פורום אוצר החכמה

ידועה הקו' למה שמעון העמסוני פירש מלדרוש 'אתין' רק כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא", ולא פירש כבר ב"ואהבת את ה' אלוקיך".

וכבר עמד בזה בשו"ת מהרי"ל בסי' א, ז"ל:
"דלא דמו כלל, גבי אהבה כתיב בהו בכל ישראל ואהבת לרעך כמוך ומהו הריבוי את דמרבינן ת"ח, צ"ל חיבה יתירה ואהבה עזה להדבק בהן ולאהוב אותן כנפשן כאשר התפאר החסיד תיתי לי כי אתא דינא דצורבא מרבנן לקמן לא מנחנ' רישא אבי סדיא עד דמהפיכנא בזכותיה, וכן ההוא מאן דהו דאמר פסלינא ליה לצורבא מרבנן לדינא דרחימנא ליה כנפשאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו ולכי האי גוונא אתא קרא להוסיף בהן אהבה על שאר בני ברית, ואפי' הכי אין שכרו גדול כמאן דרחים מרבנן דהוי איהו גופיה צורבא מרבנן, וטעמא כדפי' לעיל וכדחילק בסמ"ק. אבל את ה' אלהיך תירא, בזה נתקשה החכם ע"ה לפי שהוא רחוק מן הדעת לרבות יראת בשר ודם על חבירו, וקרא כתיב האותי לא תיראו וגו' וכתיב ה' לי לא אירא וגו' וכאלה וכאלה, הכל גלוי לאחר כמה וכמה מקראות שמורות שאין ליראה מבשר ודם בלתי מהשי"ת לבדו. והיה נראה בעיני החכם ז"ל אם היה מרבה שום דבר ח"ו מיחזי כב' רשויות, ופן יעשוהו ע"ז ח"ו כיון שציותה תורה לירא אותו, ועל כן פירש ורצה לקבל שכר על הפרישה כדי להורות לתלמידים שכולם לאו דווקא כדי שלא יעמיקו ח"ו ויבואו לידי מכשול. ואע"ג דכתיב איש אמו ואביו תיראו הא הקש' התו' מאי שנא דקמתמה טפי אמורא מקדש מאמורא דאב ואם, דגבי מקדש תניא יכול יתיירא וכו', ותירצו: דגבי אביו פשיטא שלא ישתחוה לו לשם אלהות, אבל גבי מקדש איצטריך דהוי דבר שבקדושה. ולתירוץ זה הכי נמי ת"ח הוו דבר שבקדושה מחמת דברי תורה שבלבבם כדדרשינן ק"ו ת"ח שכל גופו אש כו', וכן האי צורבא מדרבנן דמרתח, אורייתא הוא דמרתחא ליה וכן מצינו גבי מעשים משונים שעשו בתפלתם וכשהיו דורשים נשרפו עצי השדה ועוף הפורח ופי' התוס' שהדברים שמחים כיום נתינה באש, וכל זה מורה דת"ח הוה דבר שבקדושה, וכיון דמיעוט קרא גבי מקדש דאין לירא מפניו והכא ליכא מיעוט אם כן אתו למטעי. ולא דמי לאב ואם דכל אדם יש לו אב ואם ורוב העולם עמי הארץ ופשיטא שלא יכעיסנו קאמר, דמאיזה טעם יעשנו אלהות. אבל ת"ח לא הוצרך לומר שלא יכעיסנו דבלאו הכי ידעינן זה כדדרשינן בחלק כל החולק על רבו וכו', כל המהרהר אחר רבו כו' וטובא דאיתא התם, ואם בא לרבות [ת"ח שאינו] רבו צ"ל שאינו גדול ממנו, דאי גדול אף על פי שלא למד ממנו יש לו דין רבו כדפי' התו' גבי שמואל שרצה עלי להענישו על שהורה בפני רבו אף על גב שלא למד לפניו שהרי עתה הביאוהו עליו, ע"ש פרק אין עומדין ואם כן צריך לרבות שקול, ומהסברא היא זו שיראה אותו הואיל וגדול כמותו אלא על כרחיך גדול ממנו, ולהכי לא צריך קרא כדפי'. ואם כן תירוץ שני של התו' שחילקו גבי מקדש, דגבי אב ואם שייך מורא שלא יכעיסנו, גבי מקדש מוצא בדוחק, נמי ניחא".

