סנהדרין ט:
בדינא דפלגינן
האם יש הגיון אכן לקבל רק את פלוני רבעני [או פלוני רבע] ז"א שמסתבר שהחלק הראשון אמת והשני שקר, או שודאי מבחינה הגיונית אין סברא ששיקר בזה יותר מתחילת דבריו, אלא שיש כלל שמקבלים עדות על אחר ועל עצמו לא.
לכאו' מסתבר כמו הצד השני, וא"כ נמצא שיסוד הדין הוא שבסופו של דבר נחקקו חוקים מה מתקבל ומה לא, ולא בודקים כל מקרה לגופו, ולכך פלגינן.
אשמח לשמוע דבר הלומדים בזה