מדוע נח שכח להאכיל דוקא את האריה????????

[ש. ספראי]

מדוע נח שכח להאכיל דוקא את מלך החיות?

//הרב שמואל ברוך גנוט, אלעד // (פורסם הבוקר בעיתון יתד נאמן)//

השבת נפגוש בשמחה שוב את נח ובניו, התיבה ובעלי החיים, היונה והעורב. כולנו מכירים את דברי חז"ל, על הפסוק "וישאר אך נח", שנח איחר להאכיל את מלך החיות והאריה הכהו ברגלו. ועלינו להבין, מדוע נח לא שכח להאכיל את כל בעלי החיים האחרים ואיחר דוקא להאכיל את האריה?

חשבתי על כך את הרעיון הבא, וכשאמרתיו לרבנו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, שיבח את הדברים ואף חזר עליהם מספר פעמים בפני באי ביתו.

נאמר בעמוס (ג, ד) "הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ בִּלְתִּי אִם לָכָד". ומסביר רש"י: "כשאריה אוחז טרף, דרכו לשאוג ואינו שואג אלא אם כן לכד. וכן הוא אומר "ישאג ככפירים וינהום ויאחז טרף", וכן "כאשר יהגה הכפיר והאריה על טרפו". (ובמצודות שם: "הכפיר ישמיע קול שמחה ממעונתו אם לא שלכד, כי אז יגיל וישמח, ולא כשעדיין לא לכד"). כך גם נאמר בגמרא (ברכות לב, א): "אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר".

כל בעלי החיים נוהמים, מייללים, נובחים, גועים ומשמיעים קולות רעב, אך האריה, מלך החיות, שותק עד שימצא את טרפו. כל בעלי החיים משוועים בקולותיהם לדבר מאכל, אך האריה שותק עד למציאת מזונו. רק אז, כשמאכלו נמצא ומונח לפניו, הוא ישאג ויתן את קולו.

לאור זאת הדברים מובנים היטב. נח האכיל את בעלי החיים שדרשו ממנו בקולותיהם לאכול. הוא נע לפי קולות בעלי החיים והבין שהם דורשים מזון. אך האריה ישב ושתק. נח היה סבור שהאריה שקט, כיון שאינו רעב, ולכן איחר את מזונו. אך לאמיתו של דבר, השקט של האריה דוקא מוכיח על רעבונו ולא על שובעו, כיון שאריה שואג רק כשהוא שבע, מתוך מציאת הטרף, מתוך קופה של בשר...

[כנסת ישראל]

השאלה אם נח שלמד תורה לא למד גם ספר עמוס?

[גימפעל]

חשבתי על כך את הרעיון הבא, וכשאמרתיו לרבנו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, שיבח את הדברים ואף חזר עליהם מספר פעמים בפני באי ביתו.

בפעם הראשונה חשבתי שמקרה הוא אך אני רואה שהסגנון הזה חוזר על עצמו.

[יאיר]

לינקים?

ו"שמא" אמת הוא?

[גימפעל]

כאן ראיתי לראשונה הסגנון הנ"ל

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=24232&p=242405&hilit=%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%98#p242405

[זקן ששכח]

מדוע נח שכח להאכיל דוקא את מלך החיות?

כל בעלי החיים נוהמים, מייללים, נובחים, גועים ומשמיעים קולות רעב, אך האריה, מלך החיות, שותק עד שימצא את טרפו...

לאור זאת הדברים מובנים היטב. נח האכיל את בעלי החיים שדרשו ממנו בקולותיהם לאכול. הוא נע לפי קולות בעלי החיים והבין שהם דורשים מזון. אך האריה ישב ושתק. נח היה סבור שהאריה שקט, כיון שאינו רעב, ולכן איחר את מזונו. אך לאמיתו של דבר, השקט של האריה דוקא מוכיח על רעבונו ולא על שובעו, כיון שאריה שואג רק כשהוא שבע, מתוך מציאת הטרף, מתוך קופה של בשר...

א. אינני יודע מנא ליה לכותב שכל בעלי החיים צועקים ומייללים בבקשם אוכל. שמא אינו כלל לכולם.
ב. ככל שאני מכיר, מעולם לא שמעתי תולעת צורחת כשהיא רעבה, ולפי דבריו היה עליו לשכוח אותה ואת הדומות לה הרבה יותר מאשר את האריה.
ג. כתב: 'נח היה סבור שהאריה שקט כיון שאינו רעב'. לו הייתי אני אומר פשעטל זה הייתי אומר: 'נח שכח מקיומו של האריה שהצטנף בפינתו ללא השמע הגה. שהרי לומר שחשב שאינו רעב הוא מוזר. וכי היו לו חטיפים בכיס, מהם היה מוציא וטועם?! הלא כל מזונותיו עליו.

