פורום אוצר החכמה

לא אוכל עד אשר דברתי דברי, כי אליעזר קידש את רבקה בשליחות יצחק, והחתן ביום קדושין אסור לו לאכול עד אחר קידושין, וזהו לא אוכל עד אם דברתי דברי וזהו הקידושין.

סגי נהור כתב:לכאורה אין קשר בין חשש השכרות לשמחה, אלא לעצם האכילה. וכמו שכהן לא נושא את כפיו במנחה מחשש שכרות, ולא רק בימי שמחה.

נשר כתב:אגב הנושא, נזכרתי בשאלה שהיתה לי ובזמנו לא מצאתי על זה, האם יכול השליח לעשות תנאי בקידושין
שלא על דעת המשלח, כגון על מנת שתתן מאתיים זוז וכו' האם התנאי חל.

נשר כתב:אגב הנושא, נזכרתי בשאלה שהיתה לי ובזמנו לא מצאתי על זה, האם יכול השליח לעשות תנאי בקידושין
שלא על דעת המשלח, כגון על מנת שתתן מאתיים זוז וכו' האם התנאי חל.

מה שנכון נכון כתב:

נשר כתב:אגב הנושא, נזכרתי בשאלה שהיתה לי ובזמנו לא מצאתי על זה, האם יכול השליח לעשות תנאי בקידושין
שלא על דעת המשלח, כגון על מנת שתתן מאתיים זוז וכו' האם התנאי חל.

ראה בחי' הרי"ם כתובות ג ע"א.

מה שנכון נכון כתב:כשהמשלח שולח שליח שיקדש על תנאי, חשיב תנאי של המשלח ולא של השליח. ומפורש דמהני כפי שצינתי.

קושיתו היא שאם אין לו כח לעשות שליחות שיש בה כח לשליח לקדש על תנאי [ע"ד עצמו, ולא שמודיע את התנאי של משלחו], ממילא אין לו כח לעשות קדושין אלו [עם תנאי] גם בעצמו.

מה שנכון נכון כתב:דהשליח אינו יכול להתנות וכו' היינו להתנות מעצמו, והכל נקרא ברצף אחד.

מה שנכון נכון כתב:אחזור בפעם הג' דתנאי ע"ד המשלח מפורש מהני.

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:אחזור בפעם הג' דתנאי ע"ד המשלח מפורש מהני.

וכן הוא גם למסקנת החידושי הרי"ם.

נשר כתב:אגב הנושא, נזכרתי בשאלה שהיתה לי ובזמנו לא מצאתי על זה, האם יכול השליח לעשות תנאי בקידושין
שלא על דעת המשלח, כגון על מנת שתתן מאתיים זוז וכו' האם התנאי חל.