פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:ט"ו בשבט הקבלי שייך גם לפירות האדמה, ראה בחמדת ימים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 90&hilite=

פלתי כתב:

11.jpg

חכם באשי כתב:ואם מעשה זה היה אולי מתאים לזמנו, נראה לי שכיום, זה קצת לא חכם להביאו.

חובב_ספרים כתב: מעולם לא שמעתי על שיטה שיש לברך העץ על אננס

אבא יודן כתב:באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.

יעקובי כתב:

מה שנכון נכון כתב:ט"ו בשבט הקבלי שייך גם לפירות האדמה, ראה בחמדת ימים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 90&hilite=

אך כבר העיר הר"י זליכה ז"ל שכל דברי החמ"י בזה הם פרי רוחו בלבד, ואין לזה שום רמז בדברי האר"י והרח"ו.

ולענין מש"כ שם החמ"י ש"אם יסדר פירות האדמה עם שאר הפירות ויברך עליהם, נכון לכוין לעץ הנחמד בן ישי ח"י על האדמ"ה", העיר הר"י זליכה שתיבות "העץ הנחמד ן' ישי חי על האדמה" גימטריא "שבתאי צבי".

ראה במצורף עמ' 17 מתכנת אוצה"ח
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?191802&

מה שנכון נכון כתב:הגימטריה היא רק אם כותבים 'בן' בלא אות ב, אלא ן', וכמדומני שזה חידוש גדול בהלכות גימטריות. גם בד"כ רמזי הגימטריה של ש"ץ אינם תתט"ו אלא תתי"ד, ושבתי בלא א', ובשימוש עה"כ כמדומני שלא מצאנו ברמזים שכתבו מאמיניו. בחמ"י גם לא כתוב "העץ" אלא "לעץ", כך שהרמז אינו כתוב בעצם הספר, ולענין הקוראים המכוונים גם אין בו הרבה תועלת, כי אם לא יחליפו את הל' בה' יפסידו את כל הענין...

חכם באשי כתב:וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

אבא יודן כתב:באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.
ובעצם למה דווקא אננס זכה חכם באשי לתורת אמת.

חכם באשי כתב:וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?
אלא מה, מחוורתא כמעיקרא. שזה מצטלם יפה.
ואל לה לאמת להיות ביישנית ופחדנית.

אום אני חומה כתב:על הפסוק 'ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב' רגילים לפרש שאין הפשט שיהיה להם הכל בכל מכל כל, דהרי המציאות מוכיחה לא כך, אלא שמה שיהיה להם יספיק להם ולא יתאוו ליותר. לא תהיה להם הרגשה של חסר. לפי"ז נדחית טענת השינאווער.

סגי נהור כתב:

חכם באשי כתב:וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב,
והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה...
רבי שמעון בן ננס אומר: מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים.
רבי עקיבא אומר: אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:

חובב_ספרים כתב:

אבא יודן כתב:באמת מכבר אמרתי שכל אלו הפירות אשר נחלקו עליהם הפוסקים ראה סימן רג, אם לברך עליהם העץ או האדמה אז נכון שבהלכות ברכות חוששין לצאת לכו"ע כמבואר בשו"ע סוף רה אבל בראש השנה שלהם למה לא לאוכלם?
וזה אחדים מהם
חציל; בננה; פאפאיה; אננס; תות; וכו'
והוא הדין צ'וקלד שמברכין שהכל [דבר שאין לו שחר לכאורה] מ"מ מקומו בטיש של טו בשבט וכן תה וקפה שברכתם העץ לפי כללי ברכות.

ממנ"פ אם חוששין שהם פרי העץ נמצא שהם כמעט ודאי ערלה. [אולי זולת פאפאיה שלדברי שא"י הפאפאיה בהשגחתם יצא מכלל ערלה.] וגם לגבי ברכה לא שמעתי שחוששין כלל שהם פרי, שהרי אפילו מי שבירך על פרי אחר ופטר כל הפירות אינו נמנע מלברך עליהם האדמה, אע"פ שבמקום ספק ברכות היה ראוי שלא לברך.
למיטב ידיעתי עלי תה אינם גדלים על עץ.

