פורום אוצר החכמה

יש לי בזה סוד עמוק בתורת הנסתר ואכ"מ.
אבל מה הפשט בזה על פי נגלה?

אבא יודן כתב:יש לי בזה סוד עמוק בתורת הנסתר ואכ"מ.
אבל מה הפשט בזה על פי נגלה?

יש לי סוד עמוק בדרך הנגלה
התפילה איננה רק פעולה חיצונית שהאדם עושה, אלא היא בונה באדם עצמו את הקשר שלו לבוראו, והאדם עצמו מתפעל מתפילתו.

אינני בקי בדקדוק אבל חשבתי שמתפלל לא מבנין מתפעל כלל כיון שהתי'ו מיסוד התיבה.
אך למה השני למ"דין בסוף היה צריך להיות 'מתפל'?

קוויטל כתב:אינני בקי בדקדוק אבל חשבתי שמתפלל לא מבנין מתפעל כלל כיון שהתי'ו מיסוד התיבה.
אך למה השני למ"דין בסוף היה צריך להיות 'מתפל'?

אחר שפתחת בהודאה למה היית צריך לחזור על הראשונות?

אולי יוסבר על פי מאמר חז"ל איזוהי עבודה שבלב זוהי תפילה.כלומר, לא די בתפילה בפה,
אלא שעל העומד להתפלל לגרום שהוא עצמו יתפלל, אם כאמור להפעיל את הלב ואם גם
בבחינת 'כל עצמותי'. ועכ"פ יש כאן מפעל ומתפעל.

עיין בספר השרשים לרד"ק.

קמנו ונתעודד כתב:עיין בספר השרשים לרד"ק.

יפה.
אבל כפי הנראה צריכין הכא למודעי שמדובר בשרש 'פלל', מאשר נביאיך חזו לך שוא ו'תפל'...

קמנו ונתעודד כתב:עיין בספר השרשים לרד"ק.

תודה לך!!
אבל בושתי ונכלמתי להרים רד"ק פני אליך איני מבין מה שכתב!
נא לעזור
וזה לך הקישור
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=295

הרד"ק מפרש שכל מה שהמשמעות של מלה זו היא תחנה היא רק משום שמשמעותה משפט, דכשאדם מתחנן תחנה כלשהיא למעשה הוא מבקש על משפטו שיהיה ברחמים, וכלפי המשפט הוא נפעל וע"כ הלשון הוא מתפלל, היינו נשפט. [אם היינו אומרים מפלל היתה הכונה שהוא עושה משפט, כמו ויעמוד פינחס ויפלל. ודברי הבקשה או פעולת אמירתם אינם מכונים מצד עצמם 'תפלה'].

בצורה גסה מקובל לחלק את שבעת הבניינים לשניים (הראשונים בכל זוג הם שייכים לכיוון הפעיל, והאחרונים שייכים לכיוון הסביל):
פעל - נפעל
פיעל - פועל
הפעיל - הופעל
התפעל

בניין התפעל שייך קצת לכיוון הפעיל, וקצת לכיוון הסביל. לדוגמה, 'התלבש' הוא קצת פעולה של האדם הלובש בגד, וקצת של סבילות האדם בבגד המלביש אותו.
לגבי שורש 'תפילה' = פ.ל.ל., כשם ש'תחינה' = ח.נ.נ. , 'תהילה' = ה.ל.ל.

תודה רבה לך משנ"נ
יורשה לי אפוא לתרגם ביודיש [תרגום מילולי] מתפללין= מען פאר'משפט זיך?
ולליטנר אמר: הלמילף חכמתא דדקדוקא את בעי למילף יתנא, וליבעי דילנא אין את מתיבא?!

ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל
זה עתה מצאתי בס"ד חבל הערות והנני משלח אותם לרוות נפש כל חי
הספר הוא מהאי דווקנא רבא הרב באב"ד מחבר ספרי חומשי תורה ברורה [באמצע עריכה ללשון הקודש.]
וזה לך הקישור לסידור אוצר התפלות דומה שזה ממש כרד"ק ובהרחבה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0013R

אבא יודן כתב:ולליטנר אמר: הלמילף חכמתא דדקדוקא את בעי למילף יתנא, וליבעי דילנא אין את מתיבא?!

האם יש איסור בכך, לדעתך?
כמדומני שהקורא את שכתבתי מבין אל נכון שהמילה 'מתפלל' מכוונת הן על עבודה אישית של האדם, והן על היות התפילה עצמה פעילה בניגוד לאדם הסביל.

לייטנר כתב:

אבא יודן כתב:ולליטנר אמר: הלמילף חכמתא דדקדוקא את בעי למילף יתנא, וליבעי דילנא אין את מתיבא?!

האם יש איסור בכך, לדעתך?
כמדומני שהקורא את שכתבתי מבין אל נכון שהמילה 'מתפלל' מכוונת הן על עבודה אישית של האדם, והן על היות התפילה עצמה פעילה בניגוד לאדם הסביל.

