פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:א"כ השאלה כפולה. מדוע בשני מקרים אלו צויינה המילה 'בכורו' משא"כ בשאר המקרים? האם יש קשר ומשהו משותף בינהם?

[ויתכן שדבריך מפריכים לגמרי מה שחשבתי לקשר זאת לזה שהיו כמה 'עוץ'].

אגב, בדקתי ואלו שני המקרים היחידים בתורה.

יאיר כתב:שני הסעיפים האחרונים כלל לא קשורים שהרי הוצרך הכתוב לציין זאת.

יאיר כתב:וכן קשה בהמשך, מדוע כתב "ואת בוז אחיו"?

סתם יהודי כתב:

יאיר כתב:א"כ השאלה כפולה. מדוע בשני מקרים אלו צויינה המילה 'בכורו' משא"כ בשאר המקרים? האם יש קשר ומשהו משותף בינהם?

[ויתכן שדבריך מפריכים לגמרי מה שחשבתי לקשר זאת לזה שהיו כמה 'עוץ'].

אגב, בדקתי ואלו שני המקרים היחידים בתורה.

בבראשית יש עוד כמה:

בכֹר ישמעאל נְבָיֹת, בכור יעקב ראובן, אליפז בכור עשו, ער בכור יהודה, שם הבכור מנשה.

ומעי"ז יש בבראשית גם: אחי יפת הגדול, וַיֵּצֵא הראשון, זה יצא ראשֹנה.

בפרשת במדבר יש גם: בני אהרן הבכֹר נדב (פשיטא שתיבת "הבכֹר" לא נסובה על אהרן, שהרי מרים היתה הבכורה כדמוכח מקראי).

את עוץ בכורו, כמו שפירשנו את צידון בכורו (לעיל י, טו).

ומה שאמר את צידן בכרו, לא מצאתי בו טעם נכון למה אמר בכרו מה שלא זכר כן באחרים, כי ברוב הנזכר ראשון הוא הבכור אלא אם כן זכר אתו ראשון למעלתו, כמו את שם את חם ואת יפת, ולדעת המפרש כי יפת היה גדול בשנים, וצידון שהיה גדול במעלה מאחיו וגם בכור היה ולשתי מעלות שהיה בו אמר בכר, וכן אמר (ד"ה א' כ"ט) "בכור ישמעאל נביות" והוא היה גם כן גדול במעלה מאחיו כמו שאמר אחות נביות.