בסוגיית דמחילת ריבית, יש דיון האם מהני [לדעות שמועיל] לצאת ידי שמים.
הגר"א [סי' קס ס"ק ז] כתב שמועיל גם לצאת ידי שמים. ממה שאמרו שמלווי בריבית מחזירין ואין מקבלים מהם, ואם אין מקבלים למה מחזירין, לצאת ידי שמים.
לפי זה מחילה מועילה גם בגזל לצאת ידי שמים. שהרי גם על גזלנים אמרו שמחזירין ואין מקבלין כדי לצאת ידי שמים.
נמצא שמחילה מועילה בגזל כאילו השיב את הגזלה.
מי שיוכל למצוא התייחסות מפורשת לדיון במפרשים, אודה לו מאד.