פורום אוצר החכמה

באחד מבתי הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, יש כעשרים וחמשה [!] ספרי תורה בארון הקודש, הגבאים עמלים להתרים אנשים נוספים לכתוב עוד ספרי תורה.

רציתי לשאול את דעתכם, האם יש בזה אכן מצוה, או שכיון שודאי ולא יקראו בספרי התורה הללו, אין בזה שום מצוה, או אולי יש בזה גם חשש עבירה כיון שהלכה היא שמוכרים ספר תורה [שימושי !] להשיא אשה וללמד בנו תורה, א"כ ודאי שעדיף לתת את הכסף למטרות אלו ולא לספרי תורה. מה גם שהתורמים אינם יודעים שיש כבר ספרי תורה רבים.

מה דעתכם?

ברי היזיקא כתב:באחד מבתי הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, יש כעשרים וחמשה [!] ספרי תורה בארון הקודש, הגבאים עמלים להתרים אנשים נוספים לכתוב עוד ספרי תורה.

רציתי לשאול את דעתכם, האם יש בזה אכן מצוה, או שכיון שודאי ולא יקראו בספרי התורה הללו, אין בזה שום מצוה, או אולי יש בזה גם חשש עבירה כיון שהלכה היא שמוכרים ספר תורה [שימושי !] להשיא אשה וללמד בנו תורה, א"כ ודאי שעדיף לתת את הכסף למטרות אלו ולא לספרי תורה. מה גם שהתורמים אינם יודעים שיש כבר ספרי תורה רבים.

מה דעתכם?

מצוה של 'ואתם כתבו' בטח יש,
כמובן רק אם זה נשאר בבעלות התורם והוא משאיל את זה לבית הכנסת.

י"א שמקימים בכתיבה בשותפות את מצות כתיבת ס"ת, שלחלק מהפוסקים נוהגת גם כיום בס"ת ממש. אמנם זה בתנאי שהבעלות נשארת שלהם, ולא שתורמים אותו לגמרי לביה"כ.

ברי היזיקא כתב:באחד מבתי הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, יש כעשרים וחמשה [!] ספרי תורה בארון הקודש

ועדיין לא הגיעו למדרגת בתי הכנסת הבבליים, כפי שמספר ר"ד ששון במסעו, שהחזיקו מאות ספרי תורה!

על בגדד ראה עוד כאן עדות על ארבע מאות ס"ת, ובשמח"ת הוציאו את כולם להקפות.
בבה"כ שבירושלים היו יותר משלוש מאות ס"ת. ר"ע מברטנורא בדרכי ציון.

מסתבר שאין כאן ענין מיוחד, אלא שריבוי הס"ת נוצר ממילא, מחמת שהרבה יחידים רצו לקיים מצות כתיבת ס"ת, ונתנוהו בבה"כ, וממילא במשך השנים הצטברו כמה מאות.

יש תשובת הרדב"ז על ס"ת שהיה עליו ויכוח בין שני בתי כנסיות והוא מתייחס לנקודה זו

בברכה המשולשת כתב:יש תשובת הרדב"ז על ס"ת שהיה עליו ויכוח בין שני בתי כנסיות והוא מתייחס לנקודה זו

איזו נקודה? איפה התשובה? [בנד' מכת"י סי' קע ל"מ לענין נד"ד].

לנקודה שבריבוי ס"ת יש בעיה
שו"ת הרדב"ז סימן תתקנז (תקכב)

תודה.

למען הדיוק לא כתוב ברדב"ז שיש 'בעיה ברבוי ס"ת', אלא שיותר עדיף לבעל הס"ת שיהיה ספרו בבה"כ שקורין בו לעתים תכופות, מאשר שיהיה בבהכ"נ אחר שיש בו הרבה ס"ת, ומחמת כן יוציאוהו רק פעם בכמה שנים. וזה כמובן פשוט ואי"צ לפנים, ואינו ענין לשאלה הנדונת באשכול אם מחמת כן לא להוסיף ולכתוב ספרי תורה נוספים. לא מיבעיא במי שלא קיים מצות כתיבת ס"ת, אלא אפילו במי שכבר קיים, ולא מיבעיא לסוברים שיש מצות עשה קיומית בכתיבת ס"ת נוסף, אלא אף לחולקים.

הרדב"ז מעיד שהיו בזמנו בבה"כ בירושלים מאה ועשרים ס"ת, וכנראה נתרבו מזמן שכתב הרע"ב את אגרתו הנ"ל ע"ש.

---

באופן כללי ברור שיש ענין של סדרי קדימה, וראה בירושלמי שקלים טו.

רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיה הוון מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר רבי חמא בר חנינה לרבי הושעיה כמה ממון שיקעו אבותיי כאן אמר ליה כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן לא הווה אית בני נש דילעון באוריתא רבי אבון עבד אילין תרעייה דסדרא רבא אתא רבי מאנא לגביה אמר ליה חמי מה עבדית אמר ליה וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות לא הוה בני נש דילעון באוריתא.

לענ"ד העיקר חסר מן הספר, כי אם התורם היה יודע שספרו יהיה מונח בקרן זוית שבארון, ולא ישתמשו בו כלל וכלל, הוא לא היה מסכים כלל לתרום לבית כנסת זה, ואם כן זהו חשש גזל וגניבת דעת.

ברי היזיקא כתב:לענ"ד העיקר חסר מן הספר, כי אם התורם היה יודע שספרו יהיה מונח בקרן זוית שבארון, ולא ישתמשו בו כלל וכלל, הוא לא היה מסכים כלל לתרום לבית כנסת זה, ואם כן זהו חשש גזל וגניבת דעת.

אבל מן הסתם עושים תורנות בין הס"ת.

לדעתי, פותח האשכול עירבב שתי שאלות יחד:
האם יש ענין שבית הכנסת יחזיק במס' רב של ספרי תורה ושנית, האם יש מעלה לתורם בהכניסו למקום כזה.
אז ימקד אותנו כב'.

הרחמנות על התורם שלא זכה לתרום/להשאיל למקום הראוי.
במקום לתרום את ספר התורה לבית כנסת בקהילה מתפתחת-מקום שאין להם ספר תורה עדיין ומעתה יקראו בשלו באורח קבע, הרי שכעת הוא צריך להתחנן לגבאים שיקראו וישתמשו גם בשלו, לבד מכך שהם לא באמת צריכים את זה.

צודק בכל מילה.

ידוע לי על יהודי ניצול שואה שרצה לכתוב שני ספרי תורה לעילוי נשמת הוריו, ושאל את אדמו"ר מצאנז שליט"א, והרבי אמר לו ראה כמה ספרי תורה יש כאן (בביהמ"ד צאנז בנתניה כ 40-50 ספרי תורה).
ויעץ לו להקים מקום לתורה ותפילה, ואכן הקים בצפת שטיבל נוסף שמשמש ללימוד ולתפילה.