פורום אוצר החכמה

בס״ד

לכבוד הקוראים החשובים של פורום זה,

מצו״ב קונטרס ״מסורת משקל הדרהם״ המברר את שיעורי התורה עפ״י משקל הדרהם המדוייק ומסורת גדולי ירושלים מדורי דורות.

ידידי המחבר הרה״ג רמ״מ נאה שליט״א, הוא לא רק נכד של הגאון המפורסם רא״ח נאה זללה״ה בעל השיעורים, הוא גם ראש כולל של חו״מ בלונדון, דיין ות״ח מובהק. ולאחרונה הוא החליט לרדת לעומקן של השיעורים ולברר מקחו של האי גאון, הגרא״ח נאה ז״ל. ומקום הניחו לו להתגדר בענין זה כנראה לכל מי שמעיין בקונטרסיו.

לכן אני מצ״ב את הקונטרס הנ״ל לתועלת הרבים, והרב המחבר בטח ישמח לקבל הערות.

ברכת התורה,
בנימין חיים בר ששת

כבר נכתבו הרבה ספרים בענין שמוכיחים מאלפי מטבעות הקיימים כיום מה שיעורם המדויק, וכן מעוד הרבה ראיות. ונכתבו הדברים בספרי מדות ומשקלות של תורה לויס, מדות ושיעורי תורה לבניש, וקונטרסי מרגולין. ולא הסתמכו רק אל איזה ספר של ערביים מלפני 160 שנה וכו'. וידוע שהיה שינוי בגודל הדראהם מזמן הרמב"ם. גם הביאו מרשז"א שאמר שידוע ששיעור ר"ח נאה יותר מדי גדול. כך ששיטת ר"ח נאה ומנהג ירושלים לפי דעתו אינם מבוססים כ"כ.

רק שלא יפרסמו נגד זה קול קורא...

מה שפלא הוא שהספר של הרב מרגולין עבר בלי קול קורא.

מעניין אם מישהו יוכל לברר אצל טרגר/אוירבך. שכן הרב נאה מביא ששמע מבני הגרש"ז שמנהג ירושלים הוא כגר"ח נאה. [וכן הגרז"נ נותן לו הסכמה, אל ברור על מה בדיוק].
ואילו בהליכות שלמה הם אומרים שהגרש"ז שמע מזקני ירושלים, שהגר"ח הפליג בשיעוריו.

לכאורה כוונת מרן הגרשז"א שהמנהג כהגרא"ח נאה ודלא כהחזו"א

כמדומה שהרב לא קרא את הקונטרס נשוא האשכול.

קראתי. לא הבנתי מה מצא כתר"ה שם שסותר מש"כ. כל חילו זה מהערות מהרן הגרשז"א על קונטרס של רבי דוד בהר"ן, שאת לשונו אין הוא מביא
ולי הקטן ברור שכשכתוב מנהג ירושלים כהגרא"ח נאה הכוונה לא כהחזו"א ולא נחית לחילוקים של מחבר הקונטרס

עי' בנטעי גבריאל הל' פסח עמ' 354 שכתב "קבלתי מכתב מהגאון רבי יעקב יצחק ניימאן (שליט״א) [זצ"ל] דבאונגארן תמיד החזיקו שרביעית הוא ג׳ רבעי דעצי, (בערך 2 1/4 אונם שדעצי הוא 3.30 אונ"ס) וכנראה שכ״ק אדמו״ר מסאטמאר דרש כפי מנהג הישן, אולם אחר המלחמה כאשר נתפרסם פסקי הרה״ג חיים נאה ז״ל שבירר שרביעית הוא 86 גרם׳ וכנראה שכ״ק רבינו מפאפא חשש לדבריו ואמר שקצת פחות מדעצי כי 86 כמו קרוב למאה כמובן עכ״ד. וידוע שהכוסות המצוי באונגארן היה מדת דעצי שהוא 3.38 אונ״ס."

