האם נשים אינן נופלות על פניהן?

[גם זו לטובה]

גרח"ק- "התחנון שלאחר הסליחות יאמרו בלי נפילת אפים, דאינו דרך כבוד שנשים יפלו"

[מה שנכון נכון]

סוטה כב ע"א.
והאמר רבי יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה וקיבול שכר מאלמנה יראת חטא מבתולה דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה רבש"ע בראת גן עדן ובראת גיהנם בראת צדיקים ובראת רשעים יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם.
וכ"ש בנפ"א דידן שיש בה רק הרכנת הראש.

[יש גם בתנ"ך כמה פעמים, אבל אי"ז כ"כ ראיה לנד"ד].

[יבנה]

גרח"ק- "התחנון שלאחר הסליחות יאמרו בלי נפילת אפים, דאינו דרך כבוד שנשים יפלו"

כל השנה אינן נופלות ולא רק בסליחות. אך לא מצאתי לכך מקור, מלבד במחזה אליהו ע"ש. ואף לדבריו אין איסור בדבר רק שאינן חייבות. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=86

טעמו תמוה, שהרי כל ענין של נפילת אפים הוא להשפיל את עצמו. ואם משום צניעות הרי נמצאות בעזרת נשים. וכי לא ישתחוו בר"ה ויוה"כ.

[בברכה המשולשת]

יעויין במש"כ על כך הגר"צ שכטר בספר נפש הרב בשם רבו הגריד"ס מבוסטון

[יאיר1]

גרח"ק- "התחנון שלאחר הסליחות יאמרו בלי נפילת אפים, דאינו דרך כבוד שנשים יפלו"

כל השנה אינן נופלות ולא רק בסליחות.
וכי לא ישתחוו בר"ה ויוה"כ.

אני לא הייתי מעולם בעזרת נשים.
אך אתה אכן יודע שנשות תלמידי חכמים אינן נופלות על פניהן בכל השנה?
אולי רק באופן שאינן רואות את הארון קודש, שאז גם גברים אינן נופלים.
וכנ"ל ביום כיפור הן כן משתחוות?

[צולניק]

לענין כריעת נשים בביהמ"ק וביום הכיפורים ראה בקישור viewtopic.php?f=17&t=20063

[סלקא דעתך]

אני לא הייתי מעולם בעזרת נשים.
אך אתה אכן יודע שנשות תלמידי חכמים אינן נופלות על פניהן בכל השנה?
אולי רק באופן שאינן רואות את הארון קודש, שאז גם גברים אינן נופלים.
וכנ"ל ביום כיפור הן כן משתחוות?

אשתי סיפרה שפעם היתה בבית כנסת דת"ל (חזק) והנשים שם השתחוו, והיא לא ראתה אף פעם אצלנו (ליטאים) שמשתחווים.

[יאיר1]

לענין כריעת נשים בביהמ"ק וביום הכיפורים ראה בקישור viewtopic.php?f=17&t=20063

בקישור שם הכל לא ברור למעשה, כך שההפניה לשם קצת מיותרת...ובכל אופן תודה רבה.

[יאיר1]

אני לא הייתי מעולם בעזרת נשים.
אך אתה אכן יודע שנשות תלמידי חכמים אינן נופלות על פניהן בכל השנה?
אולי רק באופן שאינן רואות את הארון קודש, שאז גם גברים אינן נופלים.
וכנ"ל ביום כיפור הן כן משתחוות?

אשתי סיפרה שפעם היתה בבית כנסת דת"ל (חזק) והנשים שם השתחוו, והיא לא ראתה אף פעם אצלנו (ליטאים) שמשתחווים.

עכשיו שאלתי את אלמנת אחד מגדולי הדור, והיא אמרה לי שהיא אומרת תחנון בלי נפילת אפים, היה נשמע שלא שאלה את בעלה על כך, כנראה זה המנהג שראתה בירושלים במשך השנים.
ולגבי כורעים ומשתחוים ביום כיפור, אמרה לי שלא כורעים, ורק אחת שהיא אלמנת ראש ישיבה חשוב, והיא עצמה 'תלמיד חכם', כורעת כמנהג הגברים, ואומרת שזה מנהג הייקים.

אני חושב שהדרך לברר כיצד יש לנהוג בזה, זה לקבל עדויות מבנות ושנות גדולי הדור. [אני לא מתכוין רק לבת של הרב שטיינמן, אלא גם גדולים פחות מפורסמים].
מי מהחברים שיש לו גישה מוזמן לבדוק את הענין. אני גם ימשיך במחקר...

עכשיו קיבלתי עדות מנכד הגרח"ק שאשת הגרח"ק היתה לוקחת מגבת יפה ועושה נפילת אפים. [לגבי הבת של הגרח"ק אמר לי שהיא מבשלת עוף....]

[יבנה]

מנהג הנשים לענין תחנון הוא שאינן אומרות אותו כלל. כ"כ מחזה אליהו סימן כ', הליכת בת ישראל פרק ב' ס' י"ב, אשי ישראל פרק כ"ה הערה א', פסקי תשובות סי' קל"א אות א'. וכולם מבוססים על דברי מחזה אליהו.
לעומת זאת בכריעה בר"ה ויוה"כ לא הוזכרו בספרים אלו שנשים לא נוהגות לכרוע, וכן שמעתי שנוהגות לכרוע. ואולי המנהג שלא לכרוע באמצע להתהוות, והאמור כאן הוא מקורו הראשון.

