משולש כתב:אלכסנדר,
ר_חיים_הקטן כתב:האם דיברו בזה רבותינו על מה שמצינו שגדעון קרא שם בנו אבימלך כשם מלכי הפלשתים? והאם מצינו בתנ"ך עוד דוגמאות לשמות נוכריים שניתנו ליהודיים?
חובב_ספרים כתב:יהודית שנמצא בראשונה אצל אשת עשיו נהפך אח"כ לשם יהודי נפוץ לכה"פ מזמן החשמנואים, אבל לא מצאתי השם הזה עוד פעם בתנ"ך.
צופר הנעמתי כתב:ובדה"י נקרא הדורם -
הדורם בן יקטן
הדורם אשר על המס
איש גלילי כתב:ר_חיים_הקטן כתב:האם דיברו בזה רבותינו על מה שמצינו שגדעון קרא שם בנו אבימלך כשם מלכי הפלשתים? והאם מצינו בתנ"ך עוד דוגמאות לשמות נוכריים שניתנו ליהודיים?
אבימלך מגרר אינו שם אדם אלא שם למלכי פלשתים מעין פרעה במצרים אגג בעמלק ומלכי/אדוני צדק בירושלים וכיו"ב.
...ושם רשעים ירקב. אמר ר' שמואל בר נחמן שמותן שלרשעים דומים לכלי קורייס מה כלי קורייס כל מה שאת משתמש בהם הן עומדים, הנחתם הם מתרפים, כך שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה סיסרא סנחריב.
מה שנכון נכון כתב:צופר הנעמתי כתב:ובדה"י נקרא הדורם -
הדורם בן יקטן
הדורם אשר על המס
המפרש בדה"י כותב ששמו אדונירם, וכשהושפל מגדולתו נקרא הדורם, ומשמע שזה כינוי.
מי אמר שהדורם בן יקטן היה רשע. [ראה ברש"י שם על אביו]. ואם משום שלא היה ישראל, מאי שנא מנח ויפת שמצינו שנקראים בשמם. [וראה עוד ברשימה שבטעמא דקרא].
מה שנכון נכון כתב:ואם נבוא לבלוש על כל שם אם כבר היה גוי כזה בהיסטוריה נמצא גם בשמות יהודיים כן, למשל יעקב שהיה שם מצוי עוד לפני יעקב אבינו. ויש עוד דוגמאות.
חובב_ספרים כתב:וצריך לדעת מה הענין שלא לקרות בשם שהיה של רשע.
גבול ים כתב:החת"ס אומר את זה על שאול, שנקרא כשם שאול מרחובות הנהר,
בשמת בת שלמה (מל"א ג טו) נקראה כשם בשמת בת אילון החיתי אשת עשו.
חיימקה כתב:גבול ים כתב:החת"ס אומר את זה על שאול, שנקרא כשם שאול מרחובות הנהר,
בשמת בת שלמה (מל"א ג טו) נקראה כשם בשמת בת אילון החיתי אשת עשו.
בשמת אשת עשיו - בק"ג
בשמת בת שלמה - בק"ק - מ"ש שם.
גבול ים כתב: החילוק שבינהם אינו נובע מחילוק בין השמות, אלא שאצל בשמת אשת עשיו הטעם באות ב, וכשההברה מוטעמת - גם כשהיא הברה סגורה הקמץ גדול. וכמו ששם שנקמץ משום שהוא בסו"פ או אתנחת אינו שם אחר[למשל מרדכי בקמץ ובפתח].
גבול ים כתב:חיימקה כתב:גבול ים כתב:החת"ס אומר את זה על שאול, שנקרא כשם שאול מרחובות הנהר,
בשמת בת שלמה (מל"א ג טו) נקראה כשם בשמת בת אילון החיתי אשת עשו.
בשמת אשת עשיו - בק"ג
בשמת בת שלמה - בק"ק - מ"ש שם.
החילוק שבינהם אינו נובע מחילוק בין השמות, אלא שאצל בשמת אשת עשיו הטעם באות ב, וכשההברה מוטעמת - גם כשהיא הברה סגורה הקמץ גדול. וכמו ששם שנקמץ משום שהוא בסו"פ או אתנחת אינו שם אחר[למשל מרדכי בקמץ ובפתח].
א. המנחת שי אינו כותב את זה. וכפשוט ששניהם בקמץ גדול.
ב. הטעם הוא על המ"ם. מה שיש על הבי"ת אינו טעם, אלא הטעמה משנית. ולכן כל מה שכתבת אינו רלוונטי לנדו"ד.
