כדאיתא במדרש, כי ישי הזקן היה מונע עצמו מלשכב עם אשתו, והיה לו אמה בבית, ופתה לה לשכב אצלה, והיא אמרה כן. מה עשתה, הלכה לגבירתה ואמרה, גבירתי, זאת הלילה יבוא ישי אצלי, בואי נא את אל חדרי אל משכבי, וישכב עמך הלילה. וכן היה, בא אליה ישי, ויצא ממנו דוד. וזהו שאמר 'אני עבדך בן אמתך'.
עקביה כתב:האופן בו מובא הסיפור בילקוט המכירי ובשבילי אמונה נותן רושם כאילו ישי לא היה איש המעלה, ובאמת הלא אמרו חז"ל (סוף פ"ק דב"ב) שישי הוא מארבעה שמתו בעטיו של נחש.
ע"כ נראה יותר האופן בו הביא את הסיפור הרמ"ע מפאנו, ב'עשרה מאמרות', שבאותם ימים לא הייתה רווחת די הצורך ההלכה של 'עמוני ולא עמונית', וישי רצה שלפחות אחד מצאצאיו יהיה כשר ללא כל פקפוק וכו', כמובא שם באורך.
לייטנר כתב:כלומר, ישי שבא באוכלוסא ודרש באוכלוסא הסתפק בדין זה?!
אמרו עליו באגדה שישי אביו בזקנתו היה פורש מאשתו ואין ספק אצלנו שהיה ממדת חסידות שמא מה שאמרה תורה לא יבוא עמוני ומואבי פירושו מואבי ואפילו מואבית שכן הלכה זו היתה רופפת ביד אותו הדור עד שבא יתרא הישמעאלי חתנו של ישי שחדד וחגר חרבו כישמעאל ונעץ אותה בבית המדרש להעמיד הלכה מואבי ולא מואבית מבית דינו של שמואל הרמתי (כדאיתא ביבמות עו:), וישי הצדיק לאפוקי נפשיה מספקא ולקיים בעצמו 'ולערב אל תנח ידך' בקש לבא אל שפחתו.
הנאמן בפקדונו כתב:לייטנר כתב:כלומר, ישי שבא באוכלוסא ודרש באוכלוסא הסתפק בדין זה?!
זה לשון העשרה מאמרות:אמרו עליו באגדה שישי אביו בזקנתו היה פורש מאשתו ואין ספק אצלנו שהיה ממדת חסידות שמא מה שאמרה תורה לא יבוא עמוני ומואבי פירושו מואבי ואפילו מואבית שכן הלכה זו היתה רופפת ביד אותו הדור עד שבא יתרא הישמעאלי חתנו של ישי שחדד וחגר חרבו כישמעאל ונעץ אותה בבית המדרש להעמיד הלכה מואבי ולא מואבית מבית דינו של שמואל הרמתי (כדאיתא ביבמות עו:), וישי הצדיק לאפוקי נפשיה מספקא ולקיים בעצמו 'ולערב אל תנח ידך' בקש לבא אל שפחתו.
הנאמן בפקדונו כתב:היכן זה נמצא בעשרה מאמרות?
לייטנר כתב:עקביה כתב:האופן בו מובא הסיפור בילקוט המכירי ובשבילי אמונה נותן רושם כאילו ישי לא היה איש המעלה, ובאמת הלא אמרו חז"ל (סוף פ"ק דב"ב) שישי הוא מארבעה שמתו בעטיו של נחש.
ע"כ נראה יותר האופן בו הביא את הסיפור הרמ"ע מפאנו, ב'עשרה מאמרות', שבאותם ימים לא הייתה רווחת די הצורך ההלכה של 'עמוני ולא עמונית', וישי רצה שלפחות אחד מצאצאיו יהיה כשר ללא כל פקפוק וכו', כמובא שם באורך.
כלומר, ישי שבא באוכלוסא ודרש באוכלוסא הסתפק בדין זה?!
עקביה כתב:הלא תראה שגם בימי דוד עדיין לא הייתה הלכה זו רווחת, עד שרצו להכריז עליו כפסול לבוא בקהל (יבמות עז.).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 580 אורחים