פורום אוצר החכמה

דעת פוסקים רבים ש'לחם משנה' בשבת היא מצוה מדאורייתא.
ויש לדעת מפני מה לא תקנו ברכה על מצות לחם משנה, וכעין מה שתקנו בלילי פסח לברך 'על אכילת מצה' לבד מברכת 'המוציא לחם מן הארץ'.
אודה למי שיפנני למקורות הדנים בנושא.

'אור זרוע' (הל' ברכת המוציא סי' קמ), שכתב: "זה הכלל שאני אומר בברכות, כל מצוה שיש עתים למצותה, כגון ציצית תפלין סוכה מזוזה וכו', וכל כיוצא בהם, שיש זמן שחייב בהם, ופעמים שאינו חייב בהן, הלכך כשמגיע זמן חיובם צריך לברך על עשייתם - מחמת חיבוב וכו'. אבל אותן מצות שלעולם חייב בהם, ואין עתים להפטר מהם, כגון להאמין באלקינו וליראה אותו ולאהבה אותו וכו', אין שייך לברך עליהם, כי לעולם חייב בהם ואין שייך בהם חיבוב". "והא דלא מברכין לאכול שלש סעודות, משום דיש פעמים שאינו חייב בהם, כגון אם היה שבע, או אדם שאינו רגיל לאכול כי אם פעם אחת ביום, ותורה אחת לכל ישראל. אי נמי, הואיל ואינו אוכלם בפעם אחת, אין לברך עליהם, מידי דהוה אארבע כוסות, שאין מברכין עליהם, הואיל ואינו שותם בבת אחת".