שומע ומשמיע כתב:מעניין אם מישהו יוכל לברר אצל טרגר/אוירבך. שכן הרב נאה מביא ששמע מבני הגרש"ז שמנהג ירושלים הוא כגר"ח נאה. [וכן הגרז"נ נותן לו הסכמה, אל ברור על מה בדיוק].
ואילו בהליכות שלמה הם אומרים שהגרש"ז שמע מזקני ירושלים, שהגר"ח הפליג בשיעוריו.

כשאומרים שהמנהג היה כשיעור הקטן (ובהשאלה - שיעור הרב נאה) מתכוונים שלא כהחזו"א, מהו השיעור הקטן בדיוק זו עוד שאלה

לעומקו של דבר, וברכה המשולשת. הוא מביא שיעורים מסויימים של הפרשת חלה שלטענתו נהגו בירושלים. והשיעורים האלו הם כגר"ח נאה ולא כשיעור הקטן.

לא ראיתי בקונטרס ראיה לזה ממרן הגרשז"א
מובא שם שהוא העיר על קונטרס של הגה"צ רבי דוד בהר"ן אך לא מובאת לשון ההערה וגם לא לשון הקונטרס

אין כמעט ספק ששיעור 75 סמ"ק תואם את המנהג הישן בהרבה מקומות באירופה. עי' במאמרו של ר' יודא שמואל פריעדמאן בקובץ בית ועד לחכמים ד'. הוא מנסה להוכיח ש"שיעורי הגר"ח נאה בשיעור חלה ורביעית אינו אלא מנהג של ספרדים לאחרונה, ואין לו מקום לאשכנזים".

דעת רשז"א בענין.

ובהערה 17 מתברר כפי שהסברנו לעיל

הרב בר ששת
מה מגיב ידידך? אני לא חושב שיש מה להוסיף על דברי הרב מרגולין. לא מצאתי כמעט טענות ענייניות בקונטרס [בעניין הדרהם] , ואין צורך לחזור על תגובתו של הרב מרגולין הכתובה יפה מאד.
חברי הפורום אף טוענים שהוא שיבש את דעתו של הגרש"ז.

לכבוד חברי הפורום שי׳,

מצו״ב מענה מידידי הרה״ג הרב מ״מ נאה שליט״א לתגובת הרב מרגולין. לדעתי המענה מלא וגדוש בראיות והוכחות שקשה להתעלם מהן.

בגדר עיצה טובה ולתועלת הלומדים אולי כדאי שהמגיבים בפורום הזה יפרסמו את שמם המלא ולא שם מסך כזה או אחר.

בברכה,
בנימין

בקובץ שצירף הרב בנימין נכתב

הרב מרגולין לא העלה לפורום את מכתבי אליו

וברצוני להבהיר שאין לי כל קשר לרב מרגולין, והא לא ביקש ממני להעלות כלום, העלתי את המאמר הרלוונטי לאשכול על דעת עצמי, ותו לא.

בס״ד

לכבוד חברי הפורום שליט״א,

ביקש ממני חבירי הגרמ״מ נאה שליט״א להעלות לפורום את תשובתו המעודכנת לתגובת הרב מרגולין שליט״א.

כמו״כ, עפ״י בקשת חברי הפורום, אני מעלה לפורום את קונטרסו בביאור שיטת בעל התניא ז״ל בענין גודל הגריס.

בברכת כט״ס,
בנימין

הקונטרס הזה לוקה באותם טעויות שיש לרב נאה מתחילת הפולמוס.
כאשר אתה אומר שמישהו פסק כהשיעור הקטן או כר"ח נאה זה בפירוש לא אומר שיש כאן הסכמה לשיעור המדוייק של ראח"נ אלא קביעה כעקרון של השיעור הקטן - מול שיעור הצל"ח. זה עוד לא אומר כמובן הסכמה לגרם המדוייק של רח"נ.
במובן זה הסכמתו של ר"ש אלתר, למשל, היא בבחינת הסכמות שתוקות - שכן היא מדברת על העדפת אביו הפנ"מ את השיעור של הרח"נ שהיה נהוג בכמה ארצות, ויש הרי טענות מבוססות שהמנהג היה באמת קטן מרח"נ. ומה שהיה אכפת לפני מנחם הוא על השיעור הקטן וכפשוט.

