פורום אוצר החכמה

שאל אותי ידיד משכונת הבוכרים, הערבי בחנות שלו קונה ממנו ביצים, אם מותר למכור לו.
ומה פשר השאלה?
כי מובא בשו"ת חתם סופר (חלק ב יורה דעה סימן יט) שיש לאסור מכירת בצים לעכו"ם מכח הגמרא בחולין (ס"ד ע"א) בתוספות (ד"ה שאם רקמה) שמבואר שהיתר אכילת בצים לישראל חדוש הוא דאין לך דבר היוצא מאבר מן המי ושרי ע"ש היטב וא"כ נראה לכאורה לאסור ביצי' לב"נ דגבי ישראל גלי התורה ולא לב"נ כמו מפרכסת דשרי לישראל דגלי רחמנא דבשחיטה תלי' מלתא ולא לבני נח וס"ל להרמב"ם דאפי' בהמה טהורה וכשרה לישראל אסורה מפרכסת לב"נ. ע"ש. ועיין ע"ז ו. ופסחים כב. מנין שלא יושיט אבר מן החי לבן נח, ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול. ע"ש.

יעויין באריכות גדולה בספר שדי חמד חלק הכללים מערכת ג כלל נה ס"ק מג, ושם בחלק פאת השדה כלל ו שהביא דעת רבים מגדולי האחרונים שדעתם שאין בביצים איסור אבר מן החי לגוי עיי"ש.

האם לערבי (בני ישמעאל בן אברהם) דין בן נח?

קוויטל כתב:האם לערבי (בני ישמעאל בן אברהם) דין בן נח?

מה השאלה?? האם לא ידעת שאברהם אבינו היה נכד (דור עשירי) של נח???

ולגופו של ענין, האם לדעתך 'מפרכסת' מותרת לישמעאל?

כן, חוץ מלעניין מילה (לפי חלק מהשיטות)
כמובן, בפועל הם לא שומרים ז' מצוות בני נח

הוא יהודי חסיד, אבא שלו נזהר בזה, ע"פ החתם סופר.
אמרתי לו בהחצה שימכור לו סה"מ.
וחוץ מזה ספק דאורייתא לחומרא להחת"ס וסייעתו.
ואם יביא לו סה"מ, לכו"ע יהיה מותר, מספק ספיקא, שמא עמלק, ואת"ל וכו', שמא מסוכן. ואת"ל וכו' שמא הוי כמעבירו על ד"ת, שנהרג.

לענ"ד החת"ס הנ"ל הוא מדרש פליאה.
בשלמא גבי ישראל, שמאכלות אסורות שלהם הוא חוק ולא משפט, יכולה להיות הו"א שחלב אסור (בכורות ו:) ושביצים אסורות (התוס' עליו מתבסס החת"ס) מטעם אבר מן החי. אבל בני נח, ששבע מצוות דידהו אינם אלא מפני תיקון העולם, כיצד יעלה על הדעת שאסור להם לאכול ביצים??
ודבר זה כנראה היה פשוט לשיטמ"ק (בשולי הגליון בכורות שם, אות ב) שהקשה מדוע הגמ' אינה מוכיחה שחלב מותר מאברהם אבינו שנתן חמאה וחלב לאורחיו, ומתרץ בשם ר"י שהיה סבור שהם בני נח, ולא נצטוו על כך, כי אין זה מז' מצוות שלהם.

בטוח שהחתם סופר למסקנא לא דיבר על ביצי טריפה כי אחרת יש מי איכא מידי?

לא הבנתי שיחתכם
היתר מכירת ביצים לגוי מפורש בגמרא בחולין, והחת"ס שם דן למה זה מותר, אך אין לו צד לפקפק ח"ו על עצם ההיתר.

קראקובער כתב:בטוח שהחתם סופר למסקנא לא דיבר על ביצי טריפה כי אחרת יש מי איכא מידי?

הוא כותב שלדעת הרמב"ם ליכא "מי איכא מידי", ולשיטתו כל ביצה תהיה אסורה. ואה"נ שלדעת החולקים רק ביצת טריפה וביצת עוף טמא תהיה אסורה.

לענין כתב:לא הבנתי שיחתכם
היתר מכירת ביצים לגוי מפורש בגמרא בחולין, והחת"ס שם דן למה זה מותר, אך אין לו צד לפקפק ח"ו על עצם ההיתר.

בתשובתו הנ"ל הוא עוסק בזה באריכות.

עקביה כתב:לענ"ד החת"ס הנ"ל הוא מדרש פליאה.
בשלמא גבי ישראל, שמאכלות אסורות שלהם הוא חוק ולא משפט, יכולה להיות הו"א שחלב אסור (בכורות ו:) ושביצים אסורות (התוס' עליו מתבסס החת"ס) מטעם אבר מן החי. אבל בני נח, ששבע מצוות דידהו אינם אלא מפני תיקון העולם, כיצד יעלה על הדעת שאסור להם לאכול ביצים??
ודבר זה כנראה היה פשוט לשיטמ"ק (בשולי הגליון בכורות שם, אות ב) שהקשה מדוע הגמ' אינה מוכיחה שחלב מותר מאברהם אבינו שנתן חמאה וחלב לאורחיו, ומתרץ בשם ר"י שהיה סבור שהם בני נח, ולא נצטוו על כך, כי אין זה מז' מצוות שלהם.

