פורום אוצר החכמה

פלטה רגילה זה גרוף וקטום לרוב השיטות, אבל אולי צריך מאכל בן דרוסאי לפני השבת גם בגרוף וקטום, ואולי במים הדין שונה, אבל לכאורה אם זה גרוף וקטום אפשר להניח מה שרוצים אפילו קר, רק יש חשש שאם יוריד מהפלטה לפני שזה התבשל יהיה אסור להחזיר ותצא תקלה, אז מה הדין?

הנדון כמובן רק בדין שהייה, ולא בישול.
לדעות שפלטה זה גרוף וקטום, הרי מותר אפי' חי לחנניה שהלכה כמותו מעיקר הדין, וממילא ודאי מותר.
אני שואל האם מותר לחבר שעון שבת לקומקום חשמלי שיידלק בשבת, ועל זה הישבני מורה הוראה שמותר.
ועל זה אני תמה, מפני מה אינו שהייה על כירה שאינה גרופה.
ואולי מחשיב גם קומקום כגרוף, כיון שעתה הוא קר לגמרי.

לגבי הנחת דבר קר בע"ש - יש דעת יחיד שאוסרת, ולא נהגו כדבריו.
לגבי שעון שבת - אכן יש אוסרים וסבורים שזה נקרא כמחזיר בשבת וצריך להקפיד בדיני חזרה.

עזריאל ברגר כתב:לגבי הנחת דבר קר בע"ש - יש דעת יחיד שאוסרת, ולא נהגו כדבריו.
לגבי שעון שבת - אכן יש אוסרים וסבורים שזה נקרא כמחזיר בשבת וצריך להקפיד בדיני חזרה.

אולי תפרש את דבריך?
מי היחיד שמחמיר.
ולמה יש בעיה של חזרה?

יאיר1 כתב:

עזריאל ברגר כתב:לגבי הנחת דבר קר בע"ש - יש דעת יחיד שאוסרת, ולא נהגו כדבריו.
לגבי שעון שבת - אכן יש אוסרים וסבורים שזה נקרא כמחזיר בשבת וצריך להקפיד בדיני חזרה.

אולי תפרש את דבריך?
מי היחיד שמחמיר.
ולמה יש בעיה של חזרה?

אני כבר לא בטוח שזהו יחיד, כי זה הגהת הרמ"א בשו"ע, והובאו דבריו בשו"ע הרב, ולא בדקתי בפוסקים אחרים, אבל זהו לשון הרמ"א שם:

הרמא בהגהה לסימן רנג סעיף ב כתב:יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אוֹ סָמוּךְ לְבָרְכוּ שֶׁהוּא קַבָּלַת שַׁבָּת לְדִידָן, (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי), אִם הוּא סָמוּךְ כָּל כָּךְ שֶׁאִם נִצְטַנֵּן הַקְּדֵרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחָהּ מִבְּעוֹד יוֹם, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ מְקִלִּין בָּזֶה, וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל, אַךְ טוֹב לְהַחְמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ.

למה יש בעיה של חזרה - שכחתי. ראיתי את זה בספר "שבת כהלכה" (להגר"י פרקש) ח"א.

עזריאל ברגר כתב:

יאיר1 כתב:

עזריאל ברגר כתב:לגבי הנחת דבר קר בע"ש - יש דעת יחיד שאוסרת, ולא נהגו כדבריו.
לגבי שעון שבת - אכן יש אוסרים וסבורים שזה נקרא כמחזיר בשבת וצריך להקפיד בדיני חזרה.

אולי תפרש את דבריך?
מי היחיד שמחמיר.
ולמה יש בעיה של חזרה?

אני כבר לא בטוח שזהו יחיד, כי זה הגהת הרמ"א בשו"ע, והובאו דבריו בשו"ע הרב, ולא בדקתי בפוסקים אחרים, אבל זהו לשון הרמ"א שם:

הרמא בהגהה לסימן רנג סעיף ב כתב:יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אוֹ סָמוּךְ לְבָרְכוּ שֶׁהוּא קַבָּלַת שַׁבָּת לְדִידָן, (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי), אִם הוּא סָמוּךְ כָּל כָּךְ שֶׁאִם נִצְטַנֵּן הַקְּדֵרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחָהּ מִבְּעוֹד יוֹם, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ מְקִלִּין בָּזֶה, וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל, אַךְ טוֹב לְהַחְמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ.

למה יש בעיה של חזרה - שכחתי. ראיתי את זה בספר "שבת כהלכה" (להגר"י פרקש) ח"א.