אפרקסתא דעניא כתב:

העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב,
והעניים מביאין אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה...
רבי שמעון בן ננס אומר: מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים.
רבי עקיבא אומר: אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:

ונראה דס"ל מתניתין כבן ננס...

אTKH כתב:

סגי נהור כתב:

חכם באשי כתב:וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

לא רק מבחינה בוטאנית, אלא גם מבחינה הלכתית, ראה ברכות פ"ו מ"א, דיש פרי האדמה ויש ירקות.

אבא יודן כתב:1] טרם הכל מאן יימר שאין חוששין לערלה ואע"פ כן ברכתו אדמה דוגמא יפה "תמרות וקפריסין" שברכתו אדמה (או"ח רב ו) ומחויב בערלה (יו"ד רצד ג)
אבל אפילו אם ננקוט שלהלכה אין בו ערלה מהיות טוב בבחינת אודי לי מיהת שעכ"פ במקום דליכא פסידא לאמצו כפרי.

סגי נהור כתב:

חכם באשי כתב:וגם אחרי שמצאנו שיש לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט, עדיין לא שמענו הסבר מדוע זכה האננס לעלות על שולחן מלכים, ולא חבריו הרבים, כמו: תפוח אדמה, מלפפון, כוסברה, קולרבי וחסה?

רק להעיר, שהדוגמאות שהבאת (מלבד המלפפון) אינם פירות כלל מבחינה בוטנית, אלא שורשים ועלים וכדומה.
בכלל יש עוד דרכים להבחין בין מאכלים מן הצומח, מלבד ההבחנה בין אלו שברכתם בפה"ע לאלו שברכתם בפה"א. ופשוט.

ראיתי שיש תמונות מפירות ט"ו בשבט אצל הגר"ח קנייבסקי, שם הגישו גם 'מלון' הנק' "קאנטאלא"פ" (איני יודע איך כותבים זן זה של מלון בעברית)

והנה מדבריו [או התכתבות?] של הגר"ח עם א' משואליו - ואיני יודע מקור הדברים, רק אעתיק ממה שקיבלתי:
"[..] ואמרתי לפני מרן שראיתי ת"ח אחד שליט"א שכתב שאולי ראוי שלא לאכול מפירות האדמה ביום ט"ו בשבט כדי שלא יבואו לטעות ולומר שהיום קובע לענין מעשר גם בפירות האדמה, וענה לי מרן שהדברים הבל וריק וזה אינו"

לעומקו של דבר כתב:ברצוני לקנטר המתנגדים כנגד, והריני מזכיר מנהג משונה שיש בישיבות המתנגדים, ששרים באזור טו בשבט ניגון עם מנגינה נהדרה, על מאמר חז"ל אילן אילן במה אברכך וכו', והניגון מרטיט לבב ומעורר הנשמה, אבל המילים בלא טעם, מה יש למילים האלו, מי האילן, ומה פירותיו, ואת מי מברכים, ומה ההתרגשות, הכל הבל וריק.
ואף על פי כן נוע ינועו, כלולבים ביום הוש"ר (אחר הסרת האיגוד), "אלא אלא אלא אלא יהי רצון"! גיוואלדיג.
(ובאמת כבר כמדומני הלבישו מילים אחרות על הניגון הנפלא הזה).

(ועד כדי הניגון הזה נכנס לרפרטואר הישיבתי, עד כי כאשר הוציא מרדכי ורדיגר הקסטה הבלתי נשכחת ניגוני בית אבא, הרי תחת הקטגוריא "ישיביש" לא נכנס אלא ניגון זה...)

וכמדומה שטוב היה כמקדם, החסידים והספרדים יעשו טו בשבט כהלכתו, והמתנגדים יתחילו ביום זה ללמוד הלכות פורים ל' יום קודם החג. באינה מעוברת כמובן.

עתניאל בן קנז כתב:הרי לידיעה בעלמא, הניגון האמור הוא פרי רוחו של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל, ואין לו ענין עם 'ישיביש'.