כל הדוגמאות מהכוסות של הח"ח ושל הגרי"ס, האם המחבר בדק את הכוס שהיא אכן בדיוק כהרח"נ? וגם אם כן, עדיין אין ראיה דמי יימר שלא הייתה להם כוס מדוייקת אלא גדולה מעט.

וגם הדברים בשם הגרשז"א לא רלוונטיים, אם הגרש"ז אמר שברכה אפשר לעשות רק כשמגיעים לשיעור ראח"נ, ז"א שלא סמך לברך על שיעור יותר קטן, אין בזה שום אמירה נגד השיעור הקטן, אלא שפשוט שלא הכריע מדעתו לברך על סמך בירור הרב מרגולין. בפרט כאשר הגרש"ז העיד בעצמו שמימיו לא נכנס להכרעה בנושא השיעורים..

זאת עוד לפני שנספר שנכדי הגרש"ז מעידים שהוא עודד את הרב מרגולין. כפי המודפס בהליכות שלמה.

ואגב היה ראוי לרכז את עניין השיעורים לאשכול אחד.

גם מה שר' עזריאל אמר שהגרש"ז לא אמר שהגרח"נ 'טעה' לא רלוונטי.
מה שכן מחייב בדיקה זה הנושא שהגרש"ז התיר ביו"כ לשתות עד שיעור הגרח"נ.

בס״ד

לכבוד חברי הפורום שליט״א,

ביקש ממני חבירי הגרמ״מ נאה שליט״א להעלות לפורום את קונטרסו בענין שיעור כותבת הגסה.

בברכת כוח״ט,
בנימין

בס״ד

לכבוד חברי הפורום.

ביקש ממני חברי הרה״ג ר׳ מנחם נאה שליט״א להעלות את קונטרסו החדש המקיף נושא השיעורים של האמה הטפח והאצבע.

נא לפנות הערות אלי ואני אמסור לו אותם.

כל טוב,

בנימין

"קיבל מאביו"...
אם כך כותבים על החזו"א, אח"כ מתפלאים שחולקים על רח"נ?..

לגבי תמונת הס"ת המיוחס לר"ן בכריכת הקונטרס ראה מה שכתב ר"ק כהנא (המעין כז עמ' 190 באוצה"ח): "מדדתי עצמי עשרות עמודים בספר תורה זה, ולא מצאתי ביניהן עמוד של 48 ס"מ. מצאתי עמודים של 47.5 ס"מ (מועטים), 47, 46, 45 (בודדים), ס"מ". (עוד הביא שם שהרב טולידאנו כתב שמידתו 46 ס"מ, ובקטלוג הספרייה נרשם 47 ס"מ). במאמרו הוא מביא גם ששיעור הגליונות הוא כ-5 ס"מ למעלה, וכ-2.5 ס"מ בין עמוד לעמוד, שזה פחות אף מהשיעור הקטן, ואילו הגליון למטה הוא 10 ס"מ, כהשיעור הגדול.
ועכ"פ כיום כבר הוברר למעלה מכל ספק כי יחוס הס"ת לר"ן הוא מעשה זיוף.

ולכותב הנכבד הבקשה אחת היא, אם ברצונך שיתקבלו דבריך, אל לך לפרסם זאת בציבור הרחב שאינם בקיאים בשיעוריהן המדוייקים של הדינרים והדרהמים בזמן הגאונים והרמב"ם, אך עלה ובוא אצל הת"ח הבקיאים בזה, ואשר בשעתו כתבו בספריהם בחיזוק השיעור הקטן יותר, ואם תמצא אחד מהם שיסכים לדבריך נדע שיש מקום לדבריך, אך כל זמן שלא תעשה זאת נוכל להבין שטענותיך אינן משכנעות את הבקיאים ומיועדות אך ורק לבלבל את הציבור שלא בקי בכל הפרטים.

