פורום אוצר החכמה

אשמח למקורות בחז"ל שבהם אנו מוצאים את המילה 'סוף' שלא במשמעות של סיום כרונולוגי, אלא במשמעות של תכלית ועומק. מעין המשמעות של 'לא ירדתי לסוף דעתך', 'סוף דבר הכל נשמע'.

"תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"

ערער בערבה כתב:"תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"

איך זה מתקשר ללשון 'סוף'?

יש פסוק באיוב:
(ז) הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא

והכוונה לכאורה לעומק

אליבא דהלכתא כתב:אשמח למקורות בחז"ל שבהם אנו מוצאים את המילה 'סוף' שלא במשמעות של סיום כרונולוגי, אלא במשמעות של תכלית ועומק. מעין המשמעות של 'לא ירדתי לסוף דעתך', 'סוף דבר הכל נשמע'.

הבאת בעצמך - הביטוי 'לא ירדתי לסוף דעתך' מקורו במאמר חז"ל בעירובין יג: על ר' מאיר "לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו".

בירושלמי יש הרבה 'לא סוף דבר... אלא אפילו ...'

והלא מקרא מלא הוא "ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:" (קהלת יב יג).
וכן הדוגמה השנייה 'סוף דעתו' מופיעה בעירובין יג: ובנג. פעמיים, ובסנהדרין עב.. רק השאלה היא האם שם זה במובן של תכלית או 'קצה'.

לוצאטי כתב:בירושלמי יש הרבה 'לא סוף דבר... אלא אפילו ...'

אם כך, מסתבר שמשם לקח זאת המאירי שמרבה בלשון זאת.

תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים (ברכות יז ע"א), ברש"י אמנם מפרש 'עיקרה' של תורה, אך בדרך כלל מפרשים את המילה תכלית כמטרה.