לדעת המשנ"ב זה דווקא בשאינה גרופה וקטומה. נדמה לי שהשועה"ר מחמיר גם בגורופה וקטומה והוא אכן יחיד (או כמעט יחיד) בזה.

אביגדור כתב:לדעת המשנ"ב זה דווקא בשאינה גרופה וקטומה. נדמה לי שהשועה"ר מחמיר גם בגורופה וקטומה והוא אכן יחיד (או כמעט יחיד) בזה.

אינני "מונח" בחומר. ייתכן שאתה צודק.
עכ"פ לא שמעתי שמחמירים בזה בפועל, גם לא בין אנ"ש.

אביגדור כתב:לדעת המשנ"ב זה דווקא בשאינה גרופה וקטומה. נדמה לי שהשועה"ר מחמיר גם בגורופה וקטומה והוא אכן יחיד (או כמעט יחיד) בזה.

איפה מצאת כאן בשוע"ר? לפנינו נכתב (סכ"ב):

ויש אומרים שכל שהוא סמוך לחשכה כל כך שאם היתה הקדרה צוננת לא היה אפשר להרתיחה מבעוד יום אסור להחזירה לכירה זו ולא לכירה אחרת, אף שעכשיו היא רותחת, אלא על דרך שמותר להחזיר בשבת עצמה, משום גזרה שמא יבאו להחזיר אף בשבת עצמה...
והמנהג להקל לגמרי כסברא הראשונה, ומכל מקום במקום שאין שם צורך כל כך טוב להחמיר. ולכן טוב ליזהר שלא ליטול הקדרה מהכירה או התנור שנתבשלה שם וליתנה סמוך לחשכה על גבי תנור בית החורף שהוא אינו גרוף וקטום אם היד סולדת שם...

סגי נהור כתב:

אביגדור כתב:לדעת המשנ"ב זה דווקא בשאינה גרופה וקטומה. נדמה לי שהשועה"ר מחמיר גם בגורופה וקטומה והוא אכן יחיד (או כמעט יחיד) בזה.

איפה מצאת כאן בשוע"ר? לפנינו נכתב (סכ"ב):

ויש אומרים שכל שהוא סמוך לחשכה כל כך שאם היתה הקדרה צוננת לא היה אפשר להרתיחה מבעוד יום אסור להחזירה לכירה זו ולא לכירה אחרת, אף שעכשיו היא רותחת, אלא על דרך שמותר להחזיר בשבת עצמה, משום גזרה שמא יבאו להחזיר אף בשבת עצמה...
והמנהג להקל לגמרי כסברא הראשונה, ומכל מקום במקום שאין שם צורך כל כך טוב להחמיר. ולכן טוב ליזהר שלא ליטול הקדרה מהכירה או התנור שנתבשלה שם וליתנה סמוך לחשכה על גבי תנור בית החורף שהוא אינו גרוף וקטום אם היד סולדת שם...

הדגשתי את דבריו.

פה יש את התשובה

http://www.otzar.org/aspcrops/164306_125_1345338479-1522016.asp

עזריאל ברגר כתב:

יאיר1 כתב:

עזריאל ברגר כתב:לגבי הנחת דבר קר בע"ש - יש דעת יחיד שאוסרת, ולא נהגו כדבריו.
לגבי שעון שבת - אכן יש אוסרים וסבורים שזה נקרא כמחזיר בשבת וצריך להקפיד בדיני חזרה.

אולי תפרש את דבריך?
מי היחיד שמחמיר.
ולמה יש בעיה של חזרה?

אני כבר לא בטוח שזהו יחיד, כי זה הגהת הרמ"א בשו"ע, והובאו דבריו בשו"ע הרב, ולא בדקתי בפוסקים אחרים, אבל זהו לשון הרמ"א שם:

הרמא בהגהה לסימן רנג סעיף ב כתב:יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁהוּא סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אוֹ סָמוּךְ לְבָרְכוּ שֶׁהוּא קַבָּלַת שַׁבָּת לְדִידָן, (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי), אִם הוּא סָמוּךְ כָּל כָּךְ שֶׁאִם נִצְטַנֵּן הַקְּדֵרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַרְתִּיחָהּ מִבְּעוֹד יוֹם, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ מְקִלִּין בָּזֶה, וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל, אַךְ טוֹב לְהַחְמִיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צֹרֶךְ כָּל כָּךְ.

למה יש בעיה של חזרה - שכחתי. ראיתי את זה בספר "שבת כהלכה" (להגר"י פרקש) ח"א.

נדמה לי שהאיסור שאתה מדבר עליו הוא איסור חזרה. הרמ"א אוסר מדין חזרה בערב שבת.