תשמע ידידנו
למי שלא ראשו ורובו בתחום קשה לבדוק את כל הראיות מהמקווה בפירנצה וכו' אבל הקונטרס הזה ממש לא משכנע.

א. הסגנון המזלזל והזועם על כל מי שהקטין את השיעור עושה רושם מאד מאד רע. במהלך כל הקונטרס הוא מדגיש לקרוא להם 'המחדשים עם /ו לפני ואחרי והדגשה. ובכן כיוון שהציבור התורני מכיר את העוסקים בתחום ומדובר באנשים שלמדו ובדקו את הנושא ברצינות נוראה בלי חשש נגיעות להצדיק דברי זקנם, זה יוצר אוטומטית הרגשת התנגדות לדברים.
לדוגמא יש קטע שכותרתו היא 'תשובת המלקטים' ובכן אחד מה'מלקטים' שאיתו הוא מתעמת שם הוא הגאון ר' אריאל בוקוולד בספרו קרית-אריאל, אחד מהתוצרים המפוארים ביותר של עמל התורה בדורנו.

ב. רוב הראיות מזקני ירושלים וגדולי הפוסקים גם ממש לא רלוונטיים. הרי מדובר על הפרש קטן, והם ידעו על שתי אופציות בלבד, וזיהו את האופציה האחת עם המנהג. וייתכן אף שהמנהג סטה במקצת במהלך הדורות. [מלבד מה שמובא בליכות שלמה בשם הגרשז"א].

ג. מה שהכי מוזר הוא שהוא לא מתעמת כלל בצורה רצינית עם הראיה הגדולה. יש המוני מטבעות דרהם מזמן הרמב"ם שאותם קבע הרמב"ם לסימן. במקום זה כתוב בקונטרס ש'המחדשים' מביאים ראיה מזה שלא נמצאו מטבעות במוזיאונים כשיעור הגרחא"נ...

עוד יותר פלא לשמוע סגנון "אסור לקבוע בשיעורים רק לגדולי ישראל ממש, וכל המפקפק בזה יש להרהר אחריו", מהצד של הראח"נ ולא מצד החזו"א... ואילולי ראינו לא האמנו.

הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א דיבר כעת בנושא זו.

לאחרונה נשלח לדפוס ספר 'טל חיים - פסח' המכיל שיעורים כלליים אליבא דהלכתא מאת מו"ר הרב טל. סי' יג בספר מוקדש לשיעורי כזית, כביצה ורביעית, ונכלל בו בין השאר גם דיון בשיעור הדרהם. מסקנתו, לאור בירור משקלי הדרהמים שנמצאו ולאור שיקולים נוספים, שמשקל הדרהם הוא 2.97 גרם.

עדיאל ברויאר כתב:לאחרונה נשלח לדפוס ספר 'טל חיים - פסח' המכיל שיעורים כלליים אליבא דהלכתא מאת מו"ר הרב טל. סי' יג בספר מוקדש לשיעורי כזית, כביצה ורביעית, ונכלל בו בין השאר גם דיון בשיעור הדרהם. מסקנתו, לאור בירור משקלי הדרהמים שנמצאו ולאור שיקולים נוספים, שמשקל הדרהם הוא 2.97 גרם.

