עמוד 1 מתוך 1

ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2015 12:04 pm
על ידי מנדלי
"ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפקא בת קלא ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העוה''ב ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא".

על השאלה כיצד מותר לו לאדם לאבד עצמו לדעת, כתב בקונטרס 'אגרת הויכוח והשלום' (שיש המטילים ספק גדול אם יצאה תחת ידי החסידים) שמכאן ראיה שבעבודת בעלי תשובה אפשר לחרוג מהכללים הרגילים.

מישהו יודע תירוצים נוספים בסגנון זה?

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2015 12:19 pm
על ידי מרחביה
ההסבר שעשה זאת משום כפרה מופיע כבר בשימ"ק על אתר.

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2015 12:20 pm
על ידי מנדלי
מרחביה כתב:ההסבר שעשה זאת משום כפרה מופיע כבר בשימ"ק על אתר.

כן, נכון.

אבל יש ספר שמביא מכאן ראיה שיש דרך מסויימת בה אפשר לחרוג מהכללים הרגילים?

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2015 2:22 pm
על ידי בברכה המשולשת
יש פעם מאמר שראיתי שסוקר נושאים כאלו (כמדומני שמחברו ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין)

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2015 3:30 pm
על ידי צונאמי
גם על חנה (מהסיפור של חנה ושבעת בניה) מסופר כך.

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ו' אוקטובר 16, 2015 4:10 pm
על ידי בברכה המשולשת
צונאמי כתב:גם על חנה (מהסיפור של חנה ושבעת בניה) מסופר כך.


בחלק מגרסאות המעשה (בגרסאות אחרות לא)

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ש' אוקטובר 17, 2015 7:57 pm
על ידי מנדלי
בברכה המשולשת כתב:יש פעם מאמר שראיתי שסוקר נושאים כאלו (כמדומני שמחברו ד"ר יחזקאל ליכטנשטיין)

אתה זוכר היכן?

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ש' אוקטובר 17, 2015 8:33 pm
על ידי המתעתע
הנ"ל חיבר ספר -
המאבד עצמו לדעת: היבטים הלכתיים, היסטוריים והגותיים.

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ש' אוקטובר 17, 2015 8:35 pm
על ידי מה שנכון נכון
ע"ע שבות יעקב ח"ב סימן קיא.

Re: ההוא כובס שנפל מן הגג

פורסם: ב' דצמבר 14, 2015 8:23 pm
על ידי עושה חדשות
לענין מיתת אדם החייב מיתה (על חילול שבת כההוא כובס או על רציחה וכד'), האם מותר להורגו, או האם חייבים להצילו וכו',
עי' שאילת יעבץ ח"א סי' מג מש"כ על מעוברת שזינתה, וציין שם לחו"י סי' קמו, והדברים ארוכים.

וכעת ראיתי בפי' ר' חיים פלטיאל שמות פרק כא שכתב:
ואשר לא צדה. פי' רש"י בשני בני אדם אחד הרג שוגג ואחד הרג מזיד הקדוש ברוך הוא מזמינן לפונדק אחד זה שהרג בשוגג עולה בסולם ואותו יושב תחתיו זה נופל עליו והרג אותו שהרג במזיד ואותו שעלה בסולם גולה. תי' והא רוצח דינו בסייף וזה דומיא דנסקל, וי"ל דמ"מ הוא מדבר הואיל ואי אפשר אלא א"כ הק' י"ש ממיתו כך דהכי אמר בפרק בן סורר ומורה מניין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מ"מ, ועי"ל דמיירי שהרג בשבת ונתחיב ב' מיתות ואמרינן דנידון בחמורה. מיהו תימא אמאי ההורג אין חייב ב' גליות אחד מן הראשון שהרג בשוגג ואחד מאותו שהרג בסולם, וי"ל דעל האחרון אינו חייב דגברא קטילא קטל אבל ב"ד מחייבין אותו בעבור האחרון לפי שמן הראשון לא היו עדים עליו. וצ"ל שהרג בשעה שחוזר ויורד דהא כתיב ויפל עליו דאינו חייב גלות רק דרך ירידה כדפי' רש"י.