[צולניק]

מנהג הנשים לענין תחנון הוא שאינן אומרות אותו כלל. כ"כ מחזה אליהו סימן כ', הליכת בת ישראל פרק ב' ס' י"ב, אשי ישראל פרק כ"ה הערה א', פסקי תשובות סי' קל"א אות א'. וכולם מבוססים על דברי מחזה אליהו.
לעומת זאת בכריעה בר"ה ויוה"כ לא הוזכרו בספרים אלו שנשים לא נוהגות לכרוע, וכן שמעתי שנוהגות לכרוע. ואולי המנהג שלא לכרוע באמצע להתהוות, והאמור כאן הוא מקורו הראשון.

המנהג הרווח שנשים אינם כורעות בר"ה וביוה"כ, ובטעם הדבר ביאר הגר"ח מבריסק שהכריעות זכר לכריעות שבבית המקדש ונשים לא היו כורעות בביהמ"ק. אמנם זה גופא יש לידע מקורו מנין שנשים לא כרעו בבית המקדש והדבר נידון באשכול שהפניתי לעיל.

[יבנה]

מנהג הנשים לענין תחנון הוא שאינן אומרות אותו כלל. כ"כ מחזה אליהו סימן כ', הליכת בת ישראל פרק ב' ס' י"ב, אשי ישראל פרק כ"ה הערה א', פסקי תשובות סי' קל"א אות א'. וכולם מבוססים על דברי מחזה אליהו.
לעומת זאת בכריעה בר"ה ויוה"כ לא הוזכרו בספרים אלו שנשים לא נוהגות לכרוע, וכן שמעתי שנוהגות לכרוע. ואולי המנהג שלא לכרוע באמצע להתהוות, והאמור כאן הוא מקורו הראשון.

המנהג הרווח שנשים אינם כורעות בר"ה וביוה"כ, ובטעם הדבר ביאר הגר"ח מבריסק שהכריעות זכר לכריעות שבבית המקדש ונשים לא היו כורעות בביהמ"ק. אמנם זה גופא יש לידע מקורו מנין שנשים לא כרעו בבית המקדש והדבר נידון באשכול שהפניתי לעיל.

הכתוב בנפש הרב הוא דברי ר' יוסף דב סולווייצ'יק מבוסטון נכד הגר"ח. הוא מספר שמנהג נשות ליטא היתה לא לכרוע ואילו נשות ברלין כרעו, ובא ליתן טעם למנהג נשות ליטא.
יש למנהג חשיבות כשהוא נקבע על פי חכמים, אבל מנהג נשים שמשתנה לפי המקומות ואף אצל הליטאים יש חילוקי מנהגים, ואינו מוזכר בשום ספר עד שנת תשנ"ט, ולא מוזכר בשום ספר אחר, מסתבר יותר שהוא רק מנהג טעות שלא ידעו הנשים מה לעשות. ואף היו אז הרבה נשים שלא ידעו לקרוא בסידור, עד שהיו מקומות שהיה איש שהיה מקריא להן את התפילות.

[יבנה]

מבירור שערכתי נמצא שבישראל מנהג הנשים [לפחות הליטאיות] לא לכרוע, אך בארה"ב נוהגות לכרוע.
בלוח של המברגר עמ' 7 ו15 מבואר שמנהג נשותיהם לכרוע בר"ה ויוה"כ. http://www.moreshesashkenaz.org/mm/publ ... nhagim.pdf
בדקתי בלוח ההלכות והמנהגים של זלזניק, חזון עובדיה וילקוט יוסף, מנהג ישראל תורה וספרי רש"ז על המועדים ועוד ספרים. בכולם אין זכר לכזה מנהג.
המנהג מוזכר לראשונה בשו"ת בית אב"י ח"ג סי' ע"ב שנדפס בתש"מ כמוזכר באשכול הנ"ל, אך טעמיו בענין מאד תמוהים.
טעמו הראשון, שיש מח' אם נשים חייבות במוסף, ולכן אינן כורעות. ואינו טעם, דאין איסור בדבר וסו"ס מתפללות מוסף ואומרות כל הנאמר בחזרת הש"ץ של מוסף, ומ"ש כריעות.
טעמו השני, מצד שבבית המקדש לא היו כורעות כו'. ואינו טעם, שכל זה לזכרון בעלמא וכמו שאומרות ברוך שם בקול ומתפללות שמו"ע עם רגלים צמודים ויש שלובשות מלבושים לבנים והכל דומיא דמלאכים אף שאין המלאכים נשים, וכעוד הרבה דברים.
טעם שלישי, אינו מדרך הצניעות שמא יתגלו מקומות המכוסות, ואע"פ שאין שם אנשים. ותמוה לחדש איסורים כאלו דסו"ס אין שם אנשים ולמאי ניחוש. וגם דרך הנשים הצדקניות שבתנ"ך כו' היתה להשתחוות ולא חששו לכך, ולמה להמציא איסורים.
גם מצאתיו בנטעי גבריאל משנת תשס"א עמ' שצ"ה בשם שו"ת בית אב"י, וכן הביא בשיבוש דברי נפש הרב בשם "הגאון מבריסק" ובהשמטת מקורו.
צריך עדיין לבדוק מה מנהג שאר העדות בענין.