פורום אוצר החכמה

במשנה בפ' בן סורר, מבו' שאינו מתחייב על אכילת איסור, ויש גיר' במשנה אכל טבל וכו', ותמהו האחרו' (עי' תויו"ט רש"ש ועוד, דהרי אין איסור טבל בבשר). וקדם להם ביד רמה שם, ז"ל "וראינו במקצת חידושי צרפת אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו וטעות גדולה היא בספריהם ואינן בכל ספר ספרד לא במשנה ולא בתלמוד וכל שכן דלא משכחת לה דאי בבשר לא טבל איכא ולא מעשר ראשון איכא. ואי ביין האי אכל שתה מיבעי ליה. ואי בתבואה בשר ויין בעינן הילכך לא משכחת לה".

ואנכי לא ידעתי, דבפשיטות שייך בשר עם איסור טבל, כשנתבשל עם הטבל, ויש בו בליעות, וטעם כעיקר. (ולא מיבעיא אם אמרי' "נהפך" או "חענ"ן", אלא בלא"ה נמי הרי אסור לאכול את הבשר מצד הטבל המעורב בו).

הרי הצריכו שיהיה צלוי וכדאמרו בסנהדרין ע. "כבשר כיבא דאכלי גנבי", פירש"י "כוויה בגחלים", וכן משמע בירו' שם שהצריכו שיאכלנו "מהובהב". ואין הדרך לצלות עם דברים אחרים. ולשיטות דטעם כעיקר מדרבנן נמי ל"ק.

יבנה כתב:ולשיטות דטעם כעיקר מדרבנן נמי ל"ק

"אפילו אכל בתענית צבור שהיא עבירה מדבריהם הרי זה פטור מן המיתה".

עושה חדשות כתב:במשנה בפ' בן סורר, מבו' שאינו מתחייב על אכילת איסור, ויש גיר' במשנה אכל טבל וכו', ותמהו האחרו' (עי' תויו"ט רש"ש ועוד, דהרי אין איסור טבל בבשר). וקדם להם ביד רמה שם, ז"ל "וראינו במקצת חידושי צרפת אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו וטעות גדולה היא בספריהם ואינן בכל ספר ספרד לא במשנה ולא בתלמוד וכל שכן דלא משכחת לה דאי בבשר לא טבל איכא ולא מעשר ראשון איכא. ואי ביין האי אכל שתה מיבעי ליה. ואי בתבואה בשר ויין בעינן הילכך לא משכחת לה".

ואנכי לא ידעתי, דבפשיטות שייך בשר עם איסור טבל, כשנתבשל עם הטבל, ויש בו בליעות, וטעם כעיקר. (ולא מיבעיא אם אמרי' "נהפך" או "חענ"ן", אלא בלא"ה נמי הרי אסור לאכול את הבשר מצד הטבל המעורב בו).

ולמה בחרו דוקא איסור טבל?

יבנה כתב:הרי הצריכו שיהיה צלוי וכדאמרו בסנהדרין ע. "כבשר כיבא דאכלי גנבי", פירש"י "כוויה בגחלים", וכן משמע בירו' שם שהצריכו שיאכלנו "מהובהב". ואין הדרך לצלות עם דברים אחרים.

אין דין שיהיה צלוי דוקא, אלא שלא יהיה מבושל כל צרכו.

גם זו לטובה כתב:ולמה בחרו דוקא איסור טבל?

זאת רשימה קבועה בהרבה משניות כשבאים לפרט אכילות של איסור, וגם כאן אמרו לפי האי גירסא "אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו". והיה אפ"ל בסתמא אגב שיטפיה נקטיה, אבל ניחא יותר למצוא היכ"ת, ובפרט אם זאת מציאות פשוטה שהבשר התבשל יחד עם טבל וכו'. ואצל רבותינו הצרפתים, (בעלי האי גירסא), להבדיל מרבותינו הספרדים, תירוצים ואוקימתות מעין אלו, הם מעשים שבכל יום.

למה זה אכילת איסור? האיסור אינו בבשר אלא בבליעות.

צופר הנעמתי כתב:למה זה אכילת איסור? האיסור אינו בבשר אלא בבליעות.

הוא יענה לך שאדרבה זה החידוש שבדבר. דהיינו למרות שהאיסור אינו בגוף הבשר, מ"מ כיו שהבשר נאסר גם כן באכילה מפני הבלוע בו, אין נעשה בו בסו"מ.

עושה חדשות כתב:

גם זו לטובה כתב:ולמה בחרו דוקא איסור טבל?

זאת רשימה קבועה בהרבה משניות כשבאים לפרט אכילות של איסור, וגם כאן אמרו לפי האי גירסא "אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו". והיה אפ"ל בסתמא אגב שיטפיה נקטיה, אבל ניחא יותר למצוא היכ"ת, ובפרט אם זאת מציאות פשוטה שהבשר התבשל יחד עם טבל וכו'. ואצל רבותינו הצרפתים, (בעלי האי גירסא), להבדיל מרבותינו הספרדים, תירוצים ואוקימתות מעין אלו, הם מעשים שבכל יום.

ז"ל מהרי"ל ליקוטים אות כה -

אמר: מימי תמהתי על המתניתין מערבין בדמאי, אמאי היא נשנית כמה פעמים בתלמוד יותר משום משנה.

עושה חדשות כתב: ואצל רבותינו הצרפתים, (בעלי האי גירסא), להבדיל מרבותינו הספרדים, תירוצים ואוקימתות מעין אלו, הם מעשים שבכל יום.

אז הרי תירוץ נפלא גם על בעלי התוס' וגם על הרמ"ה שמיאן בתירוץ זה, שאזלי לשיטתייהו בכולא תלמודא.