[בברכה המשולשת]

אין מקשים על הדרשן

[בדיעבד]

מדוע מבול של סימני שאלה? (???????)

[צונאמי]

אם אתה רוצה תשובה פשוטה,
אנא תדייק.
הוא לא "שכח", הוא "איחר"
ותו לא מידי.
(ואף אחד לא שיבח את זה)

[יאיר]

נו.
מדוע נח איחר להאכיל דוקא את האריה????????

אני דוקא אוהב את התירוץ ומסתבר (להבדיל) שגם הרב קניבסקי אהב אותו.

שמא נתרץ שאיחר לעוד חיות אלא שהן לא אלימות כמו האריה ולא עשו לנח כלום ולכן זה לא הוזכר בחז"ל...

[מה שנכון נכון]

יעויין שופטים יד,ה וצ"ע.

[יאיר]

יעויין שופטים יד,ה וצ"ע.

אדרבה משם ראיה. דהכפיר סבר שמזונו עומד וניצב למולו.

[מה שנכון נכון]

יעויין שופטים יד,ה וצ"ע.

אדרבה משם ראיה. דהכפיר סבר שמזונו עומד וניצב למולו.

ראה שוב את לשון רש"י שהועתק לעיל. [למצודות שכתב קול שמחה ניחא].
וע"ע בתהלים קד,כא.

[צונאמי]

נו.
מדוע נח איחר להאכיל דוקא את האריה????????

אני דוקא אוהב את התירוץ ומסתבר (להבדיל) שגם הרב קניבסקי אהב אותו.

שמא נתרץ שאיחר לעוד חיות אלא שהן לא אלימות כמו האריה ולא עשו לנח כלום ולכן זה לא הוזכר בחז"ל...

השאלה היתה:

מדוע נח לא שכח להאכיל את כל בעלי החיים האחרים ואיחר דוקא להאכיל את האריה?

ועניתי:

אם אתה רוצה תשובה פשוטה,
אנא תדייק.
הוא לא "שכח", הוא "איחר"
ותו לא מידי.
(ואף אחד לא שיבח את זה)

כלומר, כנראה שהאריה אוכל לפני כולם, אז הוא איחר בשעה שלא הגיע זמן האחרים לאכול.

[אוהב אוצר]

מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.

[מה שנכון נכון]

מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.

ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.

[פלתי]

כאן ראיתי לראשונה הסגנון הנ"ל
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=24232&p=242405&hilit=%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%98#p242405

[צונאמי]

כל בעלי החיים נוהמים, מייללים, נובחים, גועים ומשמיעים קולות רעב, אך האריה, מלך החיות, שותק עד שימצא את טרפו. כל בעלי החיים משוועים בקולותיהם לדבר מאכל, אך האריה שותק עד למציאת מזונו. רק אז, כשמאכלו נמצא ומונח לפניו, הוא ישאג ויתן את קולו.

השאלה אם נח שלמד תורה לא למד גם ספר עמוס?

אם כן, אז הוא גם למד תהילים שם מפורש להיפך מדברי הנ"ל:
הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם

[צונאמי]

מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.

ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.

אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא

לא ראיתי את התו"ח, אבל מדברי הגמ' לחוד אין קשר בין חולי האריה להכאתו של נוח.
דרשת "גונח וכוהה דם", מופיעה בב"ר פל"ב ומשם ברש"י, אך לא בגמרא.

[מה שנכון נכון]

מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.

ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.

אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא

לא ראיתי את התו"ח, אבל מדברי הגמ' לחוד אין קשר בין חולי האריה להכאתו של נוח.
דרשת "גונח וכוהה דם", מופיעה בב"ר פל"ב ומשם ברש"י, אך לא בגמרא.

אין טעם להגיב בלי לעיין במה שצויין.
אגב את המקרא בתהלים צינתי לעיל.

[צונאמי]

אין טעם להגיב בלי לעיין במה שצויין.
אגב את המקרא בתהלים צינתי לעיל.

