ניקוד 'היום קצר'

[הנאמן בפקדונו]

כיצד מנקדים את המילה 'קצר',
בזכר חנוך ראיתי שנקדו כך:

אבות.JPG (26.83 KiB) נצפה 2879 פעמים

האם זהו הניקוד הנכון, ומדוע מנקדים כך ולא שניהם בקמ"ץ?

[מנין]

ביחס למה היום קָצָר? אבל אם מנקדים קָצֵר, פירושו מתקצר והולך.

[הנאמן בפקדונו]

ביחס למה היום קָצָר?

אני הבנתי תמיד הפירוש במשנה שהיום קצר ביחס למלאכה המרובה.
ומנין לפרש שהכוונה שהוא מתקצר והולך.
ולפי דבריך אין כזה דבר לומר "מקל קצר", כלומר, "קצר" אינו תואר לכשעצמו אלא רק שמייחסים אותו ליד משהו אחר?

[הרוצה להחכים]

כן ניקד היעב"ץ בסידורו. שם יש כמה שינויים בניקוד מסכת אבות.

[סגי נהור]

"קצֵר" בצירי מופיע בחלק מכתבי היד, ומוכח שכן היתה גם גירסת הפייט: "מלאכתו מרובה והיום קָצֵר, ואשליך אותו אל בית היוֹצֵר".

אבל אין להכריח מכך שמדובר בפוֹעַל, היינו יום שהולך ומתקצר, אלא מסתבר יותר שהכוונה היא לתואר, וזוהי צורה נוספת לומר קָצָר, וכמו שאומרים כָּבֵד, זָקֵן. וכן כתב הרד"ק בספר השרשים: "ומבלי הסמיכות (כלומר, שלא בסמיכות כמו: קְצַר רוח) יאמר קָצָר או קָצֵר".

[רב טקסט]

אם זכרוני עובד יש על זה תשובה בתשב"ץ

[הנאמן בפקדונו]

אכן, כבוד הרב טקסט
זכרונך פועל מצוין ומכיל רבות רבות של רב טקסט.

וז"ל התשב"ץ ח"א סי' צב:

עוד כתבת, כי ה"ר אברהם בן נתן לעג עליך בקריאתך 'היום קצר' על משקל 'כי קצר המצע מהשתרע', ואמר לך כי הקריאה המדוקדקת היא קצר בקמץ קטן [-צירה] הצד"י.
תשובה. דע כי אין הכרע בקריאה, ומאן דקריא הכי לא משתבש כי זאת התיבה היא שם התאר ואינה פעל עבר כמו שחשבת ויגיד עליו רעו והמלאכה מרובה שאינו פועל עבר וכיון שהוא תאר אין אנו יכולין להכריע יפה אם הוא בקמץ גדול הצדי או בקמץ קטן כי לא מצאנוהו בכל המקרא מוכרת אלא יחיד סמוך או רבים סמוכים בלשון יחיד קצר אפים קצר ימים ובלשון רבים ויושביהן קצרי יד ואפשר שהמוכרת הוא בקמץ גדול על משקל דבר שלח ה' שיעקב שהיחיד הסמוך ממנו הוא דבר השם והרבים דברי עמוס ואפשר ג"כ שהמוכר' הוא בקמץ קטן על משקל בעם כבד שהיחיד הסמוך ממנו הוא כבד פה וכבד לשון והרבי' כבדי לשון וכן בחלק הענין לא הכריע קריאתו וכתב ומבלי סמיכות תאמר קצֵר או קצָר. וקריאתנו היא כקריאתך כי רוב שמות התאר הם על זה המשקל ושמא הקורא בקמץ קטן עושה כן מפני שהוא שוה ללשון קדר בקריאה זו ואחר זה ראיתי במחזור שיסד הריא"ג ז"ל מלאכתי מרובה והיום קצר. ואשליך אותו אל בית היוצר:

[אחד מעיר]

אולי יש על זה
בפירוש הרשב"ץ על אבות על אותה משנה