"אינם אלא מפני תיקון העולם"??
מי כתב כן?

ספרים וועלט כתב:"אינם אלא מפני תיקון העולם"??
מי כתב כן?

מי צריך לכתוב כן?
פוק חזי מה הן מצוותיהן, וכן שכולן אינן אלא שב ואל תעשה.

צודק ספרים וועלט.
אתה נותן טעם מסברא דידך לשבע מצוות בני נח ומחליט לפי זה מה יהיה הדין בביצים?

לענין כתב:לא הבנתי שיחתכם
היתר מכירת ביצים לגוי מפורש בגמרא בחולין, והחת"ס שם דן למה זה מותר, אך אין לו צד לפקפק ח"ו על עצם ההיתר.

לא הבנתי שיחתך. המעיין שם בדברי החת"ס רואה שאינו כדבריך.

אדייק
היתר מכירת ביצים - מפורש בגמרא, ועל זה לא בא לערער אדם מעולם.
מה שמחדש החתם סופר, הוא, שאסור לגוי לאכול ביצים.

וממילא לנדון האשכול
עיקר שאלת פותח האשכול, אין לה מקום, יען כי למכור ביצים מותר [הן אמנם שאין ביצים שלנו ראויות לדגור עליהם יען כי אינן ראויות להוליד בד"כ, וא"כ ליכא למיתלי בהך להיתרא, אך אכתי ראויות הן לדבק וכיו"ב, שזה טעם היתר המכירה אליבא דהחת"ס].
אך השאלה במקומה עומדת, לענין כל המאכלים שנותנים בהם ביצים, וכמו עוגות וקוגלים וכיו"ב, שלהחתם סופר אסור לגוי לאוכלם [כיון דלדידיה ליכא ביטול], וממילא אסור למכרם לו [דליכא למיתלי בהיתרא, שהרי יאכלם].
וא"כ ניסוח השאלה המדויק הוא
'הערבי בחנות שלו רוצה לקנות עוגה'.

מי אמר שלגויים אין ביטול?

אבל השאלה הגדולה לגבי מסעדות, או חנויות שמוכרות כריכים עם חביתה וכיו"ב.
ועוד יותר קשה: מה עושים הגרים לפני הגיור? האם אכן מישהו אוסר עליהם לאכול ביצים?!

פוסקים רבים חולקים על החת"ס ומתירים.

וגם זו פליאה על החת"ס, כיצד הוא מחדש איסור שלא נזכר אצל כל מי שקדם לו, ממשה רבינו עד אליו (הרי לפי דבריו יוצא שגוי שאכל ביצה חייב מיתה).

הרב יעקב יוסף היה מורה ובא לא למכור ביעי לערבים.

עזריאל ברגר כתב:מי אמר שלגויים אין ביטול?

החת"ס בתשובה הנ"ל. וכן יוצא מדברי בן הנוב"י בתשו' אהע"ז מהד"ת סי' מ"ב. והפרמ"ג מסתפק בזה (במשב"ז יו"ד ריש סי' ס"ב ובפתיחה להל' תערובות ח"א ריש חקירה ג').

ועיי"ע בתשו' מהר"ם שי"ק סי' ק"ד מה שכתב לבאר דאין סתירה לדברי החת"ס שם בסי' ע'

עקביה כתב:וגם זו פליאה על החת"ס, כיצד הוא מחדש איסור שלא נזכר אצל כל מי שקדם לו, ממשה רבינו עד אליו (הרי לפי דבריו יוצא שגוי שאכל ביצה חייב מיתה).

כדאי מאד לעיין בגוף התשובה לפני שפוערים פה (ועי' תשו' דברי חיים או"ח ח"ב סי' ח' וז"ל, ואינני ח"ו כחולק על מרן רשכב"ה החתם סופר ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דיליה. ותשו' אבני נזר אה"ע סי' קנ"ג וז"ל, ובאמת אינני כדאי לחלוק על החת"ס מארי' דכולא תלמודא ולמד תורה לשמה ואיש אלקים, אך אומר אני באימה... ) וצירפתי למטה בתמונה מתוכ"ד

גם מצאתי נכון להעיר דבתשובה זו היא אחד המקומות שהחת"ס משתמש בביטוי הידוע 'החדש אסור מה"ת' לעניין לחדש איסור (וכ"ש היתר), אלא שכך יצא לו מעיקור הדין אע"פ ש'חיפש' היתר.


והנה הגם שמתחילה כתבו בתורת פסק (כלשונו 'תבנא לדינא לאסור ביצים לנכרים') מ"מ בחידושיו מימי חרפו שמעתיק בסוף התשובה נשאר בצ"ע.