אולי יואיל בטובו חד מבאי בית מדרשינו להעלות את אותו סימן לכאן להנות בו בני"א

שמחתי לראות שהעלית את קונטרס אורך האמה של הרב מ. נאה לפורום אוצר החכמה, רציתי להעיר הערה לתגובה של אחד מיוצאי פוניבז' שהקונטרס מזלזל ח"ו במרן החזו"א זללה"ה.
בדקתי את הדברים ומצאתי בקונטרס השיעורים אות י"ב שכתב מרן החזון איש וז"ל והנה המנחת ברוך מצא כי האמה על פי האגודל הבינוני 13 ורשק והוא 58 ס"מ וכן קבלתי מאאמ"ו הגאון זללה"ה.
התגובה הנ"ל נגד הקונטרס נובעת מאי ידיעת הנושא.
ח. הירשנזון

אביבש כתב:שמחתי לראות שהעלית את קונטרס אורך האמה של הרב מ. נאה לפורום אוצר החכמה, רציתי להעיר הערה לתגובה של אחד מיוצאי פוניבז' שהקונטרס מזלזל ח"ו במרן החזו"א זללה"ה.
בדקתי את הדברים ומצאתי בקונטרס השיעורים אות י"ב שכתב מרן החזון איש וז"ל והנה המנחת ברוך מצא כי האמה על פי האגודל הבינוני 13 ורשק והוא 58 ס"מ וכן קבלתי מאאמ"ו הגאון זללה"ה.
התגובה הנ"ל נגד הקונטרס נובעת מאי ידיעת הנושא.
ח. הירשנזון

מיסטר, אין צורך לפתוח ניקים חדשים. ניק אחד (של חבר שלך, כמובן) מספיק.

זה שהחזו"א קיבל את מדידת החשבון (הטכני) של האמה בימינו לפי האגודל הבינוני גם מהמנח"ב וגם מאביו זה דבר אחד.

זה ששיטת החזו"א בשיעורים היא לא בגלל שכך העלה בירורו העמוק בסוגיא אלא בגלל שקיבל מאביו להחמיר כדעת הצל"ח, זה כבר תחרות קשה בין חוצפה לבין טפשות.

כאשר שומעים את זה ממי שסותם את אזנו על תיקון קל שמציעים לשיטת ר' חיים נאה ע"פ בירורים יסודיים מיסוד שיטתו של רח"נ (משקל הדרהם), והכל בטיעון של "אסור לחלוק על גדולי ישראל", הטפשות מנצחת.

לעומקו של דבר כתב:"קיבל מאביו"...
אם כך כותבים על החזו"א, אח"כ מתפלאים שחולקים על רח"נ?..

החזון איש קיבל מאביו את השיעור.PNG (20.07 KiB) נצפה 11335 פעמים

אביבש כתב:רציתי להעיר הערה לתגובה של אחד מיוצאי פוניבז' שהקונטרס מזלזל ח"ו במרן החזו"א זללה"ה.
בדקתי את הדברים ומצאתי בקונטרס השיעורים אות י"ב שכתב מרן החזון איש וז"ל:
"והנה המנחת ברוך מצא כי האמה על פי האגודל הבינוני 13 ורשק והוא 58 ס"מ וכן קבלתי מאאמ"ו הגאון זללה"ה."
התגובה הנ"ל נגד הקונטרס נובעת מאי ידיעת הנושא.
ח. הירשנזון

לשון החזון איש באגרתו לגר"ח נאה זצ"ל (קוב"א א, קצד; נדפס גם ב'תשובות וכתבים חזון איש' סימן קטז, וב'שיעור מקוה' עמ' ח):

ואמנם לבי אנסני, ולבי אומר לי, כי מדת אגודל בינוני אצלנו הוא 2 וחצי ס"מ, והוא דבר מורם מכל ספק, ואפשר להתיר אשת איש ולהוציא ממון במדת אמת כזה.

לעומקו של דבר כתב:עוד יותר פלא לשמוע סגנון "אסור לקבוע בשיעורים רק לגדולי ישראל ממש, וכל המפקפק בזה יש להרהר אחריו", מהצד של הראח"נ ולא מצד החזו"א... ואילולי ראינו לא האמנו.