ולפי דבריו יוצא שבאמת מרבי' ב'ואהבת' את הת"ח.
אמנם במס' כלה רבתי פי"ג אי':
אהוב את התורה ומכבד את התורה. אהוב את התורה, מנא לן, דכתיב ואהבת את י"י אלהיך, את לרבות את התורה. ומכבד את התורה, שנאמר כבד את י"י מהונך, את לרבות את התורה.
וזה מקור לתפילה המובאת בגמ' בברכות: חיים שתהא בנו אהבת תורה.

ולכאו' זה תירוץ אחר על שמעון העמסוני.

והערה קטנה: לש' הרמב"ם בהל' ת"ת פ"ו הוא "עון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן", ומבו' שגם מי שאינו מבזה בדיבור או מעשה, ה"ה בכלל העוון הגדול ע"י השנאה שעיקרה בלב. והי"ת יצילנו מזה, ולא יביאינו לידי ניסיון.

דבר נוסף, ומה מרבי' מ"וברכת את ה' אלוקיך"?
ז"ל אבודרהם: ואמרינן בפרק שלשה שאכלו שהאורח מברך המזון כדי שיברך לבעל הבית. וכתב הירחי שיש סמך לדבר ממה שכתוב ואכלת ושבעת וברכת את לרבות בעל הבית.
וכן בסמ"ג עשין כז: שמעתי כי יש בברייתא בירושלמי וברכת את לרבות בעל הבית.

ראיתי כעת בירו' ברכות ט-ה: נחמיה עימסוני שימש את רבי עקיבא עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין. אכין ורקין מיעוטין אמר ליה מהו הוא ההן דכתיב [שם יג] את ה' אלהיך תירא אמר ליה אותו ואת תורתו.
והיינו דגם מורא יליף ליה על התורה ולא על ת"ח.
וכמובן די"ל דאי"ז דברים חלוקים כ"כ והכל הולך למקום אחד, אבל עכ"פ אין סתירה מכלה רבתי לד' המהרי"ל.

ראיתי בפי' רח"פ עה"ת שהמשיך את הפס' של את ה' אלוקיך תירא, כדרשה על ת"ח, ז"ל "ואותו תעבוד. קאי על הריבוי דדרשינן דכתיב ועשית לך ארון, וכתיב ועשו ארון, מכאן לת"ח שבני העיר מוזהרין במלאכתו, שלא תאמר לא הוזהרתי על ת"ח גר רק על מוראו אמנם שאהיה משועבד לטפל במלאכתו לא, קמ"ל אף ת"ח גר הוזהר, ואותו תעבוד. וא"ת נהי דהוזהרתי בכל אלה מ"מ איני מוזהר להתבזות להתאבק בעפר רגליו ת"ל ובו תדבק, אפי' להשיא לו בת כדדרשינן משיא בתו לת"ח וברי' הנושא בת ת"ח, וא"ת מ"מ להשיא עליו כבוד גדול שלא לישבע בשמו לשקר ת"ל ובשמו תשבע (ברי') [אדם] גדול שהיו נשבעין בחייו כדכתיב ותאמר האשה חי נפשך אדוני, כפ"ר".

וע"ע כאן - viewtopic.php?f=7&t=1208&p=9588&hilit#p7338

לכאו' זה נוגע בשאילה מה הגדר של מצות ואהבת לריעך, האם הכוונה לרגש של אהבה, או להתנהגות של אוהבים, (או תרווייהו). ולגבי אהבת ה' פשיטא דאין הכוונה רק להנהגה חיצונית במעשה ודיבור וכו', ולכאו' גם לגבי אהבת תורה, וצ"ע לגבי אהבת ת"ח.

למה לא עיינת בבא מציעא קיד. הקדש א"צ ברכה ולא והכתיב ואכלת ושבעת וברכת וכו'

אבןטובה כתב:למה לא עיינת בבא מציעא קיד. הקדש א"צ ברכה ולא והכתיב ואכלת ושבעת וברכת וכו'

???

גמ' מועד קטן כא: ואם בשביל עקיבא באתם הרי כמה עקיבא בשוק אלא כך אמרתם תורת אלהיו בלבו

יל"ע על הפרישה של שמעון העמסוני, כיצד פירש את הפס' בשמואל א פי"ב "וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְקֹוָק וַיִּתֵּן יְקֹוָק קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת יְקֹוָק וְאֶת שְׁמוּאֵל".