חיימקה כתב:גבול ים כתב: החילוק שבינהם אינו נובע מחילוק בין השמות, אלא שאצל בשמת אשת עשיו הטעם באות ב, וכשההברה מוטעמת - גם כשהיא הברה סגורה הקמץ גדול. וכמו ששם שנקמץ משום שהוא בסו"פ או אתנחת אינו שם אחר[למשל מרדכי בקמץ ובפתח].
במחילה מכבודו - המילה בשמת שני טעמים לה האחד מונח והשני ז"ק וכשיש שני טעמים במילה אחת העיקר הוא במקום השני וכפי שכתב המ"ש בשמות כג כד.
סגי נהור כתב:חיימקה כתב:גבול ים כתב: החילוק שבינהם אינו נובע מחילוק בין השמות, אלא שאצל בשמת אשת עשיו הטעם באות ב, וכשההברה מוטעמת - גם כשהיא הברה סגורה הקמץ גדול. וכמו ששם שנקמץ משום שהוא בסו"פ או אתנחת אינו שם אחר[למשל מרדכי בקמץ ובפתח].
במחילה מכבודו - המילה בשמת שני טעמים לה האחד מונח והשני ז"ק וכשיש שני טעמים במילה אחת העיקר הוא במקום השני וכפי שכתב המ"ש בשמות כג כד.
ואכן ההברה אינה סגורה, כי השי"ן בשווא נע.
עזריאל ברגר כתב:
בשמת אשת עשיו - בק"ג
בשמת בת שלמה - בק"ק - מ"ש שם.
תגובה של חבר, שמבין בדקדוק יותר ממני:
א. המנחת שי אינו כותב את זה. וכפשוט ששניהם בקמץ גדול.
גבול ים כתב:סגי נהור כתב:חיימקה כתב:גבול ים כתב: החילוק שבינהם אינו נובע מחילוק בין השמות, אלא שאצל בשמת אשת עשיו הטעם באות ב, וכשההברה מוטעמת - גם כשהיא הברה סגורה הקמץ גדול. וכמו ששם שנקמץ משום שהוא בסו"פ או אתנחת אינו שם אחר[למשל מרדכי בקמץ ובפתח].
במחילה מכבודו - המילה בשמת שני טעמים לה האחד מונח והשני ז"ק וכשיש שני טעמים במילה אחת העיקר הוא במקום השני וכפי שכתב המ"ש בשמות כג כד.
ואכן ההברה אינה סגורה, כי השי"ן בשווא נע.
הפכת את היוצרות, השוא נע מחמת הקמץ, ועליו גופו אנו דנים
חיימקה כתב:עזריאל ברגר כתב:
בשמת אשת עשיו - בק"ג
בשמת בת שלמה - בק"ק - מ"ש שם.
תגובה של חבר, שמבין בדקדוק יותר ממני:
א. המנחת שי אינו כותב את זה. וכפשוט ששניהם בקמץ גדול.
מה לעשות שבמ"ש זה כן כתוב וז"ל [מל"א ד' טו'] "בשמת - בכמה ספרים הב' בלא מאריך" עכ"ל.
אכן, המנחת שי כותב שאין מאריך. אך כל הערתו מסתכמת בזה שבהרבה ספרים השמיטו את המאריך (מתג/געיא) הזה, כשם שלא הקפידו לכתוב אותו בהרבה מקומות אחרים.
תקרא את "מאמר המאריך" של המ"ש, ותראה שלפי דעתו אין המאריך מורה בדווקא על נעות/נחות השבא שאחריו [או על גדלות/קטנות התנועה שעליו].
דוק ותראה שכאשר המ"ש רוצה להודיע אודות קטנות הקמץ, הוא כותב כן בפירוש. לדוגמא ראה דבריו על יהושע טו,לט:
"ובצקת. הבי"ת בלא מאריך ולכן קריאתו בקמץ חטיף וכן בדפוס ישן הוא בחטף קמץ ממש כדרכו לעשות על החטפים קמצים."
וראה גם מה שכותב על מילה זו במלכים ב כב,א:
"מבצקת. הבי"ת בקמ"ץ חטוף והקו"ף בפתח ובהרבה ספרים בקמ"ץ."
אוהב עמו כתב:כמדומני שלא הוזכר כאן באשכול אבל באחד מקבצי עץ חיים באבוב נכתב מאמר ארוך בהאי עניינא, אחפשנו ואציין אליו בעז"ה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 525 אורחים