פורום אוצר החכמה

נחלקו הראשונים במקור איסור מאבד עצמו לדעת, ויש סוברים שמקורו מ'אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. (עי' מנ"ח לד).
ויל"ע לשיטתם למה לא נמנה איסור זה ע"י אף אחד ממוני המצוות...
אודה מאד למי שיוכל למצוא לי אי מי שכתב אודות נושא זה.

זה כלול באיסור 'לא תרצח', והרבוי הוא רק לגלות שאף לרצוח עצמו בכלל.

עיין מנ"ח (מצוה ל"ד) שכותב "והנה מאבד עצמו לדעת, אינו בכלל לא תרצח, רק מחייב מיתה ביד"ש, מהפסוק: אך את דמכם וכו'" אמנם דעת הגאון בית מאיר ליו"ד (סי' רט"ו ס"ח), שגם מאבד על"ד עובר על לא תרצח, ורוח ד' דבר בו, עיין תורה שלמה יתרו (אות ש"ל) מפסקתא רבתי (פכ"ד): לא תרצח - לא תתרצח, ר"ל שלא תרצח את עצמך.
(שו"ת יד אפרים סימן יד)

מפסיקתא זה רק דרש ולא הלכה

אולי אם הוא עדיין לא נשוי אז יותר מסתבר שנכלל בלא תרצח

תודה לכולם,
אך כל התגובות לא מתייחסות לשאלתי.
זה דבר נתון שיש בזה מח' ראשונים כמו שכתב 'שברי לוחות',
אך שאלתי לדעת הסוברים שמקור הדין הוא מ'אך את דמכם' וכו', האם יש מישהו שמבאר למה זה לא נמנה במנין המצות?