פורום אוצר החכמה

האם מישהו יודע את התפלגות מחלקות נוסחאות ספרד (חסידי) לעדותיהם? אני רואה הרבה נוסחאות ומעניין אותי לדעת מי נוהג מה. (נוסח חב"ד הוא כנראה אחיד וברור ע"פ סידורי חב"ד).

לדוגמא:

-"חננו ועננו ושמע תפילתנו" וי"א "ושמע קול תפילתנו".
- "בינה דעה והשכל חכמה בינה ודעת" וי"ג רק חכמה בינה ודעת.
- מנהג צאנז "לעומתם ברוך יאמרו" וכל השאר משבחים ואומרים.
- "אב הרחמן שמע קולנו ה' אלקינו" וי"ג "שמע קולנו ה' א' אב הרחמן חוס ורחם..."
-"ומצפים לישועה" וי"ג "ומצפים תמיד לך לישועה".
- "ויקרב משיחה" וי"ג "ויקרב קץ משיחה". (י"ג בטעות "ויקרב" בפתח).
-"ככתוב ע"י נביאך" וי"ג "וכן כתוב".
-בערבית אומרים שים שלום או שלום רב.
-"שים שלום טובה וברכה (חיים) חן וחסד...ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך..."


יש עוד הרבה דוגמאות שאולי אביא בהמשך.
בתודה מראש.

משולש כתב:-בערבית אומרים שים שלום או שלום רב.
-"שים שלום טובה וברכה (חיים) חן וחסד...ברכנו אבינו כולנו כאחד (יחד) באור פניך..."
בתודה מראש.

בענין שים שלום / שלום רב, בעבר ראיתי אריכות בנושא בספרו של הרב אורי ויסבלום על התפילה, אינו באוצר ובה"ב.

יש דיון על הרבה נוסחאות ספרד בספרו של ר' שלמה טל על התפילה

בענין מצפים לישועה ראה בס' מקור התפילות כי הוא בטעות יסודו עיי"ש.

רוח נדיבה כתב:בענין מצפים לישועה ראה בס' מקור התפילות כי הוא בטעות יסודו עיי"ש.

אין מי שלא אומר אותו בין מתפללי נוסח ספרד החסידי והד"לי. (איני מדבר על חבד)

כדאי לעיין בספר חמשה מאמרות לאדמו"ר ממונקאטש ז"ל מאמר נוסח התפילה

ראיתי שבסידור של בעלזא יש איזה שילוב קטלני של כל הנוסחאות, בכל מיני סוגריים.
בהקדמתם לסידור הם מסבירים את העניין אם כי איני מבטיח שירדתי לעומק דעתם.

ראיתי שבסידור של בעלזא יש איזה שילוב קטלני של כל הנוסחאות, בכל מיני סוגריים.
בהקדמתם לסידור הם מסבירים את העניין אם כי איני מבטיח שירדתי לעומק דעתם.

נוה הלבנון כתב:ראיתי שבסידור של בעלזא יש איזה שילוב קטלני של כל הנוסחאות,

איזה בעלזא?

נבון כתב:

נוה הלבנון כתב:ראיתי שבסידור של בעלזא יש איזה שילוב קטלני של כל הנוסחאות,

איזה בעלזא?

בעלזא יש רק אחד :)
אני מתאר לעצמי שהוא מתכוין לעבודת השם או משהו כזה. סידור מושקע שיצא לפני הרבה זמן.

על שילוב נוסחאות יש באשל אברהם מבוטשטאש
וכמדומני שעסק בזה בסידור צלותא דאברהם

נוה הלבנון כתב:ראיתי שבסידור של בעלזא יש איזה שילוב קטלני של כל הנוסחאות, בכל מיני סוגריים.
בהקדמתם לסידור הם מסבירים את העניין אם כי איני מבטיח שירדתי לעומק דעתם.

אין שילוב קטלני. נוסח התפילה הוא כנוסח אשכנז המקורי (המופיע בטור, וסידורים הקדמונים וכ').

בבעלזא מתפללים את השמו"ע בנוסח אשכנז! (כמו בבאבוב, ועוד מחסידי גליציה) - שאר סדר התפילה הוא כנוסח ספרד.

הסוגרים המרובעות, הם תוספת יחידאות על הנוסח אשכנז, שכן אומרים בבעלזא.

