בשו"ת רבי עקיבה יוסף של הרה"ג רבי עקיבא יוסף שלזיגר זצ"ל בחלק יו"ד סימן קעא בסופו..
נכתב כך..
מעשה רב היה אצל כבוד אאמו"ר הקדוש זלל"ה זיע"א, דמנהגו היה של אאמו"ר להדליק נר נשמה תמיד ביום היארצייט של רבו החת"ס זיע"א, ממש כבן על אביו, ובשנת תר"ח כאשר היה הערבוביא מן צוררי ישראל, והיינו שוכנים אז בבית מפחד בלילות סגור ומסוגר כמו במרתף, ומחמת רוב המהומה והבהלה, שכח אז להדליק ביום כ"ה תשרי נר נשמה ביארצייט של רבו, בלילה ההוא בא אליו רבו בחת"ס בחלום הלילה עם נר שעוה בידו, וישב לפניו, ואמר לו שני חידושי תורה, ואח"כ אמר לו רבו, עמוד ותדליק נר היארצייט ועמד אמו"ר והדליק את הנר אשר הכין לו רבו החת"ס, ונבהל על ששכח להדליק, וכאשר קמנו בבוקר ראינו נר הדלוק, ותמהנו מהכין הנר הדלוק, כי אז לא היה נר דלוק בלילה מפחד שלא יראו הצוררים חדר אשר בו נר דלוק, ואאמו"ר סיפר לנו את דבר החלום, והחד"ת שאמר לו החת"ס לא הייתי משיג, כי הייתי ילד קטן כנודע, מ" דבר הדלקת הנר סיפר לנו. ע"כ דבריו
על חשיבות הדלקת הנר ידוע מא"ח ס' רסא בט"ז במג"א שכח להדליק בער"ש מותר לומר לעכו"ם בבין השמשות.
אבל שיש עניין להדליק בנר שעוה זה חידוש גדול, הרי נר שבת חנוכה יש עניין בשמן זית, יש למאן דהוא תשובה..