים מאד.

א"צ לדוחק זה, דהלא אפר פרה אינו דווקא מאפר הפרה עצמה, כ"א כולל את כל אפר העצים שנשרף עמה, וא"כ אדרבה התמיהה הפוכה דהלא יכולים בפרה אחת לשרוף יער שלם, ולא יצטרכו לעוד פרות, אא"כ נימא שנפסל חלק מהאפר, ולכך הוצרכו לפרה נוספת.

נבון כתב:אדרבה התמיהה הפוכה דהלא יכולים בפרה אחת לשרוף יער שלם, ולא יצטרכו לעוד פרות, אא"כ נימא שנפסל חלק מהאפר, ולכך הוצרכו לפרה נוספת.

לא בטוח שזה נכון, כי מה שנזכר בפ"ג דפרה הוא שעושים מערכה מעצים, ועצים אלו נחשבים חלק מהאפר, אבל סתם להוסיף עצים בלי שהם נצרכים להעמדת המערכה הדרושה לשריפת הפרה, זה לא מצינו שמתחשב חלק מאפר הפרה.

בפשטות כפי שכתבו א"צ יותר מפרה אחת למאות שנה, וכל שהוא של אפר סגי לקדש המים.
אולם כבר האריכו שעשיית הפרה איננה היכ"ת לאפר בלבד, אלא יש בה תוכן בעצמותה.
וכבר רש"י הביא דמכפרת כקרבן על העגל וכו',
ובבית שני נזקקו לכך.

לא ממש כל שהוא, דצריך שיהא נראה על המים. עם זאת, אין גבול לגודל הכלי ולכמות המים.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שראיתי פעם שהיה זה דרך נס ולכן לא היה בבית שני

י"ל עפ"י מה שכתבו האחרונים (עי' בהרחב דבר ר"פ חקת ובפנ"י יומא ב.) שרק פרה שעשה משה מכפרת על חטא העגל,
והרי כתב רש"י בשם ר"מ הדרשן "למשמרת - כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות ואין לך פקידה שאין בה מפקידת העגל שנאמר וביום פקדי ופקדתי",
הרי שלא רק מעשה הפרה מכפרת אלא עצם זה שאפרה קיים יש בו משום הגנה מעונש,
והלא איתמר "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם - אר"ח לאחר כ"ד דורות נגבה פסוק זה" (סנהדרין ק"ב.), דלאחר חורבן בית ראשון לא נשאר (עיקר) חטא העגל (עי' איכ"ר ב' ג'),
א"כ י"ל שהנס היה בכדי שאפרו של פרת משה יגן עליהם מפקידת חטא העגל, ובבית שני כבר לא היה צורך לזה.

רק להוסיף עוד נתון. מהסתכלות על מה שנשאר ממדורת ל"ג בעומר השכונתית הבנויה לתלפיות, ובה המוני עצים שנאספו במשך זמן רב ע"י המוני ילדים, בסופו של דבר לאחר הלילה נותר במקום תפוח קטן של רמץ ותו לא מידי. האפר הנותר הוא מעט מזער ביחס לכמות העצים. אם כן, כמה אפר כבר יכול להשאר מפרה ומערכתה. ולהדגיש שוב, כפי שציינתי כבר, שרק שליש מהאפר עמד לשימוש כלל ישראל ושליש לשימוש הכהנים. לענ"ד בדרך הטבע אין שום מציאות שיספיק האפר למאות שנים. ודבר נוסף יש לקחת בשיקול, שאמנם מספיק מעט אפר לחבית גדולה של מים, אבל צריך לפזר את הערכה זאת בכל מקום פזורי ישראל, שיוכלו להטהר אחרי שנטמאו בקבורת קרובים וכדו'.

הפלא ופלא!
אף אחד לא מביא עובדא פשוטה, כמדומני שהיא אף מבוארת במפרשי המשנה הנזכרת.

חכמי ישראל בבית שני גזרו על הרבה טומאות דרבנן שיצטרכו לזה אפר פרה. דוגמה אחת הינה "טומאת ארץ העמים". והיו שיירות מצויות בין בבל לארץ ישראל.
וכל הגלויות שנעקרו ממקומן להקריב קרבן הפסח במועדו, היו צריכים להזות מי חטאת. ועוד הרבה כהנה. ולכן לא הספיק.
משא"כ בבית ראשון רק מה שהיה טמא מן התורה היו מזין.

בספר טל אורות לר' טוביה טביומי מתרץ קושיא זו במאמר ארוך ומנומק.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8dd993&st=%u05e4%u05e8%u05d4&pgnum=39

שטייגעניסט כתב:בספר טל אורות לר' טוביה טביומי מתרץ קושיא זו במאמר ארוך ומנומק.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8dd993&st=%u05e4%u05e8%u05d4&pgnum=39

ייש"כ

בפירוש המיוחס להראב״ד לספרי ריש פרשת חוקת ס״ל דהרבה פרות אחרות נעשו שלא נמנו במשנה והתנא לא מנה אלא את הפרות שהיו ידועות ומפורסמות לכל שנעשו בכנופיא רבא דומיא דשל משה. (בזה הוא מיישב את המבואר שם בספרי שריב״ז עשה פרה אע״פ שאינה נמנית במשנה).

במסכת פרה פרק ג' מבואר שמשה עשה פרה ראשונה ואחריו עזרא, דהיינו שכל בית ראשון לא הוצרכו לפרה רק בבית שני ואז עשו עוד שש או שמונה!
למה?
לכאורה, בבית שני עשו הרבה גזירות על טומאה וממילא היו הרבה יותר טמאים היה צריך הרבה אפר. משא''כ בבית ראשון.

בפשטות בימי בית ראשון לא היו רבים כ"כ שהוצרכו לאפר הפרה מחמת פילוג הממלכות וכו'.

שייף נפיק כתב:לכאורה, בבית שני עשו הרבה גזירות על טומאה וממילא היו הרבה יותר טמאים היה צריך הרבה אפר. משא''כ בבית ראשון.

כן הביאו בשם הגרד"ל בגליון שבועי מתורתו, אינני זוכר שמו, בפרשת חוקת שנה זו.