פורום אוצר החכמה

היה לכאורה לפי הסדר להתחיל בהלכות גט ואחר כך בהבאת הגט, מדוע המסכת מתחילה בהבאת הגט?

ולמה מסכת שבת מתחילה במלאכת הוצאה ולא בפירוט ט"ל מלאכות?
ולמה מסכת ב"מ מתחילה בשנים אוחזין ולא בפירוט הלכות טוען ונטען מאורייתא?
וכו'
אלא שלרבינו הקדוש היו שיקולים אחרים משלנו בעריכת המשנה

שאלה זו שאלוה הראשונים בתחילת המסכת, ותירצו משום דהיא תקנתא חביבא ליה ואקדמיה. עי' ריטב"א ועוד.

בברכה המשולשת כתב:ולמה מסכת שבת מתחילה במלאכת הוצאה ולא בפירוט ט"ל מלאכות?
ולמה מסכת ב"מ מתחילה בשנים אוחזין ולא בפירוט הלכות טוען ונטען מאורייתא?
וכו'
אלא שלרבינו הקדוש היו שיקולים אחרים משלנו בעריכת המשנה

אדרבה, בכל מקום נכון לשאול ובאמת בריש שבת התוס' שואלים שלא היה לו להתחיל במלאכת הוצאה ע"ש. ובמסכת ב"מ גם עמדו התוס' על הטעם שהתחיל בשנים אוחזין, ע"ש.

פלתי כתב:

בברכה המשולשת כתב:ולמה מסכת שבת מתחילה במלאכת הוצאה ולא בפירוט ט"ל מלאכות?
ולמה מסכת ב"מ מתחילה בשנים אוחזין ולא בפירוט הלכות טוען ונטען מאורייתא?
וכו'
אלא שלרבינו הקדוש היו שיקולים אחרים משלנו בעריכת המשנה

אדרבה, בכל מקום נכון לשאול ובאמת בריש שבת התוס' שואלים שלא היה לו להתחיל במלאכת הוצאה ע"ש. ובמסכת ב"מ גם עמדו התוס' על הטעם שהתחיל בשנים אוחזין, ע"ש.

לא כתבתי לא לשאול- כתבתי שצריך להבין ששיקולי רבינו הקדוש שגבו מאיתנו ולכן מותר לרבותינו האמוראים לשאול ולהסביר וכן לרבותינו הראשונים להציע

בברכה המשולשת כתב:

פלתי כתב:

בברכה המשולשת כתב:ולמה מסכת שבת מתחילה במלאכת הוצאה ולא בפירוט ט"ל מלאכות?
ולמה מסכת ב"מ מתחילה בשנים אוחזין ולא בפירוט הלכות טוען ונטען מאורייתא?
וכו'
אלא שלרבינו הקדוש היו שיקולים אחרים משלנו בעריכת המשנה

אדרבה, בכל מקום נכון לשאול ובאמת בריש שבת התוס' שואלים שלא היה לו להתחיל במלאכת הוצאה ע"ש. ובמסכת ב"מ גם עמדו התוס' על הטעם שהתחיל בשנים אוחזין, ע"ש.

לא כתבתי לא לשאול- כתבתי שצריך להבין ששיקולי רבינו הקדוש שגבו מאיתנו ולכן מותר לרבותינו האמוראים לשאול ולהסביר וכן לרבותינו הראשונים להציע

ולנו אסור לשאול ולהסביר או להציע? לנו אסור להתעמק בשיקולי רבינו הקדוש ולנסות להבין עומק כוונתו בסידור הדברים?

יש מסכתות רבות שמתחילות 'באמצע'.
ביצה שנולדה ביום טוב... רגע, מה הנושא? למה אסור? למה מותר?
חמש עשרה נשים פוטרות... קודם תסביר לי מה זה ייבום, מה זו חליצה, מי חייב ואח"כ מי פטור.
כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן...
וכו' כו'

נראה שיש בזה שיטה, להתחיל מהאמצע.

במקרה של מסכת גיטין העניין אינו שהמסכת פותחת בהבאה דווקא, אלא שהמסכת כולה נראית כבנויה בסדר הפוך - שאלת האיסור והמצוה לגרש היא הסוגיה האחרונה במסכת, למרות שהדעת נותנת שהיא אמורה להיות ראשונה. שאר הפרק האחרון עוסק בדינים הבסיסיים של תורף הגט והיקף הכריתות הנצרך. ניתן לראות שכל אחד מהפרקים עוסק בשאלה יסודית יותר מזה שקדם לו (ובמובן מסוים, פרק חמישי הוא "אי" בתוך המסכת), עד הפרק הראשון העוסק בתקנה צדדית בהבאת הגט ממדינת הים.
מדוע המסכת בנויה כך? בזמנו שמעתי מי שהציע שרבינו הקדוש סידר כך מכיוון שכל המגרש אשתו ראשונה וכו', ומעין אקדומי פורענות לא מקדמינן. אולי גם יש מי מהמפרשים שכתב כן.

שלח כתב:היה לכאורה לפי הסדר להתחיל בהלכות גט ואחר כך בהבאת הגט, מדוע המסכת מתחילה בהבאת הגט?

שמעתי פעם מגאבד ירושלים ע"ד צחות: שכאילו מראה לנו שאלו הלומדים רק שני דפים בשנה ידעו שעדיין לא יודעים כל עיקרו של גט מהו. [למבראשונה לסיים ושוב להתחיל מחדש]

פלתי כתב: ולנו אסור לשאול ולהסביר או להציע? לנו אסור להתעמק בשיקולי רבינו הקדוש ולנסות להבין עומק כוונתו בסידור הדברים?

ברור שמותר. (לי הפריעה האפשרות שמאן דהוא יכול יהיה לנצל את שאלת פותח האשכול, שלא ככוונת פותח האשכול כמובן, על מנת להטיל דופי בסידור המשנה)
ואם הובנתי אחרת- הריני מבקש את מחילת כתר"ה

שלח כתב:היה לכאורה לפי הסדר להתחיל בהלכות גט ואחר כך בהבאת הגט, מדוע המסכת מתחילה בהבאת הגט?

שמעתי פעם לומר בשם מרן החתם סופר [אין לי מ"מ מדויק לע"ע] כי המביא בגימטריא 58 מס' חן, ועצם גט הינו דבר לא טוב רק יש גט הכתוב בתורה שמותר והוא כפי שכתוב: והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכו', ולכן התחילו את המסכת עם מילה זו.
כולנו נשמח מי שימצא את המ"מ המדויק.

זה לשון החתם סופר בריש גיטין:
" משום אתחולא בפורענתא לא מתחיל במגרש ע"י ערות דבר או קטטה כי לא מצאה חן בעיניו, ע"כ התחיל במשלח ממדינת הים לטובתה ורצונה שלא לעגנה, וע"כ התחיל המבי"א גימטרי' ח"ן במקום אם לא תמצא חן",
ואצל חסידים היו אומרים שגט הוא רק במדינת הים, מאחורי הרי החושך, אבל בלא"ה אינו דבר מצוי