פורום אוצר החכמה

"השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יקוק והיה בך חטא, נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יקוק אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך"

"ואין נדיב בעולם כמלוה מעותיו עם היותו יודע שהזמן קרב להשמיט הלואתו ולהפסידה ממנו אם אולי יארע בו אונס או שום מקרה שלא יוכל לתבוע הלואתו קודם שנת השמטה"

למ"ד שיטת כספים בזה"ז אין כאן העברה על דברי תורה במה שנמנעים להלות כי מהיכי תיתי יעשה מעותיו אנפרות להלות לזה ולבסוף ישמיטנה שביעית דרבנן, בשלמא בזמן התורה הרי הבטיח הקדוש ברוך הוא למען יברכך והמסופק בזה הרי הוא בליעל אבל בתקנת חז"ל איננו מובטח בלמען יברכך וכעין שכתב תוס' לקמן ד"ה ותיקון רבנן וכו' וכ"כ סמ"ע סי' ס"ז דאשמטה דאורייתא כתיב ועשת התבואה לשלש השנים ולא אדרבנן וה"נ דכוותי'"

מה שנכון נכון כתב:ע"ע מנחת שלמה ח"א סימן מז.

לכאורה נראה דהנמנע מלהלוות אינו עובר על פן יהי' דבר עם לבבך בליעל אלא א"כ זמן הפרעון הוא לפני סוף שביעית, וכיון שהלוה הוא גברא דפרענא אשר אין רגילים ואין צריכים לדרוש ממנו משכון רק אז אמרה תורה שנקרא בליעל מפני זה שדואג ומפחד ביותר מזה שקרבה שנת השבע ושמא יתאחר החוב, משא"כ למ"ד שהמלוה לעשר שנים שביעית משמטת מסתבר דאינו עובר כלל בלאו כיון דחשיב כאילו הלוה מבקש מהמלוה מתנה ולא הלואה הואיל ושביעית ודאי תשמט ואיך אפשר לקרותו משום כך בליעל, ועפי"ז גם אפשר להבין מ"ש הבכור שור דאף בשביעית בזה"ז שהוא רק מדרבנן מ"מ הנמנע מלהלוות עובר בל"ת מה"ת, ועיין בס' השמיטה של הגרי"מ טוקצינסקי ז"ל שהביא מהגאון רי"י דיסקין ז"ל שתמה ע"ז, אולם לדברינו ניחא דטעמא דנקרא בליעל הוא רק מפני שאסור להמנע מעשות חסד בגלל פחד שוא ומדומה ולכן כך לי אם פחדו הוא משמטה דאורייתא או רק מדרבנן. גם מלשון הכתוב נראה שמסברא הוא דחשיב בליעל ולא שחדוש התורה הוא לקרותו משום כך בשם בליעל והיינו כדאמרן, אך צ"ע דלענין סתם הלואה ל' יום כתב הב"ח דאע"פ שאינו רשאי לתובעו תוך ל' מ"מ אין זה כמלוה לעשר שנים ושביעית משמטתו, ואפי"ה אמרו בירושלמי ריש פ"י דשביעית "שלא תאמר כל ל' יום איני רשאי לתובעו לאחר ל' יום משתמט - לפום כן צריך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה", ולכמה פירושים שם משמע שהנמנע מלהלוות סתם הלואה תוך ל' יום של סוף שביעית אף על גב שלא יוכל כלל לתובעו ושביעית ודאי תשמט אפי"ה עובר בלאו וצ"ע.

בברכה המשולשת כתב:אינו דומה. בצדקה הוא יודע מראש שלא יקבל חזרה. אבל בהלוואה מרגיש שהוא מפסיד

נתן כתב:הרי מיירי אפי' כשאין לו חיוב ליתן צדקה מ"מ חייב להלוות

סעדיה כתב:אז שיחליט שהוא נותן בתורת צדקה (ואם יקבל בחזרה הרי הכל רווח)

בברכה המשולשת כתב:

סעדיה כתב:אז שיחליט שהוא נותן בתורת צדקה (ואם יקבל בחזרה הרי הכל רווח)

אז נכנס לבעיה של מחילה בלב אי מהני ואז צריך לומר לו שלא יחזיר

סעדיה כתב:

נתן כתב:הרי מיירי אפי' כשאין לו חיוב ליתן צדקה מ"מ חייב להלוות

מנ"ל הא?

נתן כתב:

סעדיה כתב:

נתן כתב:הרי מיירי אפי' כשאין לו חיוב ליתן צדקה מ"מ חייב להלוות

מנ"ל הא?

כונתי באופן שנתן כבר שיעור שהוא מחויב מצד הל' צדקה או כגון שהוא יותר ממעשר וחומש וכדו' בשאר פטורים

עושה חדשות כתב: האם כאשר נמנע מלהלוות מחמת שמיטת כספים דרבנן עובר באיסור דאו' של הישמר פן יהיה בליעל וכו'?