ראה עוד:
viewtopic.php?p=271412#p271412

מצליח כתב:

עדיאל ברויאר כתב:לאחרונה נשלח לדפוס ספר 'טל חיים - פסח' המכיל שיעורים כלליים אליבא דהלכתא מאת מו"ר הרב טל. סי' יג בספר מוקדש לשיעורי כזית, כביצה ורביעית, ונכלל בו בין השאר גם דיון בשיעור הדרהם. מסקנתו, לאור בירור משקלי הדרהמים שנמצאו ולאור שיקולים נוספים, שמשקל הדרהם הוא 2.97 גרם.

אולי יואיל בטובו חד מבאי בית מדרשינו להעלות את אותו סימן לכאן להנות בו בני"א

בשעה טובה יצא לאור.
כאן נמצאים כמה עמודים מתוך הסימן, וביניהם גם הסבר בעניין הדרהם: viewtopic.php?f=7&t=32722#p351156

הוכפל בטעות.

הוכפל בטעות.

הרב ביניש שליט"א מעיר בהרצאתו (ראו כאן) על התופעה שבה נכדים של מחברים מהדור הקודם שקבעו טעויות מתעקשים להצדיק את סביהם כדי לשמור על כבודם למרות שברור שמדובר בטעויות. ובתחילה לא כל כך הבנתי במה מדובר...

אחר המחילה כפי כבודו ומעלתו של המחבר שליט"א, למדתי את דברי שני הצדדים (אני לחלוטין לא נוגע בדבר), וחלק מהשאלות שמעלה נכדו של הגר"ח נאה על דברי הרב ביניש והרב וויס, ראויות לעלות על שולחן מלכים ולהתדיין (למשל הוא צודק עקרונית בהטלת הספק על משקל הדינר הערבי. על סמך מה נקבע שהוא "4.25 גרם, ונשאר יציב במשך שנים במשקל כזה'?, צריך לברר מה הביסוס לכך, אולי יש ואולי אין ואז ההוכחה הזאת תיפול לממעיטים ממידותיו של הגר"ח נאה, ואולי להפך).
יחד עם זאת, יציאה מנקודת ההנחה שהגר"ח נאה מחזיק במסורת וממילא כל מה שיש כנגד זה לא נכון, הוא כשלעצמו לא נכון כנראה. 'דברי הקבלה' שהרב המחבר שליט"א לא בהכרח דברי קבלה, ואין בזה בהכרח מנהג ירושלים... לכל היותר יש בזה הבנה (לא מוסכמת על הכל) של מנהג. מנהג ירושלים לא יכול להתחיל מספרו של הגר"ח נאה ואף לא להסתיים בקונטרס שכתב נכדו הרב שליט"א בלונדון. וזה שהוא כותב שכך מנהג ירושלים על הקונטרס כדי לנסות ולהשפיע פסיכולוגית על הקורא זה לא ראוי לפענ"ד ויש שיאמרו אף מטעה, למרות השם הבומבסטי המתנוסס על הקונטרס "מכון מסורת ירושלים ושיעוריה", כאילו יש מי שיתפתה להאמין שלמכון זה יש אפילו חדר קטן שבו יושבים עשרות חוקרים ועמלים ימים ולילות כדי לברר את השיעורים לאמיתה (אם כתיבת קונטרס נחשבת למכון, גם שאר הספרים שנכתבו עליהם ההשגות נחשבים למכונים). אם היה בזה מנהג ירושלים כזה פשוט אף אחד לא היה פוצה פה ומצפצף. והנה ראב"ד העדה החרדית בירושלים, הגר"ח שטרנבוך, בעל תשובות והנהגות (ח"ה סימן קכ"ט) מכהן כראב"ד בירושלים מבלי לדעת מה המנהגים של העיר שבה הוא מכהן כראב"ד, ופוסק הלכה למעשה שיעור רביעית של 75 סמ"ק - נגד הגר"ח נאה ונגד 'מנהג ירושלים'. פלא פלאים.