עושה חדשות כתב:יל"ע על הפרישה של שמעון העמסוני, כיצד פירש את הפס' בשמואל א פי"ב "וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְקֹוָק וַיִּתֵּן יְקֹוָק קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת יְקֹוָק וְאֶת שְׁמוּאֵל".

פרישתו הייתה היאך ניתן לרבות משהו שיכול להיות מושווה ליראת ה' ונלמד מאותו הפסוק אך פסוק זה הוא כהוגן שהרי הופרדה יראת ה' מיראת שמואל והלא ידע שמעון העמסוני מיראת החכמים ומכבודם אך לא להשוותם וללומדם מאת ה' אלקיך תירא.

עושה חדשות כתב:לכאו' זה נוגע בשאילה מה הגדר של מצות ואהבת לריעך, האם הכוונה לרגש של אהבה, או להתנהגות של אוהבים, (או תרווייהו). ולגבי אהבת ה' פשיטא דאין הכוונה רק להנהגה חיצונית במעשה ודיבור וכו', ולכאו' גם לגבי אהבת תורה וצ"ע לגבי אהבת ת"ח.

רמב"ם פרק י' מתשובה
וְכֵיצַד הִיא הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה. הוּא שֶׁיֹּאהַב אֶת ה' אַהֲבָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה עַזָּה מְאֹד עַד שֶׁתְּהֵא נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת ה' וְנִמְצָא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד כְּאִלּוּ חוֹלֶה חֳלִי הָאַהֲבָה שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה מֵאַהֲבַת אוֹתָהּ אִשָּׁה וְהוּא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד בֵּין בְּשִׁבְתּוֹ בֵּין בְּקוּמוֹ בֵּין בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. יֶתֶר מִזֶּה תִּהְיֶה אַהֲבַת ה' בְּלֵב אוֹהֲבָיו שׁוֹגִים בָּהּ תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ. וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל (שיר השירים ב ה) "כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה:

מוכרח אני להוסיף
פעם שמעתי מזקיני 'ווארט' בענין עשרה הרוגי מלכות (אמר לי בשם אומרו ואינו זוכר)

מ"ש בקרא וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'
שהוא מתפרש כך: וכי למה מת עקיבא שהיה רועה צאן ובקר, (בשלמא) כל אשר יעבור (נהרג) תחת השבט (השבטים שהיו במכירת יוסף, אבל הלא היו תשעה, א"כ למה נהרגו עשרה, ועוד שר' עקיבא היה גר ואינו נושא עון השבטים. אלא) העשירי יהיה קדש (נהרג בקדושה) לה' (כביכול במקומו של הקב"ה שהיה שותף למכירה)
עד כאן הוורט

ועל כך הוספתי, שלא היה ראוי יותר מר' עקיבא מי שיהיה 'במקומו' של הקב"ה, רק ר' עקיבא שהוא מרא דשמעתתא 'את' לרבות תלמידי חכמים, הוא חידש שיש איזה שייכות להטפיל את הת"ח בהקב"ה.

כח עליון כתב:מוכרח אני להוסיף
פעם שמעתי מזקיני 'ווארט' בענין עשרה הרוגי מלכות (אמר לי בשם אומרו ואינו זוכר)

מ"ש בקרא וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'
שהוא מתפרש כך: וכי למה מת עקיבא שהיה רועה צאן ובקר, (בשלמא) כל אשר יעבור (נהרג) תחת השבט (השבטים שהיו במכירת יוסף, אבל הלא היו תשעה, א"כ למה נהרגו עשרה, ועוד שר' עקיבא היה גר ואינו נושא עון השבטים. אלא) העשירי יהיה קדש (נהרג בקדושה) לה' (כביכול במקומו של הקב"ה שהיה שותף למכירה)
עד כאן הוורט

ועל כך הוספתי, שלא היה ראוי יותר מר' עקיבא מי שיהיה 'במקומו' של הקב"ה, רק ר' עקיבא שהוא מרא דשמעתתא 'את' לרבות תלמידי חכמים, הוא חידש שיש איזה שייכות להטפיל את הת"ח בהקב"ה.

נו נו, ההכרח לא יגונה וכו'
לגופו של ענין, דבר זה ידוע מהגה"ק רבי שמשון מאוסטרופוליא, וכמה הביאוהו בשמו עם התוספת שלך, וכ"כ להוסיף באגדות אליהו לבעל שבט מוסר

יישר כחך