פורום אוצר החכמה

רש"י בפרשת וירא (בראשית י"ט א') מביא מדרש ש'להלן' קראם אנשים וכו', וכוונתו לעיל גבי אברהם אבינו, האם מצאנו עוד מקומות שמשתמשים עם המילה להלן כמו לעיל ?

גם בפסוק י קראם אנשים,וזה כונת רש"י ,

ביליצר כתב:גם בפסוק י קראם אנשים,וזה כונת רש"י ,

לא הבנתי, הרי המשך הרש"י שאצל אברהם קראם אנשים.

כ"ה בעוד הרבה מקומות. ראה רש"י סוף לך לך ולהלן הוא אומר ע"פ כל אחיו ישכון. וכן בפרק לב פסוק י להלן הוא אומר ופחד יצחק. וכן בסוטה ג. ולהלן הוא אומר ע"פ שני עדים. וכהנה רבות מאד. בתשבי כתב שפירושו הוא 'שם'. בערוך השלם ח"ג עמוד רו כתב שפירושו 'מכאן ולמעלה, מכאן ולהבא'. [כלומר לפעמים כך ולפעמים כך].

הפירוש המילולי הוא 'להלאה'. ויכול להתפרש לשני הצדדים.

גימפעל כתב:רש"י בפרשת וירא (בראשית י"ט א') מביא מדרש ש'להלן' קראם אנשים וכו', וכוונתו לעיל גבי אברהם אבינו, האם מצאנו עוד מקומות שמשתמשים עם המילה להלן כמו לעיל ?

מה שנכון נכון כתב:כ"ה בעוד הרבה מקומות. ראה רש"י סוף לך לך ולהלן הוא אומר ע"פ כל אחיו ישכון. וכן בפרק לב פסוק י להלן הוא אומר ופחד יצחק. וכן בסוטה ג. ולהלן הוא אומר ע"פ שני עדים. וכהנה רבות מאד. בתשבי כתב שפירושו הוא 'שם'. בערוך השלם ח"ג עמוד רו כתב שפירושו 'מכאן ולמעלה, מכאן ולהבא'. [כלומר לפעמים כך ולפעמים כך].

אף בגמ' חולין קטו: נאמר כאן כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי,
הראשון בדברים והשני בשמות.

אגב,
הלש' לקמיה משמש גם בב' משמעויות בד' הראש',
כשמביאים גמרא לקמן אומרים מפרש לקמיה, ואילו כשמביאים פסוק המוקדם לפסוק שעוסקים בו, אומרים לקמיה כתיב.
כנראה שלגבי גמ' מאוחרת (שכביכול עדיין לא נאמרה ונלמדה) מתאים לומר שזה לפנינו, ואילו בפסוקים הכתובים, אדרבה מה שנכתב לעיל הוא הקמא.

גימפעל כתב:...האם מצאנו עוד מקומות שמשתמשים עם המילה להלן כמו לעיל ?

מצינו ברש"י להיפוך, שמשתמש בלשון לעיל במקום להלן.

במגילה דף ח' ע"ב, רש"י ד"ה מאי שנא האי מזובו, "מזובו וספר לו" [שהוא בויקרא טו פסוק יג] דרשת ליה דמקצת זוב... ומאי שנא האי מזובו דלעיל, דכתיב לגבי קרבן [והוא שם פסוק טו, ועשה אותם הכהן אחד חטאת והאחד עולה... מזובו], ולא דרשת ליה מקצת זוב לאתויי זב בעל שתי ראיות לקרבן וכו'.
הפסוק 'מזובו' הנאמר לגבי קרבן נמצא בויקרא טו פסוק טו, שהוא שני פסוקים אחר "מזובו וספר לו", שם פסוק יג, ורש"י מכנהו "מזובו דלעיל".

[המכוון הפשוט "מזובו דלעיל", יש לפרש דהיינו הלימוד מזובו שדרשו בגמ' לעיל, בדף ח' ע"א, אך מידי הערה לא יצאנו]

כעת ראיתי באור החיים (במדבר כז א) שתיבת 'להלן' פשטה הוא מקודם, כלומר הפשט הפשוט של המילה להלן הוא לעיל, אלא שיש מקומות שכתבו חז"ל להלן גם על להבא.

עושה חדשות כתב:אגב, הלש' לקמיה משמש גם בב' משמעויות בד' הראש',
כשמביאים גמרא לקמן אומרים מפרש לקמיה, ואילו כשמביאים פסוק המוקדם לפסוק שעוסקים בו, אומרים לקמיה כתיב.
כנראה שלגבי גמ' מאוחרת (שכביכול עדיין לא נאמרה ונלמדה) מתאים לומר שזה לפנינו, ואילו בפסוקים הכתובים, אדרבה מה שנכתב לעיל הוא הקמא.

רש״י זבחים כד: ד״ה נדרש

נשאלתי כדלהלן:
ידוע שאצל כמה מהאחרונים (או מוקדם יותר? ואני כותב מזכרון כללי ובמעורפל) - השתמשו בתיבות "לעיל" גם על משהו שהוא "לקמן" [= כמשמעות אצלנו, מאוחר יותר] או איפכא. ואולי זה הי' בעיקר על "להלן" ולא ב' האחרים. אבל משהו זכור לי מזה.
אשמח שיעמידוני על הדיוק, וכן מראי-מקומות כשמופיע כזה (והחל מאיזו תקופות?), וכן באם יש מאמרים העוסקים בתופעה וכו'.

ע"כ מדברי השואל. בתשוח"ח מראש למסייעין, אם כאן ואם באישי.

ייש"כ על ההפני'!

מכח כל הנ"ל תמהתי על הערת הרש"ש מסכת שבועות דף ל עמוד א

גמרא ונאמר להלן שני. הוא באותה פרשה עצמה בפסוק שלפני פניו וק"ק דהל"ל ונאמר למעלה כמו בכתובות (מ"ה ב') ונאמר שעריך למעלה ובש"מ וברע"ב ט"ס שנים וצ"ל שני והמציין שם ג"כ טעה:

רש"ש מדגיש ש'הוא באותה פרשה עצמה', ומכאן הקושי, משום שאין הלשון 'להלן' נופל על דבר הנמצא בקירוב מקום.