המחבר שליט"א מתעקש להדגיש את מה שמתאים עם שיטת סבו הגר"ח נאה, ומכהה את מה שאינו הולך עם שיטת סבו. ובמחילה רבה הקונטרס נראה מוטה מתחילתו ועד סופו, בין בסגנון המזלזל בחכמים אחרים שעמלו בנושא זה, ובין בתוכן המנופה מכל מה שלא מתאים עם דבריו, למרות שיש בו כמה השגות יפות על הרב בייניש או הרב וויס או הרב מרגולין. כבר בשעת קריאת שער הקונטרס התחלתי לחשוד שהוא מוטה (כדאי לקרוא מה כתוב שם). אבל אני מציע להתעלם מכל זה ולהתרכז בגופם של דברים בלבד.
[גם הסגנון של "פגשתי רב פלוני שפלוני כתב כך וכך, ואמרתי לו שמחבר פלוני כתב בפירוש נגד השו"ע והוא אמר שלא היה נותן את הסכמתו" - אפעס לא מתאים לקונטרס השגות, אלא יותר לחיידר ותלמידים ומלמדים. כולם יודעים היום שרבנים שנותנים הסכמות לא עוברים בדיוק על התוכן, ויתירה מכך לא תמיד מבינים בו. וכותבים הסכמה לעודד את הכותב ולהעיד שהוא לא רפורמי... וכמעט כל ש'ר מס'כים שיאמרו לו בביטחון מלא שישנה טעות בספר שיצא תחת הסכמתו יחרד על כך מהמחשבה שבגללו רבבות יטע אם יאמרו לו שהמחבר חידש דבר שלא נאמר וחולק על כל הפוסקים (מבלי להזכיר למשל שהגר"ח שטרנבוך פסק כך הלכה למעשה בתשובות והנהגות, ואולי גם רבנים אחרים ג"כ). אבל האם הוא כרגע מונח בסוגיה לדון עם אותו משיג? לברר אולי יש פוסקים נוספים שכתבו כך? אולי הוא טועה? סביר להניח שלא. בפרט לא בלונדון כשהוא טרוד בענייני שד"רות. להציג צד אחד בפני רב, ולהציג את דעתו ברבים מבלי שלצד השני ניתנה זכות תגובה לא ראוי גם כן. אולי כוונת הרב מרגולין לומר שזה דבר שלא נתקבל למעשה? ועל מה ההזדעקות שכתב "שפסק השו"ע אינו הוראה למעשה"? מסתמא ברגע אחד ניתן למנות פסקים שהרב המחבר שליט"א עושה (בקום ועשה) נגד שולחן ערוך מפורש כמו למשל כשאומר ברכות השחר בבוקר זו ברכה לבטלה ממש לפי השו"ע. לא מיבעיא למחבר שליט"א שכפי הנראה נוהג כשו"ע הרב, אלא אפילו בעל הלכה ברורה שהזכיר לא נוהג בכל דבריו כשו"ע המחבר, ומוכח מכך שלא כל פסקי השו"ע הוראה למעשה כפשוטו ממש, גם לפי דעתו].

כמו כן לא ברור למה השימוש במילה 'מחדשים' דוקא כלפי הספרים האחרונים, הרי אליבא דחזו"א הגר"ח נאה בעצמו היה מן ה'מחדשים', וכשם שהוא מדד וסבר כך מדדו ג"כ אחרים וסברו, כך דרכה של תורה זה בונה וזה סותר. ושמא גם החזו"א עבר על מנהג ירושלים וא"י? או שהוא מנהג ירושלים בלבד ובשאר א"י נהגו בשיעורים אחרים?

זאת ועוד הרי מהגר"ח בעצמו משמע לכאורה שיש לשנות את המנהג(!) ולנהוג לפי הרמב"ם והגאונים, כעת השאלה למה התכוונו הרמב"ם והגאונים (כמו דעות אחרות הנתונות לויכוח שהובאו במהלך הדורות ועליהם נבנתה ההבנה שזוהי מסורת קדומה) והבנת דבריהם אינה מוסכמת על הכל כדעת הגר"ח זצ"ל. ופוק חזי...