פורום אוצר החכמה

אולי יחכימוני הרבנים דפה מפני מה נקראת השנה בת הי"ג חדשים לשנה מעוברת.
מעולם לא עלה על דעתי להתבונן בשם זה, אלא שראיתי כעת דברי הלבוש בטעם תענית שובבי"ם בשנה מעוברת כדי להתפלל על העוברות, הוי אומר שיש קשר בין השם מעוברת באשה, לשנה המעוברת.

(בחיפוש כאן שמא כבר דיברו בנושא זה מצאתי איזו הלצה מהי הולד של שנה מעוברת וכו', אבל לא נתבאר הביאור האמיתי בזה).

יישר כח

כמו שאישה מעוברת - גופה משתנה וכידוע לכל גדל קצת.
שנה מעוברת - גם היא שינויה ניכר בגדלה [ארכה].

רבותיי כתב:כמו שאישה מעוברת - גופה משתנה וכידוע לכל גדל קצת.
שנה מעוברת - גם היא שינויה ניכר בגדלה [ארכה].

וכי נאמר כמו כן על אדם שמידותיו גדולות מחבריו כי הוא אדם מעובר?

בפשטות, כפי שאשה מעוברת נושאת בתוכה אדם נוסף (מעבר לאישה רגילה) כך השנה המעוברת נושאת בתוכה חודש נוסף מעבר לשנה רגילה.

וכמו 'כיצד מעברין את הערים', רפ"ה בעירובין.

כל יציאה של דבר מעבר לגבולותיו עצמו, התפשטות זאת היא הקרויה עיבור. כהך דתנן רפ"ה דעירובין כיצד מעברין את הערים, וע"ש בגמ' נג. אי גרסי' מעברין מל' אשה עוברה או מאברין מל' אבר אבר.
ואם אל סודו תדרשנו - סוד העיבור, אפשר דהא ענין העיבור הוא השוואת שנת חמה עם שנת לבנה, ו'עיבו"ר' הוא מיזוג ושתוף של חסד (=ע"ב) וגבורה (=רי"ו) כידוע, משפיע ומקבל, חמה ולבנה. וקצרתי.

יישר כח גדול לכל המשיבים

כעת הסתכלתי שוב בדברי הלבוש הנ"ל ושם כת', כי ראו קדמונינו שהנשים המעוברות הוו עלולים להפיל עובריהם בשנים המעוברות ותקנו להתענות וכו' משום הנשים המעוברות שלא יפילו. דהיינו שהשנה המעוברת היא מסוכנת לנשים מעוברות. ובזה לכאו' ודאי אין הענין משום לשון נופל על לשון.

יש לכאו' להוסיף בזה תמיהה, מדוע נקרא חודש אדר השני חודש העיבור, היה לו להקרא חודש הנולד וכיו"ב.
ויש לישב, דהלא במנין החדשים אין ניכר הוספת החודש בשנה עד לסוף השנה, שמסתיימים י"ב חודש ועדיין לא מתחלת שנה חדשה, ואז ניכר החודש הנוסף.
ולפי"ז א"ש שחודש אדר נקרא חודש העיבור, וחודש אלול הוא חודש הנולד.
ודו"ק.

יש לתמוה בש"ס סנהד' דיליף מקרא דחודש העבור הוא בחודש אדר ולא לפניו דכתי' 'בחודש שנים עשר הוא חודש אדר'. ואם נוסיף חודש לפניו נמצא אדר יהיה חודש י"ג. וצ"ע, דהא מדאו' אין שמות לחדשים וכמש"כ הרמב"ן, אלא 'חודש הראשון' 'חודש השביעי' וכו'. ומעתה לא משכחת הוספת חודש אלא אחר י"ב, דא"א למנות 'חודש הראשון 1' 'חודש הראשון 2' כמובן [שאין מציאות כזאת ב'מנין' ו'ספירה'. ופשוט], ואין ל'הוספה' כל משמעות אלא שאחר החודש השנים עשר יבוא החודש השלושה עשר. דו"ק היטב. והיא קו' גדולה. שו"מ במ"מ מהגרח"ק זצ"ל שעמד בזה יעו"ש וגם כתב מזה במוריה.

ארופאי כתב:שו"מ במ"מ מהגרח"ק זצ"ל

???

לגופו של ענין, הרי חנוכה הוא בחודש התשיעי בין אם נקרא שמו כסלו או לא, אבל אם היו מוסיפים על חודש השמיני (הנקרא אצלינו חשון), אזי באותה השנה היה חנוכה בחודש העשירי שהוא בשנה רגליה החודש התשיעי.
(אם כי גם בקריאת המגילה של חודש אד"ב אנחנו קוראים בחודש שנים עשר וכו').

צורב מתחיל כתב:

ארופאי כתב:שו"מ במ"מ מהגרח"ק זצ"ל

???

הכוונה במראה מקומות להגאון רבי חנוך קרלנשטיין זצ"ל.

כתבתי הקדמה לנושא עיבור השנה, וה'תקופות'.

יואל שילה כתב:כתבתי הקדמה לנושא עיבור השנה, וה'תקופות'.

יישר כח!