עמוד 1 מתוך 1

כהן מותר לאכול תרומה משל חברו?

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 5:09 am
על ידי סליחות
סליחה על הבורות בנושא, אבל כהן מותר לאכול תרומה משל חברו? אשמח למקור ברמב"ם

Re: כהן מותר לאכול תרומה משל חברו?

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 9:12 am
על ידי בברכה המשולשת
אם הכוונה ברשות הכהן השני אז למה לא? (לא מצאתי לזה מקור מפורש ברמב"ם אבל זכר לדבר בפרק שישי הלכה א)

Re: כהן מותר לאכול תרומה משל חברו?

פורסם: ד' אוקטובר 07, 2015 2:21 pm
על ידי סתם יהודי
סליחות כתב:סליחה על הבורות בנושא, אבל כהן מותר לאכול תרומה משל חברו? אשמח למקור ברמב"ם


זה כמו לשאול, "האם מותר לאכול סביונים מטוגנים בדבש שנרדָּה ביום גשום? אשמח למקור ברמב"ם".
בהלכה, לא שואלים "מנין שמותר?" אלא "מנין שאסור?" (ככה זה גם בגמ' כשהיא שואלת "מינא הני מילי" וכדומה). אם אין שום מקור לאסור, אז מותר.
לגופו של עניין: תרומה (לכהן או לישראל), זה כמו חמץ (לפני פסח או בפסח). עוגת חמץ מותרת באכילה לפני הפסח, בין אם היא של האוכל ובין אם היא של חבריו (כמובן בתנאי שהם מרשים), למרות שברמב"ם זה לא כתוב; אותו דבר לגבי התרומה: היא מותרת באכילה לכהן, בין אם היא של האוכל ובין אם היא של חבריו (כמובן בתנאי שהם מרשים כפי שהעיר לנכון בברכה המשולשת), גם אם יתברר כי (משום מה) אין לזה מקור ברמב"ם (ולא בשום מקום אחר).

Re: כהן מותר לאכול תרומה משל חברו?

פורסם: ה' אוקטובר 08, 2015 6:01 am
על ידי סליחות
בברכה המשולשת כתב:אם הכוונה ברשות הכהן השני אז למה לא? (לא מצאתי לזה מקור מפורש ברמב"ם אבל זכר לדבר בפרק שישי הלכה א)


ייש"כ.

סתם יהודי כתב:
סליחות כתב:סליחה על הבורות בנושא, אבל כהן מותר לאכול תרומה משל חברו? אשמח למקור ברמב"ם


זה כמו לשאול, "האם מותר לאכול סביונים מטוגנים בדבש שנרדָּה ביום גשום? אשמח למקור ברמב"ם".
בהלכה, לא שואלים "מנין שמותר?" אלא "מנין שאסור?" (ככה זה גם בגמ' כשהיא שואלת "מינא הני מילי" וכדומה). אם אין שום מקור לאסור, אז מותר.
לגופו של עניין: תרומה (לכהן או לישראל), זה כמו חמץ (לפני פסח או בפסח). עוגת חמץ מותרת באכילה לפני הפסח, בין אם היא של האוכל ובין אם היא של חבריו (כמובן בתנאי שהם מרשים), למרות שברמב"ם זה לא כתוב; אותו דבר לגבי התרומה: היא מותרת באכילה לכהן, בין אם היא של האוכל ובין אם היא של חבריו (כמובן בתנאי שהם מרשים כפי שהעיר לנכון בברכה המשולשת), גם אם יתברר כי (משום מה) אין לזה מקור ברמב"ם (ולא בשום מקום אחר).


'סכינא חריפא'. ייש"כ.