פורום אוצר החכמה

אם אדם נטע עץ בשלו והשרשים הזיקו לחצר חבירו, אני מבין שבעל העץ פטור ,זה לא נזק שמתרחש מיד, ואע"פ שמזיק למשל לביוב של חבירו וכו , פטור מלשלם, האם הכוונה היא שהתורה אמרה, שכך דרך אנשים שמותר להם לטעת עצים, ולא לחשוש לדבר זה? או אפילו בודאי זה יקרה, אבל על הניזק להרחיק עצמו, והלכות נוספות שבנזקי שכנים וכדומה, או יש עניין מדרך חסידות לא לטעת את העץ, כמו כן אם אדם יודע שבודאי זה יזיק לחבירו לאחר זמן , האם הוא נקרא נבל ברשות התורה? או בגלל שזה מותר אין עליו כל תלונה, כמו כן גם בדוגמאות אחרות כיצד לנהוג לכתחילה או די שכאשר אני נוטע עץ עלי להגיד לחברי להיזהר ואם אינו נזהר זו בעיה שלו

בעצם השאלה שלך היא האם יש איסור להזיק או רק חיוב תשלום, ומה הזיקה ביניהם, ומה המשמעות של חיוב בדיני שמיים.
הראשונים נמנו וגמרו שיש איסור להזיק, והמקור המפורסם ביותר לזה הוא איסור ״לא תגזול״ - עיין בתחילת הלכות נזיקין בטור ובפרישה שם.
בקובץ הישר והטוב א יש שיעור של הגרז״נ על סוגיה זו (ובמחכ״ת החקירה שלו מופיעה כבר בשו״ת דברי נחמיה חו״מ סימן נ״ה כמדומני...).

זאת לא שאלתו, האיסור להזיק מוסכם, גם אם לא ברור מקורו. ואילו לעשות בתוך שלו מותר, כל השאלה היתה אם יש בזה מדת חסידות.

ובנוגע ל"מה המשמעות של חיוב בדיני שמים", בזה אכן נחלקו הפוסקים, אבל כאן לא מוזכר כלל חיוב בדיני שמים, לכן אין זה הנושא.

קומי_אורי כתב:זאת לא שאלתו, האיסור להזיק מוסכם, גם אם לא ברור מקורו. ואילו לעשות בתוך שלו מותר, כל השאלה היתה אם יש בזה מדת חסידות.

לעשות בתוך שלו גם כן יהיה אסור במקרים מסויימים (גירי דיליה וכדומה), וחייב להרחיק את נזקיו. אם אין חיוב הרחקת נזקין כלל, אין מידת חסידות בלהימנע ממה שלא נחשב לנזק! דוק בדוגמאות שהביאה הגמרא לפני מימרת רב יהודה ״הכי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין״ ובדברי הראשונים שם.
ועיין בתפארת ישראל על המשנה האחרונה בבבא בתרא.

יעוי' ברמב"ן ב"ב כו. שמפרש בדברי הגמ' שהחסיד אין ראוי לו להזיק חבירו אף במה שנאמר בו על הניזק להרחיק א"ע.

צולניק כתב:יעוי' ברמב"ן ב"ב כו. שמפרש בדברי הגמ' שהחסיד אין ראוי לו להזיק חבירו אף במה שנאמר בו על הניזק להרחיק א"ע.

עיין שם שוב!

מעל"ע, מה אומרים על הנידון המצו"בומי אחראי באופן מעשי להזמין אינסט' המזיק או הניזק?