א. אם אפשר להביא קישור
ב. כתבתי את היוצא מדבריך.
ייש"כ

[מה שנכון נכון]

תורת חיים סנהדרין קח:

לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא. לפי זה אתי שפיר הא דאיתא במדרש אגדה הביאו רש"י ז"ל בפ' נח גבי וישאר אך נח שהיה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר הן צדיק בארץ ישולם לכאורה קשה מנא ליה דארי הוה ולא דוב או זאב ועוד מנא ליה דאיחר דלמא לא הוה יהיב ליה כלל ועוד אמאי איחר לו והא אסור לו לאדם לאכול עד שיאכיל לבהמתו תחילה. ונראה דכיון דאריה אישתא זנתיה ולא ידעינן שיעורא דהזנה כמה הוי ונהי דלא הוה בציר משיתא וטפי מתריסר מ"מ משיתא ועד תריסר לא ידעינן אם כן איכא למימר דנח נמי ספוקי הוה מספקא ליה שיעורא דהזנה כמה הוא וכאשר בא אליו בשביעי להאכילו לא רצה לאכול דעדיין הות אישתא זנתיה ולא חזר אליו נח להאכילו עד תשיעי או עשירי כי הוה סבר שיזון אותו כל כך ולא הוה הכי דלא זנתיה אישתא כי אם עד שמיני לכך כשחזר אליו בתשיעי להאכילו הכישו על שאיחר מזונו ולא יהיב ליה בשמיני ולפי זה הא דקאמר לא פחות משיתא וכו' אארי קאי.

[צונאמי]

מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.

ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.

לא מדרש ולא מפורש.
אלא תורת חיים.

הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632)

מה שנכון - נכון!

[אום אני חומה]

מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!

[ש. ספראי]

תודה מקרב לב לכל המגיבים היקרים.
לא הבנתי על מה יצא הקצף כאשר אני מציין שמו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א נהנה מוורט זה ודומיו.
בספריי ובקונטרסיי ציינתי פעמים לא מעטות לרעיונות שהגרח"ק דוקא חלק עליהם בעוז, בסברא ובהלכה.
הגר"ח שליט"א הוא בודאי תנא דמסייע חשוב וגם תנא דפליג חשוב, ולענ"ד יש משקל להסכמתו או להתנגדותו לרעיונות שאני עני העלתי לפניו ב15 השנים האחרונות, בהם אני עומד איתו בקשר מכתבים ושיח ושיג פא"פ.
האם יש בכך טעם לפגם?

את ההערה בענין הפסוק דהכפירים שואגים לטרף, אכן העירוני ת"ח בעבר, אך לא עליכם תלונותי, כי אם על רש"י ועוד מפרשים, הכותבים רעיון זה שהארי נוהם רק אחר אכילתו ולא לפני אכילתו. את המדרש על חלצתו חמה דהאריה לא הכרתי, אך מצינו אין ספור חידושים ורעיונות על התורה, בהרבה ספרים וסופרים הגדולים מכולנו, בפן שונה מד' חז"ל.

[ש. ספראי]

לענ"ד הביקורת על תולעת שאינה זועקת וכו', אינה שאלה.
נח הבין שלא מאכילים תולעים לפי שתיקתם, כיון שמה לעשות, גם תולעים רעבות שותקות...
אך כשמדובר בבעל חי התובע את צרכיו בפיו, כמו רוב בעלי החיים, יתכן ונח האכילם ע"פ קריאותיהם, וכשראה שהאריה שותק בתאו, סבר שהוא שבע וטוב לב.

אגב, לא הייתי שם, בתיבת נח.
העלתי השערה. אולי זאת האמת, אולי לא. ופטפוטי דאורייתא טבין.

[מה שנכון נכון]

אכתוב ביתר פירוט מש"כ לעיל בקצרה.
בשופטים יד,ה כתיב גבי שמשון והנה כפיר אריות שואג לקראתו [וישסעהו כשסע הגדי].
ומכאן קשה על מש"כ רש"י בעמוס שאין הכפיר שואג אלא אם כן לכד ואוחז את טרפו.
אבל לפירוש המצודות בעמוס ניחא דז"ל: הישאג אריה ביער - וכי ישאג אריה ביער ולא ימצא טרף, כי בשמוע החיות קול שאגתו יעמדו במקומם מפחדו ויבוא בהם לטרוף טרף כרצונו. היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד - וכי הכפיר ישמיע קול שמחה ממעונתו אם לא שלכד מה, כי אז יגיל וישמח ולא כשעדיין לא לכד. עכ"ל.
הרי שמחלק בין 'שאגה' שהיא קודם הטרף, ואדרבה עוזרת לאריה לטרוף, מול 'קולו' דכתיב גבי כפיר ששם הכונה לקול שמחה לאחר שלכד, ולא לשאגה. ולפירושו ניחא גם המקרא בתהלים.

