פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:כעת ראיתי באגרות הרממ"ש חט"ו עמוד תלז שדייק ששיעור האצבעיים בבתים לבד מלשון שו"ע הגר"ז לב,סג [הגר"ז מירי שם בתש"ר שעליהם דבר השמושא רבא].

גימפעל כתב:בסאטמאר גם נהגו ללכת עם בתים גדולים (ולא כל גדול נקרא ענק)

הנבון כתב:ומענין לענין, מהיכן הגיע השי"ן המעניין של מנהג חב"ד על התפילין?

אריך כתב:כעת ראיתי בתוך ספר בית יצחק של ישיבת ר' יצחק אלחנן, זכרונות של רבי צבי שכטר על הגרי"ד מבוסטון, שהיה הגרי"ד מתפלל בשנותיו האחרונות שחרית בלעדי המקטורן, והסביר הגרי"ד מנהגו, שהוא מניח התפילין של זקנו הגר"ח, וגדולים הם מאד, וא"א לו להכניס הזרוע עם התפילין לתוך שרוול המקטורן מחמת גדלם.

מה שנכון נכון כתב:

אריך כתב:כעת ראיתי בתוך ספר בית יצחק של ישיבת ר' יצחק אלחנן, זכרונות של רבי צבי שכטר על הגרי"ד מבוסטון, שהיה הגרי"ד מתפלל בשנותיו האחרונות שחרית בלעדי המקטורן, והסביר הגרי"ד מנהגו, שהוא מניח התפילין של זקנו הגר"ח, וגדולים הם מאד, וא"א לו להכניס הזרוע עם התפילין לתוך שרוול המקטורן מחמת גדלם.

מה שמפריע להכניס את התפילין לשרוול הוא הגובה של הבתים, ואי"ז שייך לנדון האורך והרוחב שנדון באשכול לעיל שבו יש חשש חריגה ממקום ההנחה. הגובה יכול להיות יותר מהאורך והרוחב. [וכמובן אין טעם לבנות דיוקים על לשונות בע"פ].

סגי נהור כתב:בתמונות הידועות מאולקוץ' מתקופת השואה (ר' משה הגרמן עטור בטלית ותפילין ליד חיילים נאצים) התפילין הן במידה ה"חב"דית". ומסתבר שהדבר היה מקובל אז בחוגים מסויימים.

ולא נתפרש בתלמוד שיעור לאורך ולרוחב ריבוע ד' הבתים (אך) אף שכתוב בשמושא רבא שיהא ריבועו אצבעיים על אצבעיים ולא נהגו העולם כן ור"י דקדק מהא דאמרינן דמקום הנחת תפילין (היינו) ממקום שמתחיל השיער עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס דהיינו גובה ש"ר כדפרישית לעיל (סימן יט) ואמר בפרק המוצא תפילין ופרק כל הצלמים מקום יש בראש להניח שם שני תפילין ואמר (בעירובין) בערכין. (פ"ק דף ג.) ופ"ב דזבחים שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין ואמר בפרק במה אשה דציץ רחב ב' אצבעות ומונח במקום תפילין ואמר בפרק המוצא תפילין מכניסן זוג זוג משום דמקום יש בראש להניח שם ב' תפילין ולא התירו להציל אלא דרך מלבוש ובמקום תפילין. ומכל הלין יש לדקדק דשיעור רחב תפילין הוי לכל הפחות יותר רחב מאצבע שאם לא היו רחבים אלא אצבע א"כ יש מקום בראש להניח ג' תפילין כי הציץ היה רחב ב' אצבעות ומונח במקום תפילין ועוד נשאר מקום לתפילין וא"כ למה שנינו שמכניסן זוג זוג ולא שלש שלש. אלא ודאי שיעור רחבו יותר מאצבע הילכך אין מקום לשלשה תפילין. וטעמא דשמושא רבא כיון דאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין וציץ היה רחב ב' אצבעות ומונח במקום תפילין ושערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין מסתמא אותו מקום של תפילין היה אצבעיים כרחב הציץ. והאידנא מה שאין עושין הבתים רחבים שתי אצבעות היינו לפי שהתיתורא והמעברתא רחבים ואם היו הבתים רחבים ב' אצבעות מלבד התיתורא והמעברתא לא היה מקום בראש להניח שם שני תפילין הלכך נהגו לעשות רוחב ואורך הבתים בלא שיעור וגם גובהן.