אדרבא מצוה יש בדבר פתח אשכול חדש ויאירו דבריך.
איזה סבילות יש בדבר "אני מפלל ממך" על משקל "אני מבקש ממך" דבר המבוקש לא קשור עמי כלל סליחה על האריכות הזה.

אבא יודן כתב:

לייטנר כתב:

אבא יודן כתב:ולליטנר אמר: הלמילף חכמתא דדקדוקא את בעי למילף יתנא, וליבעי דילנא אין את מתיבא?!

האם יש איסור בכך, לדעתך?
כמדומני שהקורא את שכתבתי מבין אל נכון שהמילה 'מתפלל' מכוונת הן על עבודה אישית של האדם, והן על היות התפילה עצמה פעילה בניגוד לאדם הסביל.

אדרבא מצוה יש בדבר פתח אשכול חדש ויאירו דבריך.
איזה סבילות יש בדבר "אני מפלל ממך" על משקל "אני מבקש ממך" דבר המבוקש לא קשור עמי כלל סליחה על האריכות הזה.

צ"ל "אני מפלל אותך" וא"ש.

שיחחתי עם בקי ואישר לי כי שורש המילה הוא פלל (פלילה) והתי"ו איננה מיסוד התיבה אז מה שכתבתי לעיל בטל ומבוטל והיו כלא היו.

אבא,
בא הזמן לגלות את הענין על פי סוד

קוויטל כתב:שיחחתי עם בקי ואישר לי כי שורש המילה הוא פלל (פלילה) והתי"ו איננה מיסוד התיבה אז מה שכתבתי לעיל בטל ומבוטל והיו כלא היו.

אבא,
בא הזמן לגלות את הענין על פי סוד

אגב כבר שוחחנו למעלה עם הבקי ר' דוד קמחי והקודמו ר' יונה גאנח ועוד.
אתה מודע לכך ששגית בנגלה ובו בזמן לצלול בנסתר
זה לא הולך, בראשית למלא כריסו בלחם ובשר ואח"כ באספרמקי ומגדי.

להעיר מדברי ה"מכתב מאליהו" בפירוש דבריהם ב"ק ג: דמבעה הוא שם לאדם ע"ש אם תבעיון בעיו.

אבא יודן כתב:אגב כבר שוחחנו למעלה עם הבקי ר' דוד קמחי והקודמו ר' יונה גאנח ועוד.
אתה מודע לכך ששגית בנגלה ובו בזמן לצלול בנסתר
זה לא הולך, בראשית למלא כריסו בלחם ובשר ואח"כ באספרמקי ומגדי.

אם ה"אינני בקי אבל חשבתי" שבתגובתי המקורית דנת כשגייה בנגלה כשבאמת זה רק געטראכט הויך, הרי גם שאלת פותח האשכול נדון כאותה שגייה.
לשנינו חסר היה את הידע ותלי"ת שנתלבן הדבר.
לפחות הייתי מודה ועוזב בנגלה ואתה ירוחם בנסתר.

חסר ידע נידון כשגיאה?

מתחנן, מתאבל, מתלונן, מתרעם, מתפלל

מכל הלין נראה שעל אף שהפעולה לכאורה שוה בכל שהוא 'דיבור' אבל בלבו ובמחשבתו ואולי בניסוחו מכון לבקש, להתחנן, להתלונן ולהתפלל, לכן בא על המשקל התפעל לציין הדברים שבלב.

ובדרך אגב, יש לציין לזה הרש"י בפרשת בשלח (שמות טו כד) על וילנו

מיללער כתב:מתחנן, מתאבל, מתלונן, מתרעם, מתפלל

מכל הלין נראה שעל אף שהפעולה לכאורה שוה בכל שהוא 'דיבור' אבל בלבו ובמחשבתו ואולי בניסוחו מכון לבקש, להתחנן, להתלונן ולהתפלל, לכן בא על המשקל התפעל לציין הדברים שבלב.

ובדרך אגב, יש לציין לזה הרש"י בפרשת בשלח (שמות טו כד) על וילנו

לענ"ד בדרך קצת אחרת, בכל מקום שמכניס עצמו למצב מסוים או לפעול פעולה נמשכת (שגם זה הכנסה למצב) בא הבנין התפעל.
א"כ מתלונן וכן מתפלל אינם פעולת האמירה עצמה אלא מצב האדם באמרו את דברי התלונה או התפילה וכן מתחצף ומשתטה ועוד כהנה רבות.

גבול ים כתב:

אבא יודן כתב:יש לי בזה סוד עמוק בתורת הנסתר ואכ"מ.
אבל מה הפשט בזה על פי נגלה?

יש לי סוד עמוק בדרך הנגלה
התפילה איננה רק פעולה חיצונית שהאדם עושה, אלא היא בונה באדם עצמו את הקשר שלו לבוראו, והאדם עצמו מתפעל מתפילתו.

כדברים האלה ביאר רש"ר הירש בפ' לך עה"פ ויתפלל בעדך.