שלח כתב:1האם דברי תורה שנכתבים גם על ידי חילוניים יש בהם ממש?
2 בעמוד 10 מביאים שבית הדין מסתמך על בגץ האם מותר להסתמך על ערכאה חילונית או לחזק דברים מותר?
3 בכנס בעמוד בסוף משתתפים כם רבנים כרב צבי קנול מעולמות והרב אישון האם יש לשתף פעולה ולבוא לכנסים שלהם?אולי לתקן או שאסור זה לגיטימציה גם לרע
4 האם בכל אופן הם רוצים לשפר את המשפט שיהיה על פי חוקי התורה כמה שיותר או אין בזה ממש וזה הרס וחורבן?
5 הערות בנושא טוב או רע או מורכב וכדומה בסוגיות אלו?
תנא רבי חייא כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה
בברכה המשולשת כתב:לכן דייקתי בלשוני וכתבי שאין הם דברי תורה, ולא כתבתי שא"א שיכוונו לאמת (וכמו שדברי אריסטו לדעת הרמב"ם אינם דברי תורה אלא דברי אמת.) ואלישע בן אבויה שאני שהיה ת"ח מתחילתו
יבנה כתב:בברכה המשולשת כתב:לכן דייקתי בלשוני וכתבי שאין הם דברי תורה, ולא כתבתי שא"א שיכוונו לאמת (וכמו שדברי אריסטו לדעת הרמב"ם אינם דברי תורה אלא דברי אמת.) ואלישע בן אבויה שאני שהיה ת"ח מתחילתו
אינני מבין כוונתך, אם הם דברים נכונים ואמיתיים, איך יתכן לומר שאינם דברי תורה ולאיזה ענין אינם דברי תורה. האם מי שלומדם לא מקיים מצוות לימוד תורה? ומאי נ"מ אם היה מתחילתו ת"ח? ומנין לך כן? ואם מצד שאמרו בגיטין מה: בספר תורה שכתבו מין כו', דין מיוחד הוא בס"ת או מצד שמתכוון לשם ע"ז או מצד שאינו עושהו לשמה וכדיניו כו'.
ובירו' חגיגה מבואר שה' קורא למה שלומדים עוברי ג' עבירות חמורות "תורתי", הרי שנחשב כדברי תורה.
בברכה המשולשת כתב:
א. 1 + 1 = 2. גם זו אמת, אבל האם אלו דברי תורה? ה"ה הכא. וממילא, הלומדם אינו מקיים מצוות ת"ת, אלא הוי כרוקחות וטבחות.
ב. אם היה מתחילתו ת"ח יש לו תקנה בזכות תורתו וממילא גם מה שלימד בעת רשעותו, אם הוי אמת, עתיד ליצרף לטהור ולהתעלות לשורשו, ולכן לאדם גדול כר"מ מותר ללמוד מפיו.
ג. מקור מפורש אין לי, אך יעויין בהקדמת מרנא המהר"ל לספר תפארת ישראל בגדר התורה וקישורה לרשב"ע. ולמיטב זכרוני יש על זה גם פסקות בספר חסידים שתורתו של רשע אינה תורה.
ד. בירושלמי ייתכן שהכוונה שעצם העיסוק בדברי תורה, אפילו שמה שיאמר הרשע אינו ד"ת, סגולתו לזככו ולצרפו ולהחזירו ולמוטב.
יבנה כתב:בברכה המשולשת כתב:
א. 1 + 1 = 2. גם זו אמת, אבל האם אלו דברי תורה? ה"ה הכא. וממילא, הלומדם אינו מקיים מצוות ת"ת, אלא הוי כרוקחות וטבחות.
ב. אם היה מתחילתו ת"ח יש לו תקנה בזכות תורתו וממילא גם מה שלימד בעת רשעותו, אם הוי אמת, עתיד ליצרף לטהור ולהתעלות לשורשו, ולכן לאדם גדול כר"מ מותר ללמוד מפיו.
ג. מקור מפורש אין לי, אך יעויין בהקדמת מרנא המהר"ל לספר תפארת ישראל בגדר התורה וקישורה לרשב"ע. ולמיטב זכרוני יש על זה גם פסקות בספר חסידים שתורתו של רשע אינה תורה.
ד. בירושלמי ייתכן שהכוונה שעצם העיסוק בדברי תורה, אפילו שמה שיאמר הרשע אינו ד"ת, סגולתו לזככו ולצרפו ולהחזירו ולמוטב.
חיפשתי בהקדמת תפארת ישראל ולא מצאתי ראיה לדבריך שם. [ולפי דבריו שם יש לחוש אפ' בת"ח שעדיין חושבים על התורה ולא על ה' באהבה גמורה, ואף לזה עדיין נחשב כתורה כו'.] גם בספר חסידים איני יודע איזה ראיה מצאת, [שמא סי' רפט?].
כך שאיני רואה לדבריך סמך לא מאיזה מקור ולא מסברא. ושוב אין צורך להדחק בחילוקים שכתבת.
לעומקו של דבר כתב:ליבנה, לא מוכרע אצלי, אבל יש גם את זה:תנא רבי חייא כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה
והרי לא מדובר כאן על הרוצים להתקרב ליהדות (ככלל).
(אין לי אבל אשמח אם מישהו יעלה את מאמרו החריף של הגר"י סרנא על בתי המשפט דכאן)
אגב אולי בלי קשר, מה מקור האימרה 'חמור הוא השקר אבל הזיוף חמור הימנו'?
לעומקו של דבר כתב:ליבנה, לא מוכרע אצלי, אבל יש גם את זה:תנא רבי חייא כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה
והרי לא מדובר כאן על הרוצים להתקרב ליהדות (ככלל)
לעומקו של דבר כתב:לעומקו של דבר כתב:ליבנה, לא מוכרע אצלי, אבל יש גם את זה:תנא רבי חייא כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה
והרי לא מדובר כאן על הרוצים להתקרב ליהדות (ככלל)
שאלו אותי בהודעה פרטית ואענה כאן - התכוונתי שעורכי הדין שאינם שומתומ"צ שחפצים להשתלם במשפט עברי לשם ההשכלה, לכאורה אמירת ד"ת לפניהם נכללת במאמר חז"ל הנ"ל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 285 אורחים