כל הסוגרים העגולות, הם נוסחאות אחרות, שלא אומרים בבעלזא, ואינם מנוסח אשכנז, אולם כדי שמתפללי קהילות אחרות יוכלו להתפלל בסידור הוסיפו אותם בסוגרים, וכל אחד יבחר את הנוסח לו הוא רגיל.

משולש כתב:האם מישהו יודע את התפלגות מחלקות נוסחאות ספרד (חסידי) לעדותיהם? אני רואה הרבה נוסחאות ומעניין אותי לדעת מי נוהג מה. (נוסח חב"ד הוא כנראה אחיד וברור ע"פ סידורי חב"ד).

אמנם נכון הוא שכיום מתפללים בחב"ד בנוסח אחיד, אך אם יעיין מר בשער הכולל ובקונטרס הסידור יראה שפעם היו בזה חילוקי מנהגים (אף שהם מזעריים).

אגב, מי ייסד את נוסח ספרד?

בתולדות אהרן ראיתי שבסוף ברכת רצה מוסיפים נוסח שלקוח מעדות המזרח.

היחידים שמתפללים נוסח ספרד "קלאסי" כמו בסידור נוסח ספרד, ללא השמטות והוספות... הם חסידי גור(ועוד יוצאי פולין קטנות: אמשינוב,אלכסנדר,סטריקוב,מודזיץ )כל השאר יש להם נוסח שלהם אפילו לסוכטושוב בבית וגן ראיתי שיש להם נוסח שלהם

על בסיס מה קובע כת"ר מה נוסח ספרד "קלאסי" (בתור מתפלל נוסח אשכנז המזרחי כמנהגי אדונינו הגר"א, אני אף פעם לא הצלחתי לעקוב אחרי כל נוסחאות הספרד השונות)

כתבתי מפורש כמו בסידור נוסח ספרד שיש בכל בית כנסת ולא לפי נוסח חסידות מסוימת

ברור. רק לא הבנתי למה כת"ר קבע שמה שהחליט מדפיס פלוני הוא הנוסח הקלאסי

הנוסח ה'קלאסי' הוא על פי 'תפילת כל פה' של משפחת וינפלד...
מקורות הנוסח הוא על פי סידור הרב בעל התניא + שינויים נוספים (על פי מקורות שונים - בערך בסגנון המקורות המופיע ב'יסוד מלכות'. כל מקום מקור אחר, לפי מה שבא לי כעת).

משולש כתב:- מנהג צאנז "לעומתם ברוך יאמרו" וכל השאר משבחים ואומרים.

יצויין, כי בבית טשערנאביל [ואולי גם בבית צאנז, כדברי הרב המשולש], אומרים בקדושה "ברוך יאמרו", מלבד קדושת כתר. בבית ויז'ניץ, זה בדיוק להיפך.

ארזי ביתר כתב:

משולש כתב:- מנהג צאנז "לעומתם ברוך יאמרו" וכל השאר משבחים ואומרים.

יצויין, כי בבית טשערנאביל [ואולי גם בבית צאנז, כדברי הרב המשולש], אומרים בקדושה "ברוך יאמרו", מלבד קדושת כתר. בבית ויז'ניץ, זה בדיוק להיפך.

תיקון קל, בויז'ניץ אומרים ברוך יאמרו רק ב'כתר' של שבת ויו"ט (ולא בר"ח וחוה"מ, משא"כ בטשערנאביל שאומרים משבחים ואומרים בכל 'כתר')

במאמר מוסגר, ראיתי באיזה מקום שקדושת כתר היא רק למוסף לפי האריז"ל וזה לא נכון לומר אותה בכל קדושות יו"כ למרות שאומרים קדושה רבה אין לומר כתר רק במוסף.

משולש כתב:במאמר מוסגר, ראיתי באיזה מקום שקדושת כתר היא רק למוסף לפי האריז"ל וזה לא נכון לומר אותה בכל קדושות יו"כ למרות שאומרים קדושה רבה אין לומר כתר רק במוסף.

אכן מנהגנו, כפשט השו"ע (תרכג, ד), שאומרים כתר רק במוסף ובנעילה, אבל לא בשאר תפילות.

משולש כתב:

רוח נדיבה כתב:בענין מצפים לישועה ראה בס' מקור התפילות כי הוא בטעות יסודו עיי"ש.

אין מי שלא אומר אותו בין מתפללי נוסח ספרד החסידי והד"לי. (איני מדבר על חבד)

לא נכון