דעת החזו"א- "בטלטול כפתורי החשמל ובסגירתם נהגינן לאסור"

[גם זו לטובה]

חזו"א שו"ת סימן מט

בטלטול כפתורי החשמל ובסגירתם נהגינן לאסור, וכמש"כ כת"ר שיחי', וגם חוששין משום טלטול מוקצה

[הכוונה כמובן כאשר המערכת כבויה וכמו שכתבו המו"ל בפתיחה לתשובה הנ"ל]

מה הכוונה "נהגינן"?
אפ"ל שצודק הגרשז"א (בדעת מרן) אולם מ"מ משום הרחקה וכד' אנו נוהגים לאסור, ואפ"ל שאין בזה הכרעה ברורה אבל נהגינן לאסור.

[אב בבינה]

נראה לי שאילו סבר שיש בזה איסור דאורייתא של בונה לא היה סותם לומר שנוהגין איסור

[הוה אמינא]

מדובר בכפתור במכשיר הנמצא במצב שאין מגע עם זרם, ולכן אין כאן העברת זרם ולא חשש בונה. אבל מ"מ הכפתור הרי מיועד ומשמש לחשמל, והוא מוקצה ואסור לטלטלו ולהזיזו גם בלי איסור בונה.
וכן הדין בהזזת שיניים של שעון שבת שמטו להתיר בשם הגרשז"א כאשר המצב כבוי ומאריך את זמן הכיבוי וכיו"ב, זה היתר מצד מלאכת מבעיר, אבל לא מתיר את טלטול השיניים מצד מוקצה.

[אוצר החכמה]

למה לא יהיה צורך גופו להאריך את הזמן ומותר?

[עזריאל ברגר]

למה לא יהיה צורך גופו להאריך את הזמן ומותר?

המחמירים כנראה סבורים שאין תורת-כלי עליו, או שהוא מוקצה מחמת איסור, ואין היתר לטלטל מוקצה בשבת לצורך גופו.
מה שמותר לטלטלו בשבת לצורך גופו ומקומו - זה רק כלי שמלאכתו לאיסור, שאיננו מוקצה (גמור).
(לגבי יו"ט יש מקום להקל יותר ואכמ"ל)

[אוצר החכמה]

העקרון שמוקצה אסור בטלטול הוא פשוט ואין צריך לאמרו. והוא גם ביו"ט. אבל כאן זו השאלה מדוע הוא מוקצה ולא רק כלי שמלאכתו לאיסור.

למה אין תורת כלי עליו?
זה לא מוקצה מחמת איסור כי לא נעשה איסור בביה"ש.
יש סברא באחרונים בכלי שמיוחד רק למלאכת איסור, אבל כאן היא גופא כיוון שמותר להאריך בשבת כבר אינו מיוחד רק למלאכת איסור.

[עזריאל ברגר]

העקרון שמוקצה אסור בטלטול הוא פשוט ואין צריך לאמרו. והוא גם ביו"ט.

מותר לטלטל מוקצה ביו"ט לצורך אוכל נפש - כמו שמותר לאפות ולבשל ולהבעיר, וע"פ גדרי מלאכת אוכל נפש.

למה אין תורת כלי עליו?
זה לא מוקצה מחמת איסור כי לא נעשה איסור בביה"ש.
יש סברא באחרונים בכלי שמיוחד רק למלאכת איסור, אבל כאן היא גופא כיוון שמותר להאריך בשבת כבר אינו מיוחד רק למלאכת איסור.

גם בעיני זה תמוה. רק הבהרתי את העיקרון שבדעת האוסרים, למרות שלכאורה הגדרת "מוקצה" הוא כל מה שאינו "מוכן", והגדרת "מוכן" היא לכאורה כל דבר שראוי, מותר ועומד לשימוש בו ביום, וע"פ ההגדרה הזאת - אם נאמר שמותר ללחוץ על הכפתור, הרי שהכפתור עומד וראוי למלאכה המותרת, ולמה נחשיב אותו מוקצה?

[אוצר החכמה]

מותר לטלטל מוקצה ביו"ט לצורך אוכל נפש - כמו שמותר לאפות ולבשל ולהבעיר, וע"פ גדרי מלאכת אוכל נפש.

שאלה טובה למה לא. אבל בגמרא ביצה מבואר בכמה מקומות שלא כן הוא.

[עזריאל ברגר]

מותר לטלטל מוקצה ביו"ט לצורך אוכל נפש - כמו שמותר לאפות ולבשל ולהבעיר, וע"פ גדרי מלאכת אוכל נפש.

שאלה טובה למה לא. אבל בגמרא ביצה מבואר בכמה מקומות שלא כן הוא.

זוהי לשון הגהת הרמ"א בסי' תקט סעיף ז: "וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ וְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב"

ומה שמצינו שהחמירו במוקצה ביו"ט יותר משבת - זהו לגבי אכילת מוקצה והסקה בו שהם שימושים בגוף המוקצה, אבל לגבי טלטול לצורך אוכל נפש - הותר כמו כל שאר המלאכות (ראה שו"ע הרב ומשנ"ב שם ובמקורות שנסמנו שם).

נ.ב. גם אני הייתי בשוק כשגיליתי את ההלכה הזאת, וזה אחרי שלמדתי גמרא ביצה (בלי תוספות, לצערי...) והלכות יו"ט ברמב"ם, שבשניהם זה לא נאמר במפורש.

[אוצר החכמה]

צודק.
לא שמתי לב שאתה מדבר דווקא על טלטול ולא על שימוש.