האם מצאנו בחז"ל 'סוף' במשמעות של 'תכלית'?

[אליבא דהלכתא]

אשמח למקורות בחז"ל שבהם אנו מוצאים את המילה 'סוף' שלא במשמעות של סיום כרונולוגי, אלא במשמעות של תכלית ועומק. מעין המשמעות של 'לא ירדתי לסוף דעתך', 'סוף דבר הכל נשמע'.

[ערער בערבה]

"תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"

[אליבא דהלכתא]

"תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"

איך זה מתקשר ללשון 'סוף'?

[ברקים רב]

יש פסוק באיוב:
(ז) הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא

והכוונה לכאורה לעומק

[צופר הנעמתי]

אשמח למקורות בחז"ל שבהם אנו מוצאים את המילה 'סוף' שלא במשמעות של סיום כרונולוגי, אלא במשמעות של תכלית ועומק. מעין המשמעות של 'לא ירדתי לסוף דעתך', 'סוף דבר הכל נשמע'.

הבאת בעצמך - הביטוי 'לא ירדתי לסוף דעתך' מקורו במאמר חז"ל בעירובין יג: על ר' מאיר "לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו".

[לוצאטי]

בירושלמי יש הרבה 'לא סוף דבר... אלא אפילו ...'

[שמש]

והלא מקרא מלא הוא "ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:" (קהלת יב יג).
וכן הדוגמה השנייה 'סוף דעתו' מופיעה בעירובין יג: ובנג. פעמיים, ובסנהדרין עב.. רק השאלה היא האם שם זה במובן של תכלית או 'קצה'.

[עדיאל ברויאר]

בירושלמי יש הרבה 'לא סוף דבר... אלא אפילו ...'

אם כך, מסתבר שמשם לקח זאת המאירי שמרבה בלשון זאת.

[גימפעל]

תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים (ברכות יז ע"א), ברש"י אמנם מפרש 'עיקרה' של תורה, אך בדרך כלל מפרשים את המילה תכלית כמטרה.