[ש. ספראי]

יפה מאד

[צונאמי]

מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!

הציבור לא ידע ש"בעל השמועה עומד כנגדו"...

[יאיר1]

מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!

הציבור לא ידע ש"בעל השמועה עומד כנגדו"...

מההודעה בראשונה באשכול, משמע שמצא את הדברים ביתד, כך שהוא לא בעל השמועה.
ומה ראית לתפוס לשון אחרון שרומז שהוא בעל השמועה, ללשון ראשון שרומז שאינו?
והסברא נוטה לומר שאדם בעל ניק שאינו שמו, אינו חושף את זהותו.

[יאיר1]

הטענה משאר החיות אינה כל כך טענה, כיון שאם מצינו כמה פעמים בחז"ל שיש תכונה מיוחדת שאינו נוהם אלא מתוך... משמע שיש בזה 'ענין', ולא רק ברמה הטכנית נח שכח, אלא גם ברמה הרעיונית, שהאריה שותק ברעבונו וממילא נתאחרו מזונותיו. והבן.

[צונאמי]

מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!

הציבור לא ידע ש"בעל השמועה עומד כנגדו"...

מההודעה בראשונה באשכול, משמע שמצא את הדברים ביתד, כך שהוא לא בעל השמועה.
ומה ראית לתפוס לשון אחרון שרומז שהוא בעל השמועה, ללשון ראשון שרומז שאינו?
והסברא נוטה לומר שאדם בעל ניק שאינו שמו, אינו חושף את זהותו.

תראה כאן

[גם זו לטובה]

וע"ע בתהלים קד,כא.

מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קד פסוק כא

(כא) שואגים, השאגה בארי הוא כשיש לו טרף (ישעיה ה' כ"ט), ולבקש כשאין להם טרף ילכו לבקש את אכלם המוכן להם מא

[צונאמי]

וע"ע בתהלים קד,כא.

מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קד פסוק כא

(כא) שואגים, השאגה בארי הוא כשיש לו טרף (ישעיה ה' כ"ט), ולבקש כשאין להם טרף ילכו לבקש את אכלם המוכן להם מא

יפה,
אבל לא נראה לי שזה הפשט.

[צונאמי]

סתם ככה,
מעניין לשאול עובדים בגן חיות/זואולוגים מה קורה באמת.

[זקן ששכח]

בס' 'כמוצא שלל רב' מביא בשם ה'תורת חיים' כמה שאלות, וביניהם: היתכן שישכח נח, והלא אסור לאכול עד שיאכיל לבעלי חיים וכו', ועוד מניין למדרש שהיה עם אריה, שמא עם דוב. ובקיצור משיב ע"פ הגמ' בסנהדרין שהאריה חלצתו חמה, ואיתא שהחמה אינה פחותה מששה ימים ולא יתירה על שנים עשר יום, וכשבא להאכילו ביום השביעי ראה שאינו אוכל והבין שעדיין יש זמן, אבל בסוף כבר הבריא בשביעי, ונח בא בשמיני או תשיעי כשהיה האריה כעוס כהוגן.

[מה שנכון נכון]

בס' 'כמוצא שלל רב' מביא בשם ה'תורת חיים' כמה שאלות, וביניהם: היתכן שישכח נח, והלא אסור לאכול עד שיאכיל לבעלי חיים וכו', ועוד מניין למדרש שהיה עם אריה, שמא עם דוב. ובקיצור משיב ע"פ הגמ' בסנהדרין שהאריה חלצתו חמה, ואיתא שהחמה אינה פחותה מששה ימים ולא יתירה על שנים עשר יום, וכשבא להאכילו ביום השביעי ראה שאינו אוכל והבין שעדיין יש זמן, אבל בסוף כבר הבריא בשביעי, ונח בא בשמיני או תשיעי כשהיה האריה כעוס כהוגן.

התורת חיים הובא